פישר: הכנסות המדינה ממיסוי הגז - 126 מיליארד דולר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר: הכנסות המדינה ממיסוי הגז - 126 מיליארד דולר

נגיד בנק ישראל קרא להקים במהירות את קרן תקבולי הגז, וטען כי האי ודאות כבר גורמת לייסוף השקל; הקרן תצבור 72 מיליארד דולר עד 2037, ותשקיע אותם בחו"ל

9תגובות

סך הכנסות המדינה ממכירת הגז הטבעי שלחופי ישראל יסתכם ב-25 השנים הבאות ב-126.2 מיליארד דולר - כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. זאת, במסגרת דיון שעסק בהצעת החוק להקמת "קרן תקבולי גז" - הקרן שתנהל את הכנסות המדינה מהמיסוי על מכירות הגז כדי למנוע השלכות מקרו-כלכליות שליליות על המשק.

לפי מצגת בנק ישראל, הקרן תצבור 72 מיליארד דולר מסך הכנסות המדינה, וזו תשקיע את הכספים בחו"ל - באמצעות יחידה מיוחדת של בנק ישראל. היתרה תוזרם לתקציב המדינה השוטף. ההפקדות לקרן יחלו רק ב-2018, בעוד שעד אז יזרמו לקופת המדינה 2.9 מיליארד דולר ממיסוי רווחי הגז (מס חברות, תמלוגים והיטל ששינסקי).

בדיון הסביר פישר כי הקרן נועדה לשלוש מטרות עיקריות: מניעת ייסוף השקל, מחשש לפגיעה ביצוא ("המחלה ההולנדית"), שמירה על אינטרס הדורות הבאים - שלא יוכלו ליהנות מפירות הגז שיאזל, וכן יצירת כרית ביטחון להלוואות במקרי קיצון (ובאישור 65 חברי כנסת). פישר הזהיר כי שער החליפין של השקל מושפע כבר עכשיו מהציפיות לייסוף עתידי, וציין כי יש לפתור את האי ודאות לגבי השימוש העתידי בתקבולי הגז. "אסור שישראל תחזור על טעויות שעשו מדינות אחרות בעבר לאחר שאיתרו בשטחן אוצרות טבע", אמר פישר בדיון.

אוליבייה פיטוסי

לפי הצעת החוק, הקרן תפריש בעשר השנים הראשונות לפעילותה 3.5% מהכנסותיה לטובת מימון השקעות חברתיות-כלכליות בישראל, לפי יעדים שתקבע הממשלה. לאחר מכן תפריש שיעור שווה ערך לתשואה הנומינלית הממוצעת של הקרן. הפרשות הקרן לתקציב יחלו רק לאחר שתצבור 2 מיליארד שקל.

עם זאת, בהצעת החוק מצויין כי הקרן תוכל להעניק לממשלה הלוואה להתמודדות עם "אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית על המשק". הכנסת תוכל לאשר בנסיבות מסוימות הקלות בתנאי ההלוואה או את הפיכת ההלוואה למענק. ברקע הדברים עומדת דרישת מערכת הביטחון למימון עלויות האבטחה של מתקני הקידוח בסך כשלושה מיליארד שקל.

לפי הצעת החוק, הקרן תוקם בבנק ישראל וכספיה יושקעו בידי חמישה חברי ועדת השקעות שיאוישו בידי עובדי בנק ישראל, האוצר ונציגי ציבור. על הקרן תפקח מועצה בת שבעה חברים שבראשה יעמוד שר האוצר. פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הוסיף כי מודל קרן ההון הריבונית שנבחר התבסס על המודל הנורווגי, בהתאמות שונות. בתגובה לביקורת מצד יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שלפיה הצעת החוק אינה מתייחסת לאופן השימוש בפירות הקרן אלא רק באופן ניהולה, ענה קנדל כי ההחלטה כיצד להשתמש בכסף צריכה להתקבל על ידי הכנסת. הוא הדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לממשלה ללוות כסף מן הקרן לנוכח אירועים חריגים, אם הריבית שתוצע למדינה באפיקים חלופיים תהיה גבוהה מדי.

פרופ' איתן ששינסקי ציין בדיון כי לקרנות דומות בעולם יש רקורד בעייתי, היות שבכמה מדינות נוטות הממשלות "לשדוד" את הקרן, וציין כי יש לקבוע סייגים מחמירים לשימוש בכספים. ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ציין ארבעה כשלים בהצעת החוק שהובאה לאישור, בהם: אפשרות להפריט את ניהול ההשקעות, היעדר הגדרה ברורה למטרות החברתיות-כלכליות שאליהן יופנו פירות הקרן, הגדרת מקרי הקיצון שבהם תובטח ההלוואה והיעדר מנגנון לחשיפת הפרוטוקולים של ניהול הקרן.

יפתח בריל, ממייסדי ארגון המשמר החברתי - שליווה את הדיון, אמר עם תומו כי "על פי הצעת החוק, כל אופן ניהול רווחי הגז נראה כמו גבינה שוויצרית, ולא חלילה בנק שוויצרי, שיש בה יותר חורים מגבינה. אין שום קריטריונים להפניית הכסף למטרות להן הוא מיועד ובכל רגע נתון המדינה יכולה לשאוב אותו לצרכיה השוטפים באמתלה של 'אירוע חריג בעל השפעות שליליות חריגות'".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#