ששינסקי: על היצוא צריך לחול מס רווחי היתר; אוצרות הטבע שייכים לציבור ואפשר לשנות תנאי זיכיון - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי: על היצוא צריך לחול מס רווחי היתר; אוצרות הטבע שייכים לציבור ואפשר לשנות תנאי זיכיון

זליכה: יצוא גז יגרום לקריסת יצוא ההיי-טק והיצוא האחר, להתיר יצוא 10% בלבד; אוהד מראני: עם היתר ל-10% יצוא בלבד לא נקדח

74תגובות

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש ועדה לקביעת תמלוגי הגז אמר כי הוועדה בראשותו קבעה שעל יצוא יחול מס רווחי יתר, ללא התחשבות במחירי ההעברה בין החברות עד ליעד הסופי. הדברים נאמרו בפאנל שכותרתו "של מי אוצרות הטבע" בוועידת "הסביבה של המחר" של הארץ-TheMarker בשיתוף ואוליה

לצפייה בראיון עם פרופ' ששינסקי בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"מס רווחי יתר צריך לחול על היצוא. אם מאגר לווייתן מוכר לחברה אחרת, שותפות, והחברה מוכרת לאירופה, אני חושב שצריך להיקבע המחיר שהמדינה תקבל יהיה מחיר היעד הסופי בניכוי ההוצאות. ייתכן שישנה שאלה משפטית שלא סגורה. זו היתה הקונספציה של הוועדה וזה הפתרון הנכון. אם יש בזה בעיה משפטית צריך לפתור אותה".

כתבות נוספות ב-TheMarker

המדינה לא קבעה מס על יצוא הגז - ועלולה להפסיד עשרות מליארדי שקלים

כשלפיד של 2013 נשמע כמו נתניהו מודל 2003

ברוורמן: " הייצוא של הגז יהיה יותר קטן מהערכות של ועדת צמח"

לדבריו, השאלה למי שייכים למי שייכים אוצרות הטבע הוכרעה. הוועדה קבעה עמדתה בנושא ושני בג"צים אישררו את עמדתה, על פי הדין, המחצבים שייכים לציבור כולו. אין לקבל טענה שהבעלות עברה ליזמים בערקבות הזכיונות שקיבלו. אין לזכיינים זכות קניינית. "מדינת ישראל עשתה מיקור חוץ של מקורות הטבע ליזמים פרטיים. הזיכיונות שניתנים להם הם להפיק הכנסה מנכסי הריבון כנאמן הציבור.

"האם היה חוזה בין המדינה ליזמים שהמדינה לא תשנה את תנאיה הזכיונות? שלילי בצורה ברורה לחלוטין. יש 24 מדינות בעולם שעשו שינויים בזכיונות קיימים. אין מדינה שמוכנה לכבול ידיה על ידי זיכיונות שניתנו בעבר. על פי נסיבות משתנות, כמו מחיר: האשלג כשכיל הופרטה היה 80 דולר לטונה. היום הוא 1,600 דולר לטונה. רווחי כיל נובעים מהשינוי הדרמטי הזה. האם המדינה צריכה לקבל כנתון את השארת תנאי עבר? לא ברור. אם זה יהיה מס רווחי יתר או שיטה אחרת - המדינה לא כובלת ידיה במיסוי ותנאים פיסקליים שניתן לשנות".

ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר בתשובה לשאלה לגבי ודאות בהשקעות מול שינויי מדיניות כי "אני שלם עם שינוי מדיניות המס ואומר: ברור, מכיון שהמשאבים שייכים לאזרחי ישראל יש לתת להם מה שמגיע להם כשהמחירים משתנים".

דני איילון, נשיא חברת הייעוץ הוד איילון וסגן שר החוץ לשעבר, אמר כי ברור שמשאבי הטבע שייכים למדינה ויזמים צריכים לקבל כמקובל בעולם מה שמגיע להם על יזמות ופיתוח. אנחנו מדברים על משאב שנותן רנטה ל-25 שנה. בשביל למקסם רווחים צריך לקצר זמני תקבולים. לכן יש גם לייצא. תקרב את התקבולים. אבל אם המחיר נופל אולי כדאי להאט יצוא. אבל בתנאי שהתקבולים לא יבוזבזו על ידי ממשלה לא אחראית, אלא יש לקבוע בחוק שכל התקבולים ייכנסו לקרן מיוחדת.

לדבריו, כשמדובר ביצוא גז ואנרגיה, זהו משאב כלכלי וגאו אסטרטגי. "הוא נותן משקל אסטרטגי. היצוא יעזור לישראל תדמיתית. יצוא לאירופה למשל, היו חברות קוריאניות שהציעו לייצא גז למזרח באמצעות צינור. כשישראל יכולה להציע יצוא גז לרוסים או לטורקים, הדו שיח הפוליטי נראה אחרת. זה ערך בלתי רגיל שיעלים את הדיבורים על סנקציות על ישראל.

עופר וקנין

פרופ' ירון זליכה אמר כי "אם נייצא 100 מליארד דולר גז נאבד יצוא בהיקף דומה. נמיר יצוא חכם שמזין ביקוש לעובדים ולהשכלה של היי-טק ביצוא טיפש של עובדי זיעה של מוציאי גז. התוצאה תהיה שהתוצר יקטן. זה מה שקרה בהולנד ונקרא המחלה ההולנדית. אין לזה תרופה.

"הייתי בנורווגיה לפני כמה חודשים. לא הבאנו בחשבון את המחירים. הגענו ללילהאמר. נכנסנו למסעדה איטלקית עממית. פיצה אישית עולה 200 שקל. אין תיירים בנורווגיה, אין היי-טק. הם הקימו קרן והרעילו עצמם במינון של 20 שנה. הם הרסו את תעשיות היצוא. למעט נפט וסלמון הם לא מייצאים כלום. אנשים נהפכו לזומבים. זו מחלה ללא מרפא. כי מיצוא הגז מקבלים תקבולים שמחוללים אינפלציה. המחיר עולה ומעמד הביניים נשחק. הדולר עולה ותעשיות היצוא המשלמות בשקלים פושטות רגל לאט לאט. הממשלה מקבלת כסף וכשיש מזומן נותנת מתנות לחברים. זה לעולם לא מגיע למעמד הביניים".

זליכה הציע לתת רשיונות (יצוא) גז של עד 10% וכל היתר שיואילו בטובם וירדפו אחרי כל ישראלי וימכרו לו גז בחינם. לגבי תמלוגים, הוא הציע להעתיק את שיעור המס בנורווגיה, כ-90%.

אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה, הסכים שמשאבי הטבע שייכים למדינה ואזרחיה. "הפירות שייכים גם למי שהמדינה מכרה או הקצתה לו אותם במיכרז. זכות המדינה להעלות ולהוריד תמלוגים ומסים. כל עוד זה במינון סביר אלה צעדים לגיטימים".

מראני הוסיף כי לגבי גז ונפט זכות המדינה להחליט על חלוקת העוגה והיא צריכה לעשות זאת בצורה מאוזנת והוגנת. "לצערי, שכחנו שתפקיד המדינה לעסוק גם במדיניות שתגדיל את העוגה. זה רלוונטי למדיניות ניהול משאבי הטבע והיצוא. צריך לחשוב על יצוא כאלמנט שיגדיל עוגה. ב-10% יצוא ודאי שלא נקדח. לא אעסוק בהפחדות. נורווגיה זה סיפור אחר. נפט וגז אינם משאבים רגילים. מה שחשוב הוא לא מה יש בתאוריה בקרקעית הים אלא גילויים ורזרבות מוכחות.  אם יהיו יותר קידוחים בתעשיה הזו יהיו יותר גילויים".

לדבריו צריך מוטיווציה לערוך קידוחים. "חברות אנרגיה לא צריכות להתבכיין אבל עסק זה עסק ואם לא יהיה לחברות מה לעשות עם הגילויים - לא יהיו קידוחים". 

ד"ר מיקי הרן מהקרייה האקדמית קריית אונו התמקדה בדבריה בתמלוגים של כיל למדינה מניצול משאבי הטבע. לדבריה, כיל משלמת תמלוגים למדינה יותר מכל חברה אחרת. "ההצלחה של כיל אינה נובעת רק מעליית מחיר האשלג בעולם, אלא גם מניהול חכם". הרן שיקללה בהחזר למדינה גם את מס הדיווידנדים, שלא נהוג לשקלל בחישובי תמורה לממשלה.

ששינסקי אמר שהוא חולק על הנתונים של הרן ועל דברים שאמרה. "אם תהיה ועדת ששינסקי 2 ניתן לה לעבוד. המחירים בעולם השתנו. בניגוד לגז ולנפט, בכימיקלים אין שאלה של סיכונים. המיפוי של פוספטים נעשה על ידי המכון הגאולוגי. השאלה הראויה למדינה - עלו מ-5% ל-10%, היה מחטף של בייגה שוחט - שתהיה בוררות על זה. יש בוררות לגבי זה ולגבי מוצרים נלווים.

"צריך לבדוק איזה חלק מרווחי כיל נובע מרנטה - רווחים מעל הנורמה שנובעים מתמחור חסר על משאבי המדינה, חלקו באפס. הכוונה בתמחור חסר הא שבמחירי המוצר היום יש רווח מעל לנורמלי יחסית למחיר שבו קיבלו את הזיכיון. המדינה החליטה להפריט הכנסת המדינה ממשאבי הטבע. נתח המדינה - רווח מתמחור חסר של משאבים. כמו שתיתן קרקע בחינם לאיכר וההכנסות ינבעו מהשקעתו ומהקרקע שניתנה בחינם".

איילון הוסיף כי הוא מסכים ש"הנתח של המדינה בתמלוגי כיל צריך להיות ראוי והיום הוא אינו ראוי". יצוא של 10% אינו ריאלי. היצוא יחבר אותנו בעבותות חזקים לאזור - לטורקיה וליוון. אם נהיה ספקי אנרגיה של הרשות הפלסטינית וירדן, זה יקדם הסדרים מדיניים לרווחת כולנו. לגבי חשש מיצוא מהיר, אפשר לייבא אם נגיע למצב שהמשאב נגמר. לגבי הנושא הירוק - אפשר להחליט שמייבאים גז טבעי, אף שמחירו יהיה גבוה.  בהסכם האסטרטגי עם ארה"ב ישנו סעיף שהיא חייבת לספק את צורכי ישראל בעתות חירום".

בתגובה לחששות זליכה מצניחת יצוא ההיי-טק אמר אילון כי ככל שנמשיך להיות תחרותיים טכנולוגית, לא צפויה פגיעה ביצוא הטכנולוגי.

ברוורמן אמר כי נדרש דיון ממצה בוועדת הכלכלה בנושא יצוא הגז, תוך חשיפה מלאה לציבור, כדי שהציבור ייתן לגיטימציה להחלטה.

לדבריו, הוא לא יכול "לספור אחוזי יצוא". עם זאת, 50% שאישרה ועדת צמח ליצוא אינו מספר מתאים. "יש פה שתי בעיות מרכזיות: ישראל לא מצאה גז עד היום. כמעט אין מדינה שברגע שהיה לה כסף, זה שינה מחירים וקבוצה קטנה לקחה את המשאבים ובכל מקום זה הוביל לאסון. עכשיו כשיש לנו את זה זו הזדמנות להוכיח שאנחנו עם חכם. אם אנחנו רוצים חזון שאין פה לתעשייה ישראלית, בואו נבנה תעשיות נגזרות. נתחיל לחשב ביקושים.

"כשלוקחים את הצורך הזה ושואלים מה יקרה בעוד 15-10 שנה לתעשיית הרכב? הביקושים עלולים להשתנות. לכן אני מציע שקיפות. צריך יצוא לא רק לירדנים ולפלסטינים. כיו"ר ועדה אני לא יודע לומר עכשיו אחוז. יהיה דיון שבו יישמעו כולם, חברות וארגונים חברתיים. משקיעים צריכים לקבל תמורה אבל צריך להיות זהיר גם עם משקיעים זרים. רק הציבור הישראלי שהחל ללחוץ הביא לוועדת ששינסקי. צריך לומר כן לחברות זרות, אבל עם רוב ישראלי.

מראני אמר כי אין כאן עתודות גז כמו בנורווגיה לכן יש לבחון בצורה הגיונית וכלכלית, אם נכון שיהיה יצוא גז. לדבריו, התשובה חיובית כדי שהכלכלה תצמח על הרבה ענפי משק ויצוא. "אם היצוא ייעשה בהיגיון - לא תהיה כאן מחלה הולנדית. מה שחשוב הוא תקבולי היצוא ביחס לתמ"ג. יש כאן תחום יצוא שלא צריך לתמוך בו, אלא רק לא לדכא אותו יותר מדי".

לדבריו, העולם משתנה ולא ברור איך ייראה שוק האנרגיה העולמי עוד 20-50 שנה. "לכן, להשאיר עתודות באדמה לשימוש עוד 50 שנה, זו ספקולציה כי אולי המחירים יירדו בעתיד בגלל אנרגיות מתחדשות. יכול להיות מצב שאם הגז ישאר באדמה הוא יירד לטמיון. המדיניות צריכה להיות הגיונית ולא פנאטית כמו דת. צריך מדיניות טווח ארוך ולנקות ממנה את הפופוליזם.

מראני אמר כי "נוצר מונופול אדיר בתחום הגז במשק הישראלי. הוא ממקסם רווחים. צריכה להיות מדיניות שלא תיתן לבעיה לתפוח. שתעודד תחרות וחיפושים נוספים, כניסת שחקנים נוספים, שיימנע הגידול המונופוליסטי שקורה היום".

תגובת כיל

מחברת כיל נמסר בתגובה: "פרופסור ששינסקי טועה בעובדות ומטעה את כל שומעיו. בניגוד למה שנאמר ע"י ששינסקי מחיר האשלג אינו 1,600 דולר לטונה אלא 400 דולר לטונה. מעולם, אף פעם, מחיר האשלג לא הגיע למחיר כזה ואף לא קרוב אליו.
תקבולי המדינה (תמלוגים ומסים) שכיל מעבירה כבר היום עבור הפקת האשלג מים המלח מגיעים לכמיליארד שקל בשנה, שהם כ-41% מהרווח לפני מס. אלו הם התקבולים הגבוהים ביותר שמקבלת הממשלה מאיזושהי חברה בישראל, ואלו הם תקבולים מהגבוהים ביותר בעולם האשלג.  תקבולים גבוהים אלה הם תוצאה של הכפלת התמלוגים והגדלה משמעותית של המס שמשלמת כיל בהתאם להחלטות וחוקים שקיבלו הממשלה והכנסת בשנתיים האחרונות. בשנים הקרובות כיל אף תשלם יותר ותגיע לתשלום של 56% מהרווח לפני מס תקבולים למדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#