פרץ: לשמור 600 מיליארד מ"ק גז טבעי לצריכה בישראל - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרץ: לשמור 600 מיליארד מ"ק גז טבעי לצריכה בישראל

השר להגנת הסביבה תובע להעלות בשליש את כמות הגז עליה המליצה וועדת צמח לשמור ולא לייצא. "אי אפשר לקבוע כמה לייצא ואחר כך להחליט שמה שיישאר יספק את המשק הישראלי"

43תגובות

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, אמר אתמול כי משרדו דורש לשמור 600 מיליארד מ"ק (BCM) מתוך עתודות הגז הטבעי של ישראל לשימוש מקומי, שליש יותר משהמליצה וועדת צמח, שהגישה את מסקנותיה לראש הממשלה לפני כשמונה חודשים.

זאת, על רקע דיון ציבורי אודות יצוא גז מישראל, שצפוי להתחדש בשבועות הקרובים לאחר העברת תקציב 2013-2014.

אורן נחשון

"צריך לראות כמה גז דרוש למשק הישראלי ולכן אנחנו דורשים כי 600 BCM של גז טבעי ישארו לצרכי מדינת ישראל ואת השאר ניתן לייצא. כך יישאר מספיק גז גם לנכדינו".

הדברים נאמרו בכנס איכות הסביבה של משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. פרץ בירך את היזמים שהשקיעו בחיפושי הגז וכן טען כי "משנמצא הגז הטבעי יש צורך לדאוג לצרכי המשק. אני מתנגד למסקנות ועדת צמח שבין היתר השאירה את ענף התחבורה בשוליים ולא הקצתה לו מספיק גז. אי אפשר לקבוע כמה לייצא ואחר כך להחליט שמה שיישאר יספק את המשק הישראלי".

בסוף חודש אוגוסט הגישה ועדת השימושים בגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, את המלצותיה בנושא הגז לאחר דיונים ושימועים שהתפרשו על פני כשנה. הוועדה החליטה כי אופק התכנון למשק הגז צריך להיות 25 שנה, וכי בטווח זה יש לשריין לטובת הביקוש המקומי במשק כמות של 450 מיליארד מ"ק (BCM).

על פי הערכות הוועדה דאז, קיימת סבירות גבוהה להפקת 950 BCM בסך הכל ממאגרי הגז שבים, ולפיכך המליצה הוועדה לאפשר יצוא של עד 500 BCM, במגבלות שונות. הצורך בייצוא, לפי הוועדה, נובע מהביקוש הקטן יחסית בישראל, לאחר חתימת ההסכמים בין הלקוחות לשותפות במאגר תמר. הייצוא נדרש, כך נטען, לשם מימון פיתוח מאגרים ותשתיות נוספות, שיאפשרו גיבוי ואספקה סדירה של גז בעתיד.

על המלצות הוועדה נמתחה ביקורת, הן בשל הערכת המשאבים והן בשל הערכת הביקושים. לאחר פרסום ההמלצות, איכזבו הקידוחים במאגרי שרה, מירה ושמשון. בנוסף, כך נטען, העריכה הוועדה בחסר את הביקושים לגז בישראל, בעיקר בתחום התחבורה, בהנתן כי המדינה תעודד את חדירת הגז לשוק.

כמו כן, נטען כי אופק תכנון של 25 שנה הוא קצר מדי ולא יאפשר השקעה במתקני תשתית ומפעלי תעשייה מתאימים. המשרד להגנת הסביבה היה מתנגד בולט למסקנות וועדת צמח, למרות העובדה כי מנכ"לית המשרד, אלונה שפר-קארו, הייתה בין החברים בוועדה. שפר-קארו הגישה חוות דעת מיעוט, בה המליצה להמתין מספר עד בירור עתודות הגז והתפתחות הביקושים במשק, לפני קבלת החלטה על יצוא.

הכנס, בו נאמרו הדברים, הוקדש לאכיפה סביבתית על ידי המשרד להגנת הסביבה, המטיל קנסות על מפעלים מזהמים ואף אישומים פליליים נגד מנהלים. בתעשייה טוענים כי האכיפה קשה מדי. "חלק מפעילות האכיפה של המשרד, ובמיוחד העמדה לדין פלילי של מנהלים, היא בבחינת לשפוך את התינוק עם המים, שכן היא גורמת להרתעת יתר", אמרה ד"ר רות דגן, ראש מחלקת איכות הסביבה במשרד הרצוג פוקס נאמן.

"מנהלים טובים ומוכשרים מדירים את רגליהם מהתחום בשל חשש מאחריות פלילית ובכך איכות הסביבה היא שמפסידה. הגיעה העת לתמרץ מנהלים מקצועיים להיכנס לתחום ולפעול בו ללא חשש", הוסיפה.

בתגובה אמר פרץ כי "אין אפשרות לוותר על האופציה של אכיפה פלילית. כשמישהו מקבל התרעה, הוא צריך לדעת שאנחנו מתכוונים לזה. כאשר ראש עיר מקבל באופן אישי התרעה פלילית, התנהגותו משתנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#