ששינסקי: "ייתכן שחלק מהמשאבים של המדינה ניתנו ליזמים ללא תמורה" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי: "ייתכן שחלק מהמשאבים של המדינה ניתנו ליזמים ללא תמורה"

לפיד כונן אתמול ועדה שתבחן מחדש את התמלוגים שמקבלת המדינה מזכייניות אוצרות הטבע שלה - והקציב לה שנה למסירת המלצותיה ■ יו"ר הוועדה, איתן ששינסקי: "האווירה הציבורית השתנתה - יש לנו כיום רוח גבית" ■ כיל: "אין צורך להעלות את התמלוגים"

33תגובות

"כולם מבינים את החשיבות לוודא שהמדינה מקבלת את חלקה הנאות בגין הבעלות שלה על משאבי הטבע. צריך דיון פרטני לגבי כל אחד מהמשאבים, ואני מרגיש מחוייבות לכך" - כך אמר אתמול ל-TheMarker פרופ' איתן ששינסקי, שמונה על ידי שר האוצר, יאיר לפיד, לעמוד בראש "ועדת ששינסקי 2". הוועדה תבחן את ההכנסות שמקבלת המדינה דרך תמלוגים או מסים משימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים, ובראשם המינרלים בים המלח.

"אני חדור בהכרה על חשיבות הנושא ונחוש לעשות את העבודה הדרושה", אמר ששינסקי. לדבריו, "השאלה היא האם הגורמים הפרטיים משלמים למדינה את החלק הראוי, והאם התנאים שבהם נמסרו בעבר המשאבים לידיהם השתנו, כך שהם מצדיקים שינויים במשטר הפיסקלי של המדינה. ייתכן שחלק מהמשאבים הללו ניתנו ליזמים ללא תמורה, או בתמורה ששיקפה תנאים שאינם רלוונטיים כיום".

בתשובה לשאלה מה הלקחים שהפיק לטובת כהונתו החדשה, מהוועדה הראשונה שבה עמד לפני שנתיים, לבחינת המשטר הפיסקלי בתחום הגז והנפט, השיב ששינסקי: "שצריך להתרכז בצד המקצועי, לשמוע את כל המעורבים בעניין ואז להגיש המלצות". באשר להבדלים בין הלך הרוח הציבורי אז וכיום, אמר ששינסקי: "אני חושב שהאווירה הציבורית כיום שונה. הציבור ער לנושא הזה, ונותן לנו רוח גבית".

לפיד הודיע על כינונה של ועדת ששינסקי 2 לפני חודשיים, אך השתהה בקביעת הרכבה ותחום עיסוקה, בצל דיוני התקציב. "אני מעריך את שר האוצר על כך שבתוך סבך הבעיות היומיומיות של התקציב, הוא מחליט להקדיש מזמנו גם לשינויים מבניים ארוכי טווח. מגיעה לו על כך הערכה", אמר ששינסקי.

עופר וקנין

כתבות נוספות ב-TheMarker:

מה יקרה לשקל אחרי שהנגיד סטנלי פישר יעזוב?

פרשנות || חוק הריכוזיות: מי לוחץ על חברי הכנסת סלומינסקי ושלח?

פרט לששינסקי, מונו לוועדה לא פחות מ-11 פקידי ממשלה נוספים. הם נדרשים להגיש לשר האוצר את הדו"ח הסופי רק ביוני 2014 - כלומר, לאחר שנה של עבודה. זאת, לעומת שבעה חודשים בלבד שנדרשו לוועדת ששינסקי הראשונה ו-10 חודשים שנדרשו לעבודת ועדת יצוא הגז למשל ‏(ועדת צמח‏).

על חברי ועדת ששינסקי 2 נמנים ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל; החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו; מנהל רשות המסים, משה אשר; הכלכלן הראשי במשרד, ד"ר מיכאל שראל; הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ ‏(שיוחלף באוגוסט בידי אמיר לוי‏); מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח; מנהל אגף רישוי אוצרות טבע במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר; מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר־קארו ‏(שתוחלף בקרוב לקראת פרישתה‏); ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. עוד מונו לוועדה מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

"אלה אנשים מקצועיים, שמכירים את הבעיה, ואני מברך על מינויים", אמר ששינסקי. את משך עבודת הוועדה הארוך יחסית נימק בצורך לערוך בחינות משפטיות וכלכליות השוואתיות במגוון רב יותר של תחומים.

תמלוגים של 5%

בכתב המינוי של הוועדה, שעליו חתום השר לפיד, נומק כינונה ב"חוסר האחידות במדיניות הנוגעת לתשלומים המשולמים למדינה בעד השימוש במשאבי טבע לאומיים בתחומים שאינם גז ונפט, ובשל הצורך להבטיח כי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש ישקף את המגיע לציבור". הכוונה היא למשטר הפיסקלי המעורפל של המדינה בכל הקשור לגביית התמלוגים או מיסוי ממכירת אשלג, פוספטים, חצץ, נחושת וגם מים מינרליים. אלה מופקים מתוקף רישיון שהעניקה המדינה ליזמים פרטיים, כשתנאי הרישיון מעוגנים בחוקים ובתקנות היסטוריות ולא ברורות.

כפי שנדרשה לעשות ועדת ששינסקי הראשונה בתחום הגז הטבעי והנפט, תידרש גם הוועדה החדשה לבחון את המערכת הפיסקלית הנהוגה כיום בכל אחד מהענפים, ולהציע לה מדיניות עדכנית.

מוקד עיסוקה של הוועדה יהיה, כאמור, במשטר הפיסקלי שחל על משאבי ים המלח - תוך בחינת התמלוגים שבהם מחוייבת כיום כיל מקבוצת החברה לישראל, בגין כריית האשלג והפוספטים. אלא שביולי 2012 כבר חתמה הממשלה מול כיל על הסכם בגין התמלוגים שתשלם בעד הכרייה.

כיל שילמה במהלך השנים למדינה תמלוגים נמוכים במיוחד למדינה, כ-5% מהמכירות בלבד, לעומת תמלוגים של 12.5% ששולמו במאגרי הגז. בהסכם מ-2012 נקבע שכיל תממן את חלק הארי מקציר המלח בים המלח ותגדיל את התמלוגים ל-10% על מכירות של יותר מ-1.5 מיליון טונה. לגבי מכירות של עד 1.5 מיליון טונה, נקבע כי החברה תשלם 5% תמלוגים. הסכם זה סוייג בכך שהוא נכון "לעת עתה" בלבד. לפיכך, קובע כתב המינוי כי דיוני הוועדה בנושא ייעשו "בשים לב" להסכם שנחתם, אך לא בכפוף לו.

בסוף השבוע הודיעה כיל כי היא סבורה שאינה צריכה להגדיל את החלק שתקבל המדינה מרווחיה. לטענתה, נתח המדינה מרווחיה לפני מס הוא 41%. באוצר חולקים על הנתון, וסבורים כי אין להכליל בו 15% מס דיווידנד שכיל משלמת, כיוון שמס דיווידנד אינו חלק מחישובי תמורה למדינה - כפי שציינה גם ועדת ששינסקי הראשונה לגבי ענף הגז. בניכוי מס דיווידנד מעבירה כיל למדינה 29% מרווחיה - לעומת נתח של 50%-60% שמתקבל מרווחי הגז.

כיל מנהלת בימים אלה מאבק כפול מול הממשלה, בנושא התמלוגים ובניסיונותיה לקבל היתר כריה בשדה בריר ליד ערד - חרף התנגדות משרד הבריאות והתושבים. ברקע נמצאת גם שאלת מכירת החברה לפוטאש הקנדית, שלפיד הסתייג ממנה פומבית. ועדת ששינסקי 2 נדרשה להתייחס בדיוניה גם למשא ומתן כיל ופוטאש, שעדיין לא ירד מעל הפרק.

בתגובה לכינון הוועדה מסרה כיל כי היא "מאמינה ומקווה שזו תבחן ברצינות ובמקצועיות את כל העובדות, הנתונים והמחויבות הנוכחית של הנוגעים בדבר, תוך בחינת טובתה של מדינת ישראל, כולל הקהילות המקומיות שעשויות להיות מושפעות מהחלטות אלה, הציבור בכלל, העובדים והשותפים העסקיים של כיל, כמו גם בעלי המניות של החברה מהארץ ומהעולם".

בכיל הוסיפו כי הם מאמינים "שאין צורך ואין מקום להמשיך ולהעלות את אחוזי התקבולים האלה בעתיד", ועברו לתקוף את הבחירה במינויו של ששינסקי ליו"ר הוועדה. זאת, בהתייחס לדברים שנשא בכנס הסביבה של הארץ-TheMarker לפני שלושה שבועות, שם טען כי רווחי כיל נובעים מהשינוי הדרמטי במחירי האשלג בעולם, ואמר כי המדינה "לא כובלת ידיה במיסוי ובתנאים פיסקלים שניתן לשנות".

כבר בתום הכנס התבטא מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, נגד כהונתו הצפויה של ששינסקי בראשות הוועדה. אתמול מסרה כיל כי "מבחינה זו, אנו מצטערים כי פרופ' ששינסקי הביע כבר את דעתו בנדון אף לאחר פנייתו של שר האוצר אליו, באופן שפוגע במראית העין של הבדיקה העניינית והמקצועית של הדברים, וכל זאת תוך הצגת עובדות ונתונים לא נכונים ולא בדוקים".

הוועדה תוכל לדון במיסוי הגז

סוגייה מהותית שעלתה בחודשיים שחלפו מאז הכרזת לפיד על כוונתו להקים את הוועדה, היתה האם היא תדון בחלקה של המדינה ברווחי מאגרי הגז והנפט. זאת, שנה וחצי לאחר חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏).

בחברת נובל אנרג'י, מפעילת קידוחי תמר ולוויתן, הזהירו אז כי פתיחת חוק ששינסקי לדיון מחדש תביא אותה לבחון מחדש את פעילותה בישראל. בלשכת לפיד מיהרו אז להבהיר כי הוועדה לא תדון כלל בנושא הגז. אלא שלפני שלושה שבועות חשף TheMarker כי ערב ההחלטה האם לייצא את הגז שהתגלה לחופי ישראל לא קבעה עדין המדינה את מנגנון המיסוי שיוטל על הגז המיוצא. זאת, אף שהיקפו הכספי של יצוא הגז, לפי ועדת צמח שהמליצה עליו, עשוי להסתכם בכ-300 מיליארד דולר - והכנסות המדינה ממיסויו עשויות להסתכם בסכום של 70 מיליארד דולר לפחות.

ועדת ששינסקי אמנם שינתה את המשטר הפיסקלי בענף חיפושי הגז והנפט, אך רק בכל הקשור למיסוי הגז שיימכר בשוק המקומי. הוועדה, כמו גם החוק שבא בעקבותיה ‏(חוק מיסוי רווחי נפט‏), לא עסקו לעומק בנתח המדינה הנדרש מהגז המיוצא או במנגנון המיסוי שיוטל עליו.

בכתב המינוי של ועדת ששינסקי 2, הבהיר לפיד לחברי הוועדה כי "אינכם מתבקשים לדון בנושא המדיניות לגבי חלק המדינה המתקבל בעד השימוש במשאבי נפט וגז בישראל, שכן נושא זה הוסדר, כאמור, אך לאחרונה". לפי נוסח זה, אמנם לא יתקיים דיון סביב השימוש במשאב בישראל - אך אין מניעה לדון בגז שינוצל בחו"ל. כלומר, הנוסח מאפשר לוועדה לדון במשטר הפיסקלי הנדרש לגבי כל רווח שנצבר בעבור גז מיוצא.

גורמים בממשלה ציינו אתמול כי אין בכוונת הוועדה לדון בנושא מיסוי הגז המיוצא, וכי ההחלטה לגבי מנגנון המיסוי תתקבל כבר בתקופה הקרובה - כדי שלא לעכב את הנפקת רישיונות היצוא, אם זה יאושר בממשלה. זאת, באמצעות תקנות שתפרסם רשות המסים או באמצעות תיקון לחוק.

ואולם בה בעת רמזו גורמים אחרים כי הנוסח תוכנן בקפידה, כך שידי הוועדה לא יהיו כבולות במידה שיהיה צורך עתידי בדיון מעמיק יותר. זאת, לאור החשש כי מרגע שיאושר היצוא בממשלה, ועסקות היצוא יחלו להיחתם, יופעל מכבש לחצים בינלאומי על משרדי הממשלה ועל רשות המסים, בניסיון לגבש במהירות האפשרית מתווה מיסויי "נוח" - מבלי שכוננה לעניין ועדה ציבורית ושקופה וללא קיום שימועים פומביים.

מדוע הושמט שמו של ראש אגף התקציבים מוועדת ששינסקי 2?

לא פחות מ-12 חברים מינה שר האוצר יאיר לפיד לוועדת ששינסקי 2 - לעומת חמישה חברים בלבד שאיישו את ועדת ששינסקי הראשונה ב-2011-2010, ושבעה חברים שהרכיבו את ועדת יצוא הגז ‏(ועדת צמח‏). גורמים בממשלה מתחו ביקורת על ההרכב המנופח, וטענו כי הוא עשוי לפגוע בעבודת הוועדה - שגם כך זכתה לתקופת עבודה ממושכת יחסית.

הסיבה להרכב המנופח, טוענים הגורמים, היא מאבקים שהתנהלו מאחורי הקלעים בין משרדי הממשלה, כשכל משרד לוחץ לייצוג מטעמו בוועדה. זאת, כשבמקביל דוחף האוצר לייצוג יתר של אנשיו, כך שיוכל להבטיח דומיננטיות בקבלת ההחלטות.

כך, מונו לראשונה בוועדה שעוסקת באוצרות הטבע של ישראל גם נציג של בנק ישראל ‏(מנהל אגף מאקרו, ד"ר עדי ברנרד‏) ונציג משרד הכלכלה ‏(המנכ"ל עמית לנג‏). המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, נהפך ממשקיף סדרתי לחבר ועדה מן המניין. בעקבות כך, הוסיף האוצר שני נציגים חדשים מטעמו: החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו והכלכלן הראשי, ד"ר מיכאל שראל. משרד האנרגיה שמר על ייצוג כפול, כפי שהיה לו בוועדת ששינסקי הראשונה. חבר נוסף הוא ראש המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל, שישמש נציגו של ראש הממשלה.

בסך הכל, מינה לפיד חמישה חברי ועדה מטעמו, כולל היו"ר פרופ' איתן ששינסקי, שביחד עם נציג בנק ישראל, מבטיחים לו גוש חוסם בכל הכרעה שתתקבל. למרכז הוועדה מונה רכז האנרגיה לשעבר באגף התקציבים, אהוד אדירי, ששימש גם כרכז ועדת ששינסקי הראשונה.

אגב, על פרסום כתב המינוי של השר לפיד העיבה "טעות" מביכה לכאורה. מבין 12 חברי הוועדה שהוצגו הושמט שם של חבר אחד בלבד - ממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, אשר יסיים בעוד חודש וחצי את תפקידו באוצר, על רקע מערכת יחסים עכורה עם לפיד. לעומתו, מופיע ברשימה שמה של מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר־קארו, שאף היא הודיעה על פרישתה הצפויה מהתפקיד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#