בנק ישראל נגד צמח: מאז פרסום מסקנות ועדת יצוא הגז - הכשלונות בקידוחים שינו את התמונה - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל נגד צמח: מאז פרסום מסקנות ועדת יצוא הגז - הכשלונות בקידוחים שינו את התמונה

הבנק מזהיר מדלדול מהיר של מאגרי הגז גם בשל שימוש בתעשייה ■ ההשקעה בתשתיות עלתה ב- 26% בשנה האחרונה, בין היתר בשל פיתוח מאגר תמר ■ בנק ישראל מזהיר כי על רקע הגז הזול, "תידרש נחישות לשמור על מתווה העלאת תעריפי החשמל" כדי לשלם את חובות חברת החשמל

6תגובות

ימים ספורים לאחר חיבור מאגר הגז תמר למשק, מותח בנק ישראל ביקורת על מסקנות ועדת צמח שהמליצה על שמירת כמויות גז ל-25 שנה ויצוא של יתר הגז במגבלות מסויימות. "יש הטוענים כי בהנחה שלא תהיה ירידה ניכרת בפער בין העלות של יבוא גז לבין מחיר היצוא, עדיף לשמר גז לשימוש מקומי לתפוקה ארוכה יותר", מציין הבנק, ששלח לוועדה משקיף, במסגרת הדו"ח השנתי ל-2012.

הדו"ח חולק גם על הנחת העבודה שבבסיס ועדת צמח, כי מאגרי הגז בשטח ישראל מסתכמים ב-950 מיליארד מ"ק בסבירות של 90%. "מאז שמסקנות ועדת צמח התפרסמו, הקידוחים במאגרים מירה ושרה נכשלו, ובקידוח ישי נתגלה גז בהיקף נמוך מהצפוי. קידוח נוסף שאיכזב ולא הוזכר הוא קידוח שמשון, בו התגלתה רק רבע מהכמות הצפויה.

במקביל, מזהיר בנק ישראל מדלדול מואץ של המאגרים, אם תתפתח תעשייה העושה בו שימוש כחומר גלם, ומציע לשקול הטלת מס נוסף על הגז. בכך תוקף הבנק גם את המתנגדים ליצוא הגז, המצביעים על פוטנציאל לפיתוח תעשייה המבוססת עליו וטוענים כי יש צורך בכל הגז הקיים במאגרים לצרכי המשק הפנימיים. יוזמות להקמת תעשייה מבוססת גז, בעיקר ייצור דלקים נוזליים וחומרי גלם נוספים ממנו, הועלו בעבר ואף נמצאו ככדאיות בבדיקות ראשוניות שנערכו עבור משרד האנרגיה.

עם זאת, הדו"ח השנתי של הבנק קובע כי "צמיחה בלתי מבוקרת של של תעשייה כזו עלולה לקצר את אורך חייהם של מאגרי הגז הטבעי המקומיים ולהקדים את הצורך של המשק לחזור להתבסס על מקורות אנרגיה מיובאים. במידה שיתבר שמחיר הגז הטבעי לצרכנים המקומיים מעודד התפתחות של תעשייה מבוססת גז טבעי, בפרט כזו שיש לה גם השפעות חיצוניות שליליות, יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז". עם זאת, הדו"ח אינו כולל אמירה דומה גם על יצוא הגז, שעלול גם הוא לקצר את חיי המאגרים.

בעקבות חיבור מאגר תמר, שלקוחתו העיקרית היא חברת החשמל, קובע הבנק כי "ההוזלה של ייצור החשמל עתידה להיות משמעותית". מאידך, מציין הדו"ח כי בשל החובות שצברה החברה בשנתיים האחרונות, בשל השימוש בדלקים חלופיים לגז החסר, תעריף החשמל דווקא יעלה בשנתיים הקרובות. על רקע התערבות הממשלה בגיבוש תעריפי החשמל, הנקבעים לכאורה על ידי רשות עצמאית - רשות החשמל, מזהיר בנק ישראל כי "תידרש נחישות רבה כדי לממש את המתווה שקובע כי המחירים יעלו כאשר העלויות השוליות ירדו. נחישות זו חשובה על רקע חובה הגדול של חברת החשמל"

הדו"ח קובע כי הפקת הגז מתמר צפויה לצמצם את יבוא האנרגיה של ישראל ב-2-3 מיליארד דולר נטו בשנה, שישפרו את החשבון השוטף של ישראל. העודף בחשבון השוטף, שהיה בממוצע 6 מיליארד דולר בשנים האחרונות, עבר לגירעון של 0.1 מיליארד דולר בשנת 2012, ירידה שהבנק מייחס בעיקר לצורך של חברת החשמל לרכוש דלקים יקרים מחו"ל על מנת לכסות על המחסור בגז טבעי. על פי הבנק, העודף בחשבון השוטף אף יגדל משמעותית עם הרחבת השימוש בגז בשנים הבאות.

אבי בר אלי

בנוסף, קובע הדו"ח כי "חלק ניכר מרווחיהם של יצרני הגז נשאר בישראל", הן בשל המסים המוטלים על הגז והן בשל הבעלות הישראלית ברובה על המאגרים. עם זאת, מזהיר הבנק מ"המחלה ההולנדית", שבמרכזה ייסוף המטבע המקומי והחלשות מגזרי כלכלה אחרים בשל כניסת הגז. הבנק מציין את ההחלטה להקים קרן לשמירת הרווחים, שתצבור את רווחי הגז ותאפשר שימוש רק בחלק קטן מהם על מנת למנוע את "המחלה ההולנדית". על הקמת הקרן הוחלט עוד בשנת 2011, אך היא נמצאת עדיין בהליכי חקיקה.

על פי הדו"ח, ההשקעות בתחום התשתית בשנת 2012 הסתכמו ב-36 מיליארד שקל, 3.9% מהתוצר, המהווים גידול של 26% לעומת שנת 2011. ההשקעה הגדולה ביותר נרשמה בתחום הגז - 12.5 מיליארד שקל, הכוללים הן חיפוש ופיתוח מאגרי גז והן את הפעולות להרחבת הצנרת היבשתית להולכת גז על ידי נתג"ז. ההשקעה בגז עלתה בכ-56.3%, בעיקר בשל פיתוח מאגר תמר. בלטו עליות גם בהשקעות בתחנות כוח ותשתיות חשמל (עלייה של 44%), ובהשקעה ברכבות (עלייה של 20.8%).

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#