החזון של אגסי 
טבע באוקיינוס - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החזון של אגסי 
טבע באוקיינוס

אפשר אולי להתפעל מהחזון - הוא לא היה יכול להתממש במציאות

9תגובות

>> כעת, עם נפילת בטר פלייס, הכל נחשף - הטעויות, היוהרה, ההתנהלות הבזבזנית. פרשנים וכלכלנים כותבים מדוע כשל המיזם. בין היתר, מואשמת גם העיתונות על אי תמיכתה - וההספדים נישאים.

עד לפני שלוש שנים, המיזם היה נראה מלהיב וחדשני. בעידן של גורואים כריזמטיים כמו סטיב ג'ובס מאפל או ג'ף בזוס מאמזון, שי אגסי הרהוט והמרשים נראה כמו הגרסה הישראלית שלהם, וגם הציע רעיון מעניין - החלפה מהירה של הסוללות במכונית חשמלית, במקום הטענה אטית.

אחרי עשור של שינויים מרחיקי לכת בתחומי המחשבים האלקטרוניקה והמדיה, דומה היה כי גם תעשיית הרכב זקוקה לניעור. מכוניות חשמליות נקיות וחדשניות יחליפו את מנועי הבנזין המזהמים - ויחוללו מהפכה בענף שעבר עד כה רק אבולוציה אטית. אגסי הגיע מעולם ההיי־טק, וניהל את בטר פלייס כחברה כזו. לא בכדי המטה הראשון של החברה היה ממוקם בפאלו אלטו שבקליפורניה. אבל בדיעבד, התפישה כי עולם הרכב והתשתיות דומה להיי־טק היא שגרמה לנפילה של בטר פלייס.

באחת ממסיבות העיתונאים שערכה בטר פלייס חילק אגסי עותק עם הקדשה של הספר "אסטרטגיית אוקיינוס כחול". לפי ספר זה, כדי שחברה תצליח, היא חייבת לפעול בשוק חדש ורחב עם מתחרים מעטים ‏(בניגוד לאוקיינוס האדום שורץ הכרישים‏). כך ראתה בטר פלייס את שוק התשתיות למכוניות חשמליות. אבל בשוק זה לא היו מספיק לקוחות - או דגים, אם תרצו לשמור על הדימוי.

קשה גם לומר שזה היה שוק נפרד מכלל תחום הרכב - כך שלחברה היו הרבה מתחרות, ובהן יצרניות מכוניות הבנזין. כדי לנצח אותן, בטר פלייס היתה צריכה להציג טכנולוגיה משבשת, כלומר - טובה בהרבה, שתמשוך אליה לקוחות רבים במהירות.

אחד מאנשי בטר פלייס אמר בעבר כי "כמו שאתה מטעין את האייפון במשרד, במכונית ובבית, כך תתרגל לטעון את המכונית החשמלית". אבל אנחנו מסכימים להתפשר על חיי הסוללה הקצרים של סמארטפון, מכיוון שהם שימושיים ומהנים יותר מאשר הטלפונים הסלולריים הפשוטים, שאותם צריך להטעין רק לעתים רחוקות. המכונית החשמלית לא הציעה מהפכה כזו. היא לא היתה טובה בכמה דרגות ממכוניות בנזין - ולכן היה קשה יותר להתפשר.

הסוללה החלשה בסמארטפונים היא דוגמה טובה לכשל נוסף בקבלת ההחלטות - חברות היי-טק מתבססות על ההנחה כי הרכיבים שלהם הן זקוקות יהיו זולים וטובים יותר עם הזמן. זה נכון למעבדים ולשבבים, אבל שגוי בנוגע לסוללות. למעשה, בעשור האחרון לא היתה התקדמות רבה בנוגע לאגירת חשמל. אי אפשר היה להניח כי במכוניות יקרה תרחיש אחר. המצברים נותרים גדולים ויקרים וטווח הנסיעה שהם מספקים הוא לא רב.

אולי צריך להשוות את בטר פלייס לחברת תשתית - של חשמל או דרכים. אך חברות כאלה לא משקיעות כספים רבים בשוק שממדיו לא ברורים רק על סמך הנחות אופטימיות. השקעות בתשתית הן גדולות בעשרות מונים מההשקעה הנדרשת בסטארט־אפ אינטרנטי, ולכן זה תחום שמתפתח לאט יותר - ופועל עם בטוחות רציניות. יוצא הדופן היחיד הוא תחום חיפושי הגז והנפט, וגם שם, החיפושים נעשים רק אחרי בחינות גיאולוגיות מקיפות.

חברות טכנולוגיה שמקדימות את זמנן יוכלו לפעול שנים רבות בתקציב נמוך עד שיירכשו, אבל איש לא יבנה תשתית רחבה שהשימוש בה יתבצע רק עוד זמן רב. בטר פלייס היתה חברת תשתית שניסתה לפעול כמו חברת היי־טק, ולשתף פעולה עם תעשייה ותיקה ושמרנית כמו תעשיית הרכב ‏(שלא נאותה להירתם למיזם‏). לכן, בעוד שאפשר אולי להתפעל מהחזון - הוא לא היה יכול להתממש במציאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#