מה עושות משאיות מטורקיה, נהגים מירדן וסחורות מעיראק בישראל? - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עושות משאיות מטורקיה, נהגים מירדן וסחורות מעיראק בישראל?

ישראל אישרה מסחר בין ירדן ועירק לבין טורקיה באמצעות מעבר של משאיות ירדניות וטורקיות לנמל חיפה ■ השיירות מלוות בידי המשטרה, דרכוני הנהגים לא מוחתמים ובממשלה מקווים להרחבת ההסדר, שמגלם פוטנציאל הכנסות של 200 מיליון שקל בשנה

51תגובות

נוסעים בכבישי הצפון נתקלו באחרונה במראה לא שגרתי: שיירה של משאיות קירור מיושנות העושות דרכן לחיפה או ממנה, מעוטרות בנורות צבעוניות וכרזות ומלוות בניידות משטרה. המשאיות, שנושאות לוחיות רישוי ירדניות או טורקיות, לא עצרו כלל ביישובי הצפון, אלא עשו את דרכן ישירות מירדן לנמל חיפה ובחזרה כדי לשנע סחורה ירדנית ועיראקית לטורקיה בעיקר, ולהפך. כך נהפכה ישראל בשקט לערוץ מרכזי של יצוא ויבוא אזורי בעקבות מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה.

עוד כתבות באתר TheMarker:

ללא קרדיט

המלחמה על המלחמה // האיום האמיתי על צבא ארצות הברית

הסמארטפון המזדקן שלכם נתקע? כך תתנו לו חיים חדשים

מומחי תחבורה מרבים לדבר על מיקומה האסטרטגי של ישראל, שיכול להפוך אותה לגשר יבשתי בין הים התיכון למדינות ערב. ואולם נדרשה חסימת הגישה לים התיכון דרך סוריה כדי שהפוטנציאל יצא לפועל.

ירדן מוקפת כמעט כולה בגבולות יבשתיים ויש לה מוצא יחיד לים סוף דרך עקבה, המרוחקת ממרבית שטחי הממלכה. על כן, חלק גדול מתנועת הסחר לירדן וממנה הגיע דרך היבשה. אוניות מאירופה ומטורקיה עגנו בנמלי סוריה - לטקיה ובעיקר טרטוס הדרומי יותר - שם נפרקו המטענים, והמשאיות עמוסות המטען עשו את דרכן לירדן ולעיראק. אלא שמלחמת האזרחים בסוריה שיבשה את מהלך העניינים.

בתחילה העלו הסורים את התעריפים למעבר בשטח המדינה, ואחר כך איבד השלטון את יכולתו להבטיח את שלום הנהגים ושלמות המטענים. סוחרים מטורקיה ומירדן בחנו אלטרנטיבות שונות, ובהן מעבר מטורקיה לעיראק, וממנה לירדן. ואולם הדרכים המשובשות באזור וחוסר הביטחון האישי בשטחי המיעוט הכורדי שבמזרח טורקיה ובצפון עיראק הפכו את המעבר למורכב מדי.

אפשרות אחרת, שכבר נוסתה, היתה פריקת המטענים בפורט סעיד שבמצרים, ומשם בנסיעה יבשתית ובמעבורת לסעודיה ומעבר לירדן. הדרך הארוכה הזו עשויה לארוך שבעה ימים, ולכן אינה כדאית. רק אחרי שנוסו כל הדרכים העקיפות והמסובכות הללו פנו הירדנים למשרד לשיתוף פעולה אזורי בישראל. כמה ימים אחר כך פנו גם הטורקים בבקשה להשתמש בישראל כ"מסדרון סחר" ‏(Trade Corridor‏). בין היתר, לטובת מעבר משאיות עם חמצן רפואי המיועד לבתי חולים בירדן.

6,400 משאיות בשנה

המענה של ישראל לבקשתן של ירדן וטורקיה אינו פשוט. השב"כ, למשל, היה מודאג ממיעוט המודיעין על נהגי המשאיות ועל בעליהן, בניגוד למשל, למשאיות הפלסטינים שנכנסות לשטחי ישראל. ואולם לאחר דיונים ממושכים ובלחץ השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, אושרה כניסה של כמה משאיות ירדניות, שמספרן גדל עם הזמן.

המשאיות נכנסות לשטח ישראל במסוף נהר הירדן ‏(שייח' חוסיין‏), ונוסעות ישירות לנמל חיפה לאורך מסלול של כ–80 ק"מ. הן עוברות בידוק ביטחוני מקיף, הכולל שיקוף של המטען ובדיקות לגילוי חומרי נפץ, ונעות על הכבישים בשיירות של עשר משאיות עם ליווי משטרתי צמוד.

הסחר היבשתי נעשה גם על ידי משאיות טורקיות. לנמל חיפה מגיעה מעבורת - מסוג RORO ‏(Roll On, Roll Off‏) - ועל סיפונה 50–150 משאיות עמוסות סחורה, ואלה ממשיכות את הדרך בנסיעה רציפה עם נהגיהן הטורקים.

ברשות המסים אומרים כי נתיב הסחר עם ירדן נשמר תמיד, אבל על אש קטנה. ב–2011, למשל, נעו 3,500 מטעני משאיות לשני הצדדים, אך המטען הועבר במשאיות ישראליות, משום שלמשאיות ירדניות נאסר לנסוע על כבישי ישראל. ב–2012, עם מתן ההיתר התקדימי, הוכפל כמעט מספרן ל–6,400 משאיות בשנה, וברבעון הראשון של 2013 הגיעה כבר התנועה ל–2,600 משאיות בשני הכיוונים.

ברשות המסים לא מחזיקים בנתונים על ההיקף הכספי של הסחורות המועברות. ואולם המשאיות שנוסעות מירדן לטורקיה נושאות בעיקר תוצרת חקלאית, לצד טקסטיל ותוצרי תעשייה קלה. בכיוון ההפוך, מטורקיה לירדן, עוברים בעיקר חומרי גלם לתעשייה, חומרי אריזה ומזון יבש.

כעת מנסים במשרד לשיתוף פעולה אזורי להרחיב את התנועה גם למכולות, שיועמסו על גבי המשאיות. ואולם הירדנים מהססים, כדי שלא לפגוע בפעילותו של נמל עקבה. בינתיים, במשרד מנסים לשפר את התקשורת והקשרים הקיימים ולהגביר את קצב המעבר במשמרות ארוכות יותר במכס וייעול השירות.

ללא קרדיט

"הרווח העיקרי - שיפור היחסים"

המעבר היבשתי פועל כבר כשנה ללא תקלות מיוחדות והסווה היטב מהעין הציבורית. במשרדי הממשלה מסבירים זאת בניסיון שלא לפגוע ביחסים העדינים עם הירדנים. "אנשים שנחשבים למשתפי פעולה עם ישראל מנודים בירדן", אומר בכיר בממשלה. "על המשאיות אין שום סימן שעברו בישראל, וגם דרכוני הנהגים לא מוחתמים". זאת, בין היתר, משום שחלק מהמשאיות ממשיכות לעיראק, שעמה אין לישראל יחסים דיפלומטיים.

הבכיר אף הביע חשש כי פרסום הכתבה יכול לעורר הד ציבורי שלילי בירדן. "מתחת לפני השטח הכלכלה עובדת, אבל היא מצליחה לעבוד דווקא כי אין פוליטיקה שמעורבת בכך", מסביר מקור ממשלתי. עם זאת, המעבר היבשתי משפיע ומושפע מהמציאות הגיאופוליטית, וייתכן שסייע להפשרת היחסים עם טורקיה באחרונה.

גורמי ממשל ישראלים מגדירים את ההיתר שניתן למשאיות ירדניות לנסוע בישראל כ"שיתוף פעולה חשוב וצעד מקרב בין שתי המדינות". עם זאת, מה שהתחיל כמחווה לכאורה מצד ישראל כלפי ירדן וטורקיה, עשוי להיות בעתיד גם מקור רווח עבורה. "אפשר להגיע להכנסות של 200 מיליון שקל בשנה מאגרות נמל, תדלוק, תשלומים למשרד התחבורה וביטוח", אומר מקור ממשלתי. לעומתו, מקור אחר סבור כי "הרווח העיקרי הוא בשיפור היחסים עם הירדנים. כיום יש לי סוכריה לתת לשכן שלי, ומחר הוא יקל עלי בדברים אחרים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#