"ירדן תזדקק לגז מישראל בעקבות זרם של מיליון פליטים מסוריה" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ירדן תזדקק לגז מישראל בעקבות זרם של מיליון פליטים מסוריה"

בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר השגריר בירדן לשעבר עודד ערן: "ועדת צמח לא התייחסה לשיקולים גיאו־פוליטיים, כי אי אפשר להסבירם לצרכן" ■ טורקיה וקפריסין מזהירות: לא נאשר יצוא שלא דרכנו

9תגובות

"כשהדיון הציבורי על יצוא הגז מתנהל סביב מחירים אלטרנטיביים, אז כולם נעשים כלכלנים בכירים, וההיבט המדיני והאסטרטגי לא זוכה לדיון עמוק מספיק" - כך אמר בסוף השבוע ד"ר עודד ערן, לשעבר שגריר ישראל בירדן, בכנס שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי ‏באוניברסיטת תל אביב בנושא הגז הטבעי במזרח התיכון.

"מה תג המחיר שאפשר להצמיד לערך האסטרטגי של אספקת גז ומים לירדן?" שאל ערן. "הדיון הזה לא מתקיים, כי הוא לא סקסי. אי אפשר להגיד לצרכן הישראלי שיש לו בזכות זה חשבון גבוה או נמוך יותר.

"יש לנו ויכוח עם הלבנונים על 850 קמ"ר של ים. גם הם מבינים שהסדר בדרכי שלום של המחלוקת הוא הרבה יותר טוב מעימות מילולי או כוחני", הוסיף ערן. "נוצר כאן מאזן אינטרסים חיוני. אם ללבנונים ולפלסטינים יש גז, האם זה נבון או נכון להניח שלושה צינורות לחוף? נוצרה אפשרות לשימוש משותף בתשתיות אנרגיה, גם אם אין הידברות ישירה בין המדינות. חברה זרה יכולה לפנות אל שלוש המדינות ולומר להן שהיא מזרימה את כל הגז דרך צינור משותף. אנחנו כבר מנהלים מו"מ לשיתוף פעולה עם קפריסין, אבל עם לבנון זה קשה".

לדבריו, הצורך ביצוא הגז הישראלי לצרכים מדיניים מובהק כיום יותר בקשר לממלכה הירדנית. זאת, לאחר שירדן נאלצה לשכן בשנה האחרונה בשטחה כ–650 אלף פליטים מסוריה, ולדבריו, צורכי האנרגיה שלה יאמירו בתוך שנתיים בהתאם, לרמה של 5 מיליארד מ"ק גז ‏(BCM‏) בשנה. "עוד לא עיכלנו את המשמעות האסטרטגית של כניסת מיליון פליטים למדינה השכנה", התריע ערן. "מבחינה אסטרטגית, יש לנו עניין שירדן תוסיף להתקיים מבלי שהפליטים יערערו על היציבות שלה. לכן כבר כיום, ללא קשר לדיון על היצוא, יש לחבר את ירדן לרשת הולכת הגז הישראלית", קרא ערן.

ספינה מניחה צינור הולכת גז בין מאגר גז לאסדת ים-תטיס

משק האנרגיה הירדני נשען בשיעור של 88% על גז טבעי. ירדן מחוברת לצינור הגז ממצרים, וחתומה על חוזה ליבוא שנתי של כ–3 BCM ואולם, כמו ישראל, גם ירדן סבלה מהפיצוצים והחבלות בצינור שבסיני. בפברואר נחשף ב–TheMarker כי שותפות מאגר תמר מנהלת מו"מ חשאי ליצוא גז לירדן. מדובר במכירת גז למפעלי כריית האשלג בצדו הירדני של ים המלח, תוך ניצול צנרת הולכת הגז הישראלי שהונחה כבר עד מפעלי ים המלח שבסדום - שהארכתה לא תדרוש השקעה ניכרת.

ביני זומר, מנהל יחסי החוץ של נובל אנרג'י, מפעילת קידוחי תמר ולווייתן, אמר בכנס כי "יש תפישה מוטעית כאילו רק חברות הגז מרוויחות מהיצוא, אבל המרוויחה הגדולה ממנו, 65%, היא המדינה. גז באדמה לא יוכל להיות מנוצל לשיפור החינוך, הרווחה והבריאות של הציבור הישראלי. הדרך היחידה להרוויח זאת היא להוציא את הגז ולמכור אותו".

זומר אף ציטט מאמר שכתב לפני שנתיים שר האוצר, יאיר לפיד, בשבחי שיתוף הפעולה בין המדינה ליזמות הפרטית: "ביטחון אנרגטי אמיתי מגיע מפיתוח השוק ותעשיית החיפושים, שתעודד השקעות נוספות ותחרות לצורך הגדלת הרזרבות. מכירת גז לירדן, למצרים ולשוק הטורקי הצומח, תוכל להקים מרכז מזרח תיכוני ליצוא גז ולשיתוף פעולה בין הממשלות", הוסיף.

עם זאת, גישה מסויגת יותר הציג בכנס יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן, שהדגיש את חשיבות הפיתוח של תעשייה מבוססת גז מקומית. "חזון אומת הסטארט־אפ הוא טעות", אמר ברוורמן. "ענף ההיי־טק נשען אמנם על אנשים מוכשרים, אך אלה מפתחים מוצר, עושים אקזיט והערך המוסף של תעסוקה ומיסוי הולך לסין ולהודו. הבעיה של ישראל היא הפריון הנמוך, שמביא לשכר נמוך - ובלי תעשייה חזקה לא נתקדם", הוסיף.

דוד בכר

באשר לסוגיית יצוא הגז ממאגר תמר לטובת גזפרום הרוסית, אמר ברוורמן כי "אף אחד לא רוצה שהרוסים ישתלטו על כל האזור. צריך לחשוב מה עושים, ולא הייתי רץ לחתום מולם לפני שהייתי בודק את כל המשמעויות". ברוורמן הוסיף כי "הכעס של הציבור על יצוא הגז נובע מכך שהדיון נעשה במחשכים, וללא תחזיות מבוססות".

טורקיה וקפריסין מזהירות: לא נאשר יצוא שלא דרכנו

כנס הגז במכון INSS איפשר עימות נדיר בין נציגי שתיים משכנותיה של ישראל, שמוזכרות כיום כיעדים אפשריים ליצוא הגז הטבעי הישראלי, על רקע מערכת יחסים מתוחה ביניהן.

"טורקיה לא תכיר באף עסקה שתיעשה בצדה היווני של קפריסין", הבהיר בדיון ד"ר אחמט חאן, מאוניברסיטת קאדיר האס שבאיסטנבול. חאן התייחס בדבריו לתוכנית המוזכרת להקמת מתקן הנזלת גז גדול באזור ואסיליקוס שבדרום קפריסין, שאליו יוזרם הגז ממאגר לווייתן למשל, ליצוא למזרח הרחוק, או דרך צנרת נוספת ליוון.

עופר וקנין

חאן הציג את מפות המים הכלכליים לפי עמדתה של טורקיה, המבטלות למעשה את זכויות קפריסין היוונית במים - ואף דורשות דיון מחודש בסימון גבול המים הכלכליים של טורקיה עם מצרים. "לטורקיה אין דבר נגד הגז הישראלי. היא רואה פוטנציאל בצינור שיונח מישראל לדרום טורקיה, ותהיה מוכנה למשא ומתן אם מחיר הגז בצינור יהיה 7 דולר למיליון BTU, לעומת 11–14 דולר שהיא משלמת כיום לאיראן או לרוסיה", אמר חאן. "אחרי ההתנצלות ‏(בגין אירועי המרמרה, א"ב‏), ישראל יכולה לתרום לטורקיה יותר מאשר טורקיה תתרום לה".

אלא שבתגובה לתוכנית להניח צינור גז ישיר ממאגר לווייתן, למשל, לדרום טורקיה, הבהיר בכנס מנכ"ל חברת הנפט הקפריסאית, צ'רלס אלינאס, כי קפריסין לא תשב בחיבוק ידיים: "אין סיכוי שממשלת קפריסין תאשר את מעבר הצינור בשטח המים הכלכליים שלה, ולכן הוא ייאלץ לעבור בשטחי לבנון וסוריה", אמר אלינאס והזכיר כי קפריסין נהנית מגיבוי של האיחוד האירופי.

בתוך כך, הודיעה נובל אנרג'י כי החלה בקידוח שני בשטח בלוק 12 הקפריסאי - סמוך לגבול המים הכלכליים עם ישראל. בשטח, שבו מחזיקות נובל ושותפויות החיפושים של דלק ‏(30%‏), מוערכות רזרבות גז של 5–8 TCF (041-032 מיליארד מ"ק‏). קידוח האימות במקום ייארך שלושה חודשים וצפוי להגיע לעומק של 5,600 מטר.

אבי בר־אלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#