מכתב גלוי למנכ"ל בטר פלייס לשעבר שי אגסי - המשך לרוץ! - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

מכתב גלוי למנכ"ל בטר פלייס לשעבר שי אגסי - המשך לרוץ!

כיזם ומנהיג אתה בוודאי יודע שכישלון הוא הזדמנות מצוינת ללמידה ■ מיזם בטר פלייס יהפוך אבן דרך חשובה ומדרגה לעלייה נוספת במסע האישי שלך

26תגובות

"אם הפסדת, לפחות אל תפסיד את הלקח" (הדלאי למה)

שלום שי,
אמנם אינני נמנה בין ידידיך, נפגשנו פעמים מעטות בעבר ואינני יודע את כתובתך, אך אני מרשה לעצמי לפרסם מכתב גלוי על מנת לחזק את ידיך ואת ידי קהילת היזמים הישראליים שראו בך מנהיג.

במשך שנים אני עוקב אחר התפתחותך כיזם, ובפרט אחרי מיזם בטר פלייס שהיה גולת הכותרת של פעילותך היזמית. אני מתאר לי שהחודשים האחרונים אינם קלים עבורך, ואני מבקש לומר לך שהזינוק שביצעת אל תוך הזירה העסקית הבינלאומית הביא אותך למקום כבוד בפנתיאון היזמים הישראליים והבינלאומיים.

ביכולת להציג תמונה משכנעת גררת אחריך את כל העולם - מפוליטיקאים ונשיאים שביקשו להתחכך ברוח מנהיג מהפיכה עולמית, ועד בעלי הון שהשקיעו בחזון ומיזם, אותו קידמת בכישרון יוצא דופן.

רויטרס

כיזם ומנהיג אתה בוודאי יודע שכישלון הוא הזדמנות מצוינת ללמידה. אתה משלם שכר לימוד גבוה, אך אם תשכיל להפיק את הלקחים, הוא ישתלם. מיזם בטר פלייס יהפוך אבן דרך חשובה ומדרגה לעלייה נוספת במסע האישי שלך.

ברשותך אחלוק עמך את מחשבותיי בתקווה שתהיינה לך לעזר במסע. עוד בטרם עלה הרכב הראשון של בטר פלייס על הכביש, התארחתי במשרדי החברה בסדרת ביקורים כדי להעביר סדנת מבוא לניהולLean למנהלי חטיבת התפעול וחברי הנהלה נוספים.

לא יכולתי שלא להתפעל מהגודל, מהגרנדיוזיות ומהתחכום השיווקי במרכז המבקרים בגלילות, מפאר המשרדים ולשכות המנהלים, אך אני זוכר שחשבתי לעצמי: מדובר בסטארט-אפ, אך זה לא נראה, לא מדבר ולא מרגיש כמו סטארט-אפ.

למעשה, מרגע לידתה היתה בטר פלייס ארגון מסורבל: הסטארט-אפ הצעיר סבל מעודף כסף, עודף ההצלחה ברתימת הפוליטיקאים והמשקיעים מהקהילה הבינלאומית היה לו לרועץ כיוון שכך התאפשר בזבוז של משאבי הון ואדם.

החברה גייסה לשורותיה קצינים בכירים מצה"ל, מנהלים מנוסים בניהול בירוקרטיות היררכיות שנתגלו כטירוני סטארט-אפ. מנהלי החברה לא השכילו להבין את טבעו של השוק: בזירת החדשנות העולמית (Disruptive Technologies) נדרשים כישורים להנהגת מליציות במלחמת גרילה ולא לניהול אוגדות סדירות.

כבר מתחילת דרכה של החברה מצאת עצמך לכוד בידי הנהלה בלתי מתאימה, בתרבות ארגונית שהפכה זקנה בטרם עת, רוכב על גב נמר בדמות קבוצת משקיעים חסרי הבנה בניהול מערכות ארגוניות בתנאי שוק גלובלי.

אני חושש שיכולת השכנוע שלך הייתה בעוכריך. אנשי בטר פלייס הפכו לכודים בתוך בועה רטורית. כולם ידעו לומר מה העולם צריך ומה הלקוח רוצה. אי אפשר היה להתעלם מהתרבות "היודעת כל" - מי יוכל להתנגד להבטחת בטר פלייס? במפגשים עם אנשי התפעול של החברה שמעתי הרבה סימני קריאה, אך סימני שאלה, ספקות, חששות, השגות ואפילו הומור עצמי לא היו שם.

אפשר אולי להבין אותם: אם כל בעיה נפתרת בנאום ווירטואוזי של שי, לשם מה להתמודד עם מציאות חמקמקה? מתוך מאות העובדים בבטר פלייס, החדשנות, היצירתיות, והגמישות התפעולית והניהולית היו בידיך בלבד. למנהלי ועובדי החברה נותר התפקיד האופרטיבי - להוציא לפועל בצייתנות את חזונך.

סדרת הביקורים והמפגשים עם אנשי תפעול חסרי ספקות עוררו בי תהיות לגבי המיזם. ביולי 2012, כשנפגשנו ג'ים וומאק ואנוכי לשיחה ארוכה איתך במשרדי בטר פלייס, התהיות הפכו לחששות כבדים לעתיד החברה. אחרי שעברנו את הביקור במרכז המבקרים, בנהיגה על רכב אלקטרוני ובהדגמת החלפת סוללה, התיישבנו מולך כשני תלמידים הבאים אל הגורו.

במשך שעתיים פרשת לפנינו בצורה מבריקה את המודל העסקי שלך. בשרטוט של גרפים על גבי קירות הזכוכית של המשרד המרווח הגדרת במדויק, ללא היסוס, את דרכה של החברה בשנים הקרובות. הוכחת לנו שפיצחת את הקוד לשינוי העולם.

בידך היו כל התשובות לשאלות בטרם נשאלו, והשכנוע הפנימי שלך היה כל כך עמוק עד שלא ראית צורך בבדיקת ייתכנות, בניסוי או בחיבור אמיתי לשוק. לרגע לא נשתרבב לקולך היסוס, וגם לא ההבנה שהנחות העבודה במודל עסקי הן רק היפותזות הדורשות אישוש או הפרכה.

חווית המפגש הייתה יוצאת דופן. במשך שעתיים של שיחה ג'ים ואני הצלחנו "להשחיל" רק מספר משפטים מצומצם. ג'ים וומאק, שבמשך עשרות שנים נפגש עם מאות יזמים, מנהלים ותעשיינים , היה נפעם, וכבר במעלית בדרכנו החוצה העיר בדרכו המיוחדת "וואו. בנאום מכירה כזה עדיין לא נתקלתי, בראבו..." ולאחר שתיקה קצרה הוסיף: "הוא מדהים. ההצגה הכי טובה בעיר".

אך כשיצאנו מהחנייה של משרדי החברה בראש העין ג'ים פתח בסדרת שאלות: "מה הסיכוי של סידרת ההנחות הזו להצליח בשוק? האם באמת אגסי מאמין שהוא יודע כיצד לרכוש את אמונם של הלקוחות לפני שערך ניסוי אמיתי? מדוע הוא חושב שהמודל העסקי, התיאורטי, חזק יותר מכוחות השוק? מי יבטיח את המשך השירות אם החברה תפשוט רגל? אולי יצליח עם כמה פריקים של טכנולוגיה (Early adaptors), אך אני מתקשה לראות כיצד יבסס מערכת שירות לציבור הרחב".

"מדוע לא שאלת את השאלות הללו בשיחה עצמה?" שאלתי. "למי היה מקום להשחיל שאלה?" השיב, "עדיין לא נתקלתי בטיעון מחוּרָר כל כך שהוצג בצורה כה מושלמת." שנינו סברנו שהמודל העסקי המפורט בתוכנית סדורה הוא רק תחילת הדרך. במקרה שלך, שי, אולי עדיף היה בלעדיו.

ניהול של סטארט-אפ חייב לאפשר תפניות חדות. מדובר במסע של למידה העובר בדרך של סדרת ניסויים ובחינות שוק במגע ישיר עם הלקוחות. את התוכנית יש להחליף בתכנון הכולל סדרת היפותזות המחייבות אישוש או שינוי כיוון אמיץ (Pivot).

משהגעת לרגע האמת, נותרת ללא הון ונתקלת במשקיעים חסרי סבלנות וידע. מי שהחל את המסע כמעריץ, איבד את הסבלנות וקור הרוח, ולאחר שנתבדו תקוותיו נטש אותך. אך מי שפיטר אותך וחשב לרגע שהחברה תמשיך להתקיים אחרי קטיעת הראש ועקירת הלב, הוכיח את חוסר החיבור שלו למציאות הארגונית בבטר פלייס.

זו הסיבה שבגללה אני כותב לך. אני מאמין שבימים אלה אתה כבר שוקד על המיזם הבא. איש לא ייקח ממך את הכישרון, החזון והיכולות הרטוריות, אך הסיכוי שתוכל להשתמש בכל אלה כדי להצליח במיזם הבא מותנה ביכולתך ללמוד את הלקח, ולהתאזר בקצת יותר הומור וענווה. אולי הלקח העיקרי הוא שחזון שאינו נבחן במתודה מדעית בסדרת ניסויים, יישאר בגדר פנטזיה.

בהצלחה מכל הלב בהמשך דרכך כיזם החותר להפוך את העולם למקום טוב יותר.
בעז תמיר

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#