האוצר מתכנן לצמצם מספר תאגידי המים מ-55 ל-13 - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המים יוזלו?

האוצר מתכנן לצמצם מספר תאגידי המים מ-55 ל-13

לטענת האוצר, המהלך יביא להוזלת המים ב-5% לפחות; צמצום התאגידים צפוי לגרור התנגדות עזה מצד השלטון המקומי

14תגובות

משרד האוצר מתכנן לכלול בהצעת חוק ההסדרים שתוגש בימים הקרובים לאישור הממשלה תוכנית מקיפה למיזוג תאגידי המים, במטרה להוזיל את תעריף המים ב–5% לפחות. לפי התוכנית, מספר תאגידי המים יצומצם מ–55 כיום לכ–13 תאגידים אזוריים בתוך שנה מיום ההחלטה. לפי הערכות, המהלך יחסוך למשק כ–500 מיליון שקל בשנה, ויאפשר את הפחתת תעריף המים לציבור.

המהלך צפוי לגרור התנגדות עזה מצד השלטון המקומי - שחושש לפגיעה במאות המינויים שלו בתאגידי המים, ועשוי לגייס לטובתו גם את שר הפנים, גדעון סער. עם זאת, בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם הליכוד נכלל גם צמצום מספר התאגידים.

ניר כפרי

מבקר המדינה קבע באחרונה גם הוא כי מספר תאגידי המים גבוה מדי, ונוצר בשל לחצים פוליטיים של העיריות המחזיקות בהם. המבקר קבע כי צמצום מספר התאגידים עשוי להפחית את תעריף המים בעד 7%, אך במחקר שבוצע באחרונה עבור רשות המים נקבעה הערכה שמרנית של 4%–5%.

החיסכון המוערך צפוי להתקבל תוך שנה עד שלוש שנים בלבד מאיחוד התאגידים, על ידי הפחתת עלויותיהם השנתיות מכ–1.25 מיליארד שקל לכ–0.75 מיליארד שקל בלבד. עלות התפעול נורמטיבית תוכל לרדת לכ–1.55 שקל למ"ק, לעומת כ–1.85 שקל למ"ק כיום.

הדו"ח מציין כי העלות התפעולית הריאלית, כפי שהיא משוקפת בדו"חות הכספיים של התאגידים, היא כ–2.4 שקל למ"ק, והפער מכוסה באמצעות מענקים שונים והפחתת טיב השירות. לפיכך, אם אכן ישתפרו ביצועי התאגידים כמצופה לאחר האיחוד, והעלות האמיתית תפחת לעלות הנורמטיבית, ניתן יהיה להגיע לחסכון של עד כ–300 מיליון שקל נוספים מדי שנה.

עד 2009 ניהלו הרשויות המקומיות את רוב משקי המים בישראל, קנו מים מחברת מקורות ומכרו אותם לצרכנים. ניהול משק המים לא נעשה בנפרד משאר תקציבי העירייה. לפיכך נטען כי ההשקעה בתשתיות המים העירוניות היתה נמוכה מהדרוש, והעיריות ביזבזו מים כי הן ראו לנגד עיניהן את מחיר העלות ממקורות, ולא את המחיר הגבוה יותר לצרכן. במהלך הרפורמה בענף חויבו רוב העיריות להקים תאגידי מים, שהם חברות מסחריות בבעלותן, שינהלו את משק המים בנפרד. במקביל נקבע כי על מחיר המים לשקף את מלוא עלות ההפקה והאספקה שלהם, וכן את הטיפול בשפכים. כתוצאה מכך עלו התעריפים בכ–30%.

לפי נתוני המחקר, בעקבות התיאגוד עלתה ההשקעה בתשתיות המים בעשרות ואף מאות אחוזים, גם ברשויות המקומיות החזקות יחסית. זאת, מכיוון שהכסף מתנהל כמעט ב"מעגל סגור". בנוסף, נטען כי עם הקמת התאגידים התגלה כי פחת המים, כלומר איבודי המים בצנרת העירונית, היה גבוה בעשרות אחוזים ממה שהצהירו העיריות. מאז הקמת התאגידים, דווח על ירידה של עשרות אחוזים בפחת המים.

בתגובה לטענה כי התאגוד לכשעצמו הוסיף תקורות מ שמעותיות על עלויות אספקת המים, קובע המחקר כי ההתאגדות הוסיפה רק כ–2.5% למחיר המים. עם זאת, ריבוי התאגידים מהווה לטענת האוצר בזבוז, שכן תאגידים רבים מסוגלים לנהל את שירותי המים עבור מספר צרכנים גדול יותר מהמספר הקיים. בנוסף, כך נטען, מוקמות לעתים קרובות תשתיות כפולות ומיותרות באזורים סמוכים, בשל החלוקה בין אזורי התאגידים השונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#