"המדינה לא נתנה אגורה לבטר פלייס, ששילמה כ-750 מ' ש' מסים" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה לא נתנה אגורה לבטר פלייס, ששילמה כ-750 מ' ש' מסים"

תמי חוטובלי, זוגתו של שי אגסי, הגיבה בפייסבוק לטענות נגד בטר פלייס: "תרשו לי לבלבל אתכם קצת בעובדות! לא אענה לאנשים שיתווכחו אתי על העובדות מבלי להביא סימוכין! ולא מעיתון זה או אחר שקיבל טיפ מיבואן רכב כל שהוא"

56תגובות

תמי חוטובלי, בת זוגו של שי אגסי, הגיבה היום (ג') לראשונה על קריסת בטר פלייס.
בסטטוס שהעלתה בפייסבוק כתבה חוטובלי: "תרשו לי לבלבל אתכם קצת בעובדות! לא אענה לאנשים שיתווכחו אתי על העובדות מבלי להביא סימוכין! ולא מעיתון זה או אחר שקיבל טיפ מיבואן רכב כל שהוא".

לגבי מחיר המכונית, שלא היה זול יותר ממחיר מכונית בנזין מקבילה, היא כותבת כי "רנו מכרו את הפלואנס לבטר פלייס ביותר כסף מאשר בטר פלייס תימחרה את המכונית לצרכן! זה כמובן כולל סוללה. את ההפסד במכירה ניסתה בטר פלייס לכסות בחוזה החודשי שגם הוא עלה בממוצע בערך 150 דולר לאדם בחודש (וזה כולל עלויות החשמל והמימון). תפישת העולם היתה לכסות עלויות על המכוניות בשנה-שנתיים הראשונות (לא להרוויח) ועם הזמן ככל שהמחירים יורדים, להתחיל להרוויח".

בעניין היצע הדגמים המוגבל, שכלל רק מכונית אחת, מציינת חוטובלי כי "רנו ובטר פלייס חתמו על הסכם פיתוח של מנגנון ומכונית. עלות הפיתוח לשני הצדדים יקרה ביותר, צריך תיאום מושלם בין התשתית למכוניות. לשתי החברות לא כדאי לעבוד בהתחלה עם מספר גדול של שותפים, מכיוון שעלות הפיתוח לכל מודל רכב חדש יקרה ביותר. כמובן שבעתיד היה רצון לסטנדרטיזציה וספקים נוספים, אבל לא בשנה-שנתיים הראשונות".

רויטרס

בעניין הטעינה המנוהלת, שהוגדרה כמונופול של בטר פלייס, ולא איפשרה טעינה ביתית, כותבת חוטובלי כי "לכל לקוח היה עמוד טעינה ביתית שהוא לא שילם עליו אגורה, לא על העמוד ולא על החשמל ממנו. כך גם כשטען באלפי העמודים ברחבי הארץ. לקוח יכול היה לקנות כבל פתוח שאפשר טעינה בכל שקע חשמלי. כל סיפור ה'מונופול טעינה' נוצר כספין של יבואני הרכב שפחדו על המונופולים שלהם (ראה מלחמתם ביבוא המקביל לישראל זה שנים)".

עוד נכתב כי "הדרישה לעמוד טעינה פרטית (בחנייה רשומה בטאבו) לטופס 4, כאילו זה הרחבת מרפסת לפחות, ולא שקע, גרמה לסחבת בייחוד בערי מרכז הארץ בהן לא חונים בחניה צמודת קרקע בוילה פרטית. תחנות הטעינה עברו תהליך רישוי שהוסיף 18 חודשים לתהליך הבניה שלהן, ובמקרים רבים מנע בניית תחנות במקומות נוחים לציבור. לדוגמא מקרה תחנת הדלק הצמודה לתחנת הכוח בחדרה, מיקום קלאסי לתחנת החלפה. הרשות המקומית אסרה הקמת תחנה, מכיוון שהמסעדה באותה תחנת דלק סגרה מרפסת ללא אישור מהרשויות. הקשר? לאלוהי הרישוי פתרונים. האפקט, אין תחנה על כביש החוף".

חוטובלי כותבת עוד כי "מדינת ישראל לא נתנה אגורה אחת בסיוע ל'פרויקט הלאומי' הזה. נהפוך הוא, בעופן ישיר ועקיף בטר פלייס שילמה כ-750 מליון שקל מסים לקופת האוצר לאורך חמש השנים של חייה. 750 מליון שקל במיסוי מיוזמה שלא הכניסה עדיין אגורת רווח אחת חייב להיות שיא גם של משרד האוצר.

"הנחת המס על רכב שנקבעה על ידי המחוקק הופעלה בצורה שרירותית עם כניסת הרכבים לשוק. תוצאה - רכב חשמלי שנמצא בקבוצת זיהום 1, שילם שילוב של מס קנייה ומס ערך מוסף בשקלים בסך 30 אלף שקל. בארה"ב המחוקק משלם החזר מס של 30 אלף שקל לקונה רכב חשמלי! לשם השוואה, כלי רכב בקבוצת זיהום 3 משלמים בממוצע 15 אלף שקל עד 20 אלף שקל מס קנייה ומע"מ בסך הכל.. וזאת למרות שהם משתמשים בדלק ומזהמים את האוויר.

"מקוממת ביותר היא הנחת שווי שימוש שניתנה לרכב היברידי בסך 540 שקל, ללא קשר לסוג הרכב ההיברידי, מחירו או רמת הזיהום שלו. הנחה טכנולוגית גרידא! לעומת זאת לרכב חשמלי טהור בוטלה הנחת שווי השימוש הזו, במקום להעלות את רמת ההנחה. קיפוח ברור של משרד האוצר נגד רכב חשמלי".

ולבסוף, חוטובלי מתמודדת גם על ההשוואה לטסלה, יצרנית רכבי הפאר החשמליים מארה"ב, שנחשבת לסיפור הצלחה. "טסלה מייצרת מכונית שעולה 100 אלף דולר, לדגם עם טווח של 350 ק"מ. זה לא קסם, פשוט שמים הרבה בטריות בפנים בעלות גבוהה. אותה מכונית כשתגיע לישראל לפי מדינויות המיסוי של האוצר היום תעלה קרוב ל-500 אלף שקל. היום קונים מעט מאד מכוניות במחיר הזה כל שנה בישראל, ולכן זה לא פתרון שעונה לאותו סגמנט שוק ש-90% מהנהגים קונים בו.

"טסלה יודעת לטעון בתחנות טעינה 'מהירה'. הטעינה שם ממלאת סוללה בערך ב-90 דקות. אתם רואים מישהו עומד בישראל בחום הקיץ 90 דקות וטוען סוללה בכדי להגיע הביתה? למה זה עובד לטסלה? כי אם אתה קונה כלי רכב ב-500 אלף שקל אתה כנראה בעל כלי רכב נוסף לנסיעות ארוכות.

"החברה אכן רווחית ושווה המון (יותר מרוב חברות הרכב, כמעט 10 מיליארד דולר שווי). אחרי שמכרה 5,000 מכוניות ברבעון האחרון. יחד עם זה, טסלה הייתה על סף פשיטת רגל אחרי שהוציאה את כלי הרכב הראשון שלה. ממשלת ארה"ב נתנה לה הלוואה של 500 מליון דולר בכדי לצלוח את המשבר ולהוציא רכב אחר. כלי הרכב השני הצליח (הראשון רק הפסיד כסף) וטסלה החזירה את ההלוואה".

היא מסיימת בנימה אישית יותר: "וכן.. מי שלא רואה, לא מכיר ויטען שלא אמרתי .. אני בת הזוג של שי אגסי. אוהבת וגאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#