המחלה ההולנדית ניתנת לריפוי - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחלה ההולנדית ניתנת לריפוי

יצוא הגז והתקבולים ממנו הם אירועים חיוביים שישפרו את רמת החיים של כולנו

תגובות

ראוי לשמור חלק מהמסים שישולמו בגין הפקת הגז הטבעי למען הדורות הבאים, אמר השבוע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לוועדת המדע של הכנסת. לדעתו, ראוי להקים לשם כך "קרן עושר" שתנוהל על ידי בנק ישראל ותשמש גם כרית ביטחון להוצאות במצבי קיצון כמו מלחמות, אסונות טבע או מיתון חריף.

פישר הוסיף ואמר שצריך להיזהר מ"המחלה ההולנדית", הנגרמת עקב תקבולי יצוא גבוהים שנובעים מאוצרות טבע, כי אז נוצר עודף במטבע חוץ שגורם לייסוף המטבע המקומי, כלומר השקל, מה שמוריד את הרווחיות של תעשיית היצוא ‏(ותעשיית תחליפי היבוא‏), וברגע שהן נפגעות ומורידות פעילות - גם הצמיחה והתעסוקה נפגעות.

פרופ' ירון זליכה התבטא גם הוא באותו נושא, אבל באופן הרבה יותר קיצוני. הוא אמר שאם נייצא גז בשווי 100 מיליארד דולר נאבד יצוא בהיקף דומה, ואף נמיר "יצוא חכם", שמזין ביקוש לעובדים משכילים ותעשיית היי־טק, ב"יצוא טיפש" ‏(גז טבעי‏). הוא הגדיר את המחלה ההולנדית "מחלה ללא מרפא".

דניאל בר און

דבריו של זליכה פשוט אינם נכונים. יש תרופה למחלה ההולנדית. אפשר לעשות הרבה כדי למנוע את ייסוף השקל. אפשר, למשל, להשקיע את הכסף בתשתיות שרובן ככולן ימומנו במטבע חוץ: לנסוע להונג קונג ולבקש מהחברה שהקימה שם את הרכבת התחתית להקים רכבת כזאת בדיוק בתל אביב - וכל התשלומים על מכונות הענק שחוצבות בבטן האדמה, על כל החומרים ועל חלק ניכר משכר העבודה של העובדים הזרים ישולמו בדולרים בהונג קונג.

אפשר יהיה גם לקנות מחשבים לכל התלמידים שאין להם, לבנות בתי חולים מיובאים באופן מלא וגם בתים מיובאים. כל אלה הן פעולות חשובות לחברה ולתשתיות, בלי השפעה כמעט על שער החליפין, אבל עם השפעה מבורכת על הצמיחה והתעסוקה במשק.

אין זה גם נכון לומר שיצוא הגז יפגע אנושות ביצוא אחר. כאשר השקל מיוסף היצוא האחר אינו נכחד. הנה כבר היינו בשער חליפין של 5 שקלים לדולר ביוני 2002, ועכשיו השער נמוך מ–3.70 שקלים. אז אין יצוא? כשהשער יורד, היצואנים מתייעלים וממשיכים לייצא.

כלומר, המחלה ההולנדית היא בת ריפוי. אסור להשתמש בה כדי להפוך את יצוא הגז לאסון. אסור להפוך אירוע חיובי לשלילי בשל שיקולים זרים. יצוא הגז והתקבולים ממנו הם אירועים חיוביים שיגבירו את קצב הצמיחה וישפרו את רמת החיים של כולנו.

הכלל הפיסקלי - אבי כל חטאת

ירון זליכה
עופר וקנין

במפגש פרידה מוועדת הכספים של הכנסת, אמר השבוע הנגיד פישר ש"הגירעון הענקי נוצר משום שהממשלה המשיכה להוריד מסים, כאשר היא מגדילה את רמת ההוצאה". הוא הוסיף והסביר ש"התחזית לגבי ההכנסות ממסים היתה אופטימית מדי".

זה תיאור נכון על חלקה של הממשלה בפריצת התקציב, אבל יש לכך עוד אחראים.

הסיפור מתחיל ב–2009, כאשר נוצר לחץ ציבורי גדול על הממשלה להגדיל הוצאות. הלחץ גרם לשלושה אנשים להתכנס ולשנות את כלל ההוצאה התקציבית - פרופ' מנואל טרכטנברג, ששימש אז ראש צוות הייעוץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנגיד פישר וד"ר אודי ניסן, שהיה אז הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הם המליצו על נוסחה חדשה להגדלת התקציב, שמשמעותה עלייה חדה בהוצאות הממשלה.

כאשר אהוד אולמרט התמנה לראש ממשלה ב–2007, הוא העלה את כלל ההוצאה, הקובע את הגידול בתקציב, ל–1.7% לשנה, כמו קצב גידול האוכלוסייה, וזה סביר. אבל כאשר נתניהו התמנה לראש הממשלה ב–2009 והפקיד את תיק האוצר בידי יובל שטייניץ, הם רצו להגדיל את ההוצאות, ולכן קיבלו את המלצת השלושה והכניסו לפועל את הכלל הפיסקלי החדש החל ב–2011.

הכלל החדש של טרכטנברג־פישר־ניסן קובע כי התקציב יגדל לפי שיעור הצמיחה הממוצע בעשור האחרון, כפול יחס החוב־תוצר הרצוי ‏(60%‏), חלקי יחס החוב־תוצר הקיים. זה יצא 2.7% ל–2011 ו–3.4% ל–2013. שימו לב לקפיצה הענקית מהקצב הקודם של אולמרט, שהיה 1.7% בלבד.

ברגע שאפשר להגדיל כך את ההוצאות, צריך גם להעלות מסים באופן חד, כי צריך לשמור על גירעון יורד. אבל כולם יודעים שנתניהו מאמין דווקא בהורדת מסים. אז איך כל זה מסתדר? ממציאים מספרים.

ב–2012 היה צורך במסים בסך 232 מיליארד שקל כדי להגיע לרמת גירעון של 2% מהתוצר. לכן המציאו באוצר "הערכה" שלפיה הצמיחה במשק תהיה 4%, ומכפיל המסים ‏(בכמה תגדל גביית המסים עבור גידול של 1% בצמיחה‏) יהיה 1.6, וזה מספק גידול ריאלי של 6.4% במסים, שהוא גידול נומינלי של 8.8% - שזה גידול עצום ולא הגיוני בעליל, אבל הוא מאפשר לקבל בדיוק גביית מסים בסך 232 מיליארד שקל.

זה פטנט טוב לספר התקציב, אבל לא למציאות. ואכן, את 2012 סיימנו עם חריגה גדולה בגירעון: 4.2% במקום 2% - כלומר 38 מיליארד שקל במקום 18 מיליארד שקל.

אז נכון שטרכטנברג־פישר־ניסן יכולים לטעון כי על הממשלה היה לדאוג להעלאת מסים בזמן, כאשר ראו שהגירעון גדל. אבל הם לא נולדו אתמול. הם יודעים שכל ממשלה נמנעת מהעלאת מסים, בעיקר ערב בחירות. הם גם יודעים שהעלאת מסים תביא לירידה בצמיחה, להתחמקויות ממס ולפריחת כלכלה שחורה - כך שבסוף הגבייה לא תעלה.

זה החטא הקדמון של השלושה. אסור היה להם להציע כלל פיסקלי כה מרחיב. ראו לאיזה אבסורד הגענו, שגם השנה וגם בשנה הבאה הגידול בתקציב יהיה גבוה מקצב הצמיחה של המשק, מה שיוביל בהכרח לגירעונות כבדים ולעלייה ביחס החוב־תוצר.

לכן, שלוחה מכאן בקשה לפישר: תקן נא את הכלל הפיסקלי. אמור נא שהכלל הפיסקלי היה מתירני מדי ולא מתאים, ולכן יש לחזור לקצב גידול של 1.7% לשנה, ואולי 2% לכל היותר. זה יאפשר חזרה לגירעונות נמוכים ולהורדת החוב הציבורי. זה יהיה מעשה אחראי שאפשר לצפות לו מאישיות כמו הנגיד. הרי אומץ לב יש לו - ראו את דבריו השבוע בקשר לתקציב הביטחון, שלום ורמת החיים.

פישר אמר: "עלינו להגיע להסכמים עם השכנים שלנו, כולל הפלסטינים. המשפט 'אין פרטנר לשלום' לא מקובל עלי. אם אתה אומר את המשפט הזה, זה אומר שגם אתה לא מוכן לעשות שלום. משקיעים לא מגיעים לישראל כי הם מפחדים ממה שהם רואים בטלוויזיה. אנו חייבים לנסות לשנות את המצב".

עכשיו גם נתניהו מרוצה שפישר עוזב בסוף החודש.

אחיזת עיניים

אתמול הודיע נתניהו למשה כחלון שהוא לא ימונה ליו"ר מינהל מקרקעי ישראל "עקב תוצאות הבחירות שלא מאפשרות זאת". כך נסגר המעגל שנפתח יום וחצי לפני הבחירות, כאשר נתניהו כינס מסיבת עיתונאים בהולה שבה הכריז על מינויו העתידי של כחלון ליו"ר המינהל.

אין אני נוהג לצטט מאמרים קודמים שלי, אבל הפעם זה מתבקש. למחרת מסיבת העיתונאים כתבתי פרשנות תחת הכותרת: "המינוי שלא יהיה". בפרשנות נכתב ש"זה יהיה המינוי הקצר ביותר בהיסטוריה. כמו שבא לעולם, כך ייעלם. באותה פאניקה מהירה שבה הוצג לציבור, כך יישכח... מדובר כאן בתרגיל בחירות בלבד, כדי שמישהו חברתי יעמוד לצד נתניהו בצילום מלא חיוכים מזויפים".

האם גם הפעם אף אחד לא ישלם על אחיזת העיניים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#