ההתייעלות האנרגטית נהפכת לשירות מבוקש לקראת הקיץ - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אל תקטרו - תתייעלו

ההתייעלות האנרגטית נהפכת לשירות מבוקש לקראת הקיץ

כשמחירי החשמל והדלק מאמירים קמות חברות תשתית שמבטיחות חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות, והממשלה מעמידה קרן סיוע בסך 50 מיליון שקל - בניסיון לפתח שוק חדש של 2 מיליארד שקל

2תגובות

משהו מוזר התרחש בבניין המשרדים שבמתחם קניון הנגב בבאר שבע. צריכת החשמל של הבניין זינקה פלאים בקיץ האחרון בלי שלאיש היה הסבר לסיבה. "הצריכה היתה מטורפת", מספר שלום מימון, מהנדס ראשי בחטיבת ההתייעלות באלקטרה. "ערכנו סקר ביקושים ומצאנו שיש שם סניף קופת חולים, שצריכת החשמל בו כפולה מבסניפים אחרים באזור, וזאת דווקא בבניין שנבנה לפי עקרונות של חיסכון באנרגיה".

לאחר בדיקת הנתונים וניתוח מערכות החשמל בסניף, התברר כי מערכת הבקרה על המיזוג לא הותאמה לפעילות קופת החולים. עבודת התאמה פשוטה, לצד פעולות חיסכון נוספות ביתר המשרדים בבניין, לא רק צימצמה את צריכת החשמל בו - אלא חתכה לא פחות מ-55% מההוצאות.

אליהו הרשקוביץ

כאשר רזרבת החשמל נמוכה, ומחירי החשמל והדלק מאמירים, היתרון לצרכן בחיסכון אנרגטי עולה בהתאם. בנוסף תורם החיסכון במישור הלאומי - חיסכון בהקמת תחנות כוח, כדברי האמרה: "המגה־ואט הכי זול הוא זה שאינו מיוצר". ההתייעלות לא רק חוסכת כסף לצרכן ובניית תחנות כוח נוספות, אלא גם מייצרת תועלת סביבתית, היא מקטינה את פליטות הפחמן מתחנות הכוח, ומעכב את שינוי האקלים.

כיצד, אם כן, חוסכים? מתברר שבמקרים רבים, בבתי עסק ומפעלים מותקנות מערכות ישנות ולא יעילות. החלפת המכשירים והתקנת חדשים עשויה לחסוך עשרות אחוזים בחשבון החשמל והדלק. כך, למשל, ניתן להחליף מערכות חימום ישנות במשאבות חום חשמליות, המחממות מים מהחום שבאוויר במקום לשרוף דלק, בניצולת אנרגטית גבוהה מאוד. מערכות תאורה חסכוניות, מזגנים חסכוניים ומערכות בקרה עדכניות עשויים להוביל להבדל של ממש בהוצאות על חשמל.

30-20 אלף שקל ליועץ אנרגטי

משרדי הגנת הסביבה והתמ"ת הודיעו השבוע על הקמת "סיירת חיסכון" - מעין קרן שתממן לעסקים קטנים ובינוניים שירותי ייעוץ בנושא חיסכון באנרגיה בהיקף שנתי של 50 מיליון שקל. תהליך הייעוץ יכלול מיפוי של משאבי האנרגיה שצורך העסק ‏(חשמל ודלקים אחרים‏), בחינת אפשרויות הייעול וייעוץ בחסם העיקרי בתחום - מימון התקנת מערכות חסכוניות. הסיבה להקמת הקרן פשוטה: המימון הבעייתי והמודעות הציבורית הנמוכה לנושא ההתייעלות האנרגטית, מונעים פיתוח שוק של שני מיליארד שקל עד 2020 וחיסכון בתשומות אנרגיה של עשרות מיליארדים נוספים לכלל המשק.

חברות ההתייעלות האנרגטית נקראות חברות Energy) ESCO‏ Services Companies‏) . החברות מסייעות בנושא הטכני, בוחנות את פוטנציאל ההתייעלות ומתקינות את האמצעים הדרושים לחיסכון. אלא שהנקודה הקריטית בביצוע הפרויקט היא המימון. על אמצעי החיסכון משלמים כיום, אך החזר ההשקעה אורך כמה שנים.

הלקוח יכול כמובן לרכוש את המערכות ולשלם עבור ההתקנה מתקציבו השוטף, אך זו מעמסה כבדה על עסק, בעיקר על עסק קטן. לכן, במקרים רבים מממנות חברות ההתייעלות עצמן את הפרויקט, ומקבלות חלק מהחיסכון שהושג בחשבון החשמל במשך כמה שנים. למעשה, הפרויקט מתבצע בלי עלות תזרימית לעסק. עם זאת, חלק לא מבוטל מהתשואה עובר במקרה זה לחברת האסקו המספקת את המימון, ונושאת גם בסיכון הכרוך בהשקעה בפרויקט עם תוצאות שאינן מובטחות ב–100%.

בחברת התקשורת ECI למשל, הוחלפו שני צ'ילרים ‏(יחידות מיזוג‏), צעד שהוביל להפחתה של צריכת החשמל בכ–5.5%. החזר ההשקעה התקבל בתוך פחות משנתיים ויחסוך במשך חיי הצ'ילרים החדשים כ–9 מיליון שקל. במקרה הזה, ECI שילמה על הפרויקט בעצמה. במקרה אחר, בבית אל על בתל אביב, בוצע פרויקט מיזוג נוסף, הפעם במימון אלקטרה. המימון פתר את בעיית התזרים של הדיירים, שלא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש לתיקון מערכת המיזוג המקרטעת.

עם זאת, התמונה לא תמיד ורודה. "במקרים רבים, גם אצלנו וגם אצל המתחרים, הלקוחות לא ממשיכים עם הפרויקט, אף שהכדאיות הכלכלית ברורה ואין אפילו עלות לעסק", אומר עופר די־נור מחברת אשל אנרגיה. "אחת הסיבות היא שהנושא מורכב יחסית, והוא לא בראש סדר העדיפויות של המנכ"ל. מזמינים סקר, מקבלים דו"ח מפורט של הפוטנציאל ואפשרויות המימון, והוא פשוט מונח במגירה".

למרות פיתוח השוק בשנים האחרונות, התחושה בקרב רבים היא שעדיין יש הסתייגות בקרב בעלי העסקים מנושא ההתייעלות. שחקנים רבים ניכוו בעבר, בין היתר על רקע חוסר מקצועיות ואף שרלטנות. בשנים האחרונות התפתו בעלי עסקים לרכוש מוצרים שונים ומשונים מידי ספקים, שהבטיחו הפחתות משמעותיות בצריכת החשמל והדלק אך נכשלו במבחן התוצאה ונעלמו.

על רקע זה החלו מומחים בתחום החשמל והאנרגיה לספק שירותי ייעוץ לעסקים, הן בהכנת התוכנית והן בליווי הרכישה - אבל ללא מכירת הציוד. מחיר ייעוץ ראשוני, הכולל סקר אנרגיה ראשוני לבחינת פרופיל הצריכה של הלקוח, והמלצות ראשוניות להתייעלות, הוא כ–20–30 אלף שקל.

"גם היום, לא תמיד כל מה שהחברות מבטיחות אכן מתקיים", אמר יועץ התייעלות ל–TheMarker. "צריך להבין שלכל רכיב בהתייעלות נדרשת מומחיות בפני עצמה. מומחה לתאורה הוא לא מומחה למיזוג, שהוא לא מומחה למשאבות, שהוא לא מומחה לדוודים. יש חברות שמציעות פתרונות רק בתחום מסוים, אבל בלי ראייה הוליסטית של תנועת האנרגיה אצל הלקוח. גם אם חברת ההתייעלות עצמה סופר מקצועית, ומחזיקה מהנדסים ואנשי מקצוע בקיאים, את התקנת הציוד עצמו עושה בדרך כלל קבלן משנה, ואיכות העבודה לא תמיד טובה".

אי הוודאות היא המכשול העיקרי לפרויקטי ההתייעלות. קשה לחזות במדויק כיצד תשפיע ההתייעלות על צריכת האנרגיה של הלקוח. אבל גם שיעור החיסכון אינו מובטח, שכן הצריכה הבסיסית, שממנה מושג החיסכון, קשה לחישוב. כמה חשמל ודלקים יצרוך המפעל בתרחיש "עסקים כרגיל"? על קושי זה מתווספת גם העובדה כי במציאות כיום, פעילות העסק לאורך כל תקופת החזר ההשקעה אינה מובטחת. עסק עלול להיסגר, או לשנות את פעילותו, תוך שינוי בכדאיות הפרויקט לאחר ההקמה והתשלום הראשוני. בנוסף, מחירי החשמל והדלק בטווח הבינוני אינם ידועים. אמנם מחיר החשמל צפוי לעלות בשנים הקרובות, בשל מצוקת הגז. ואולם, בטווח הבינוני עשוי התעריף דווקא לרדת, ולהקטין בדיעבד את כדאיות פרויקט החיסכון.

47% מהחיסכון הלאומי - במשקי הבית

כדי לעודד את פרויקטי ההתייעלות, הקדישה המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה האחרונה במבצעים שונים, שמטרתם סבסוד החיסכון באנרגיה. זאת, כחלק מהחלטות הממשלה להפחית את צריכת החשמל ופליטות גזי החממה ב–20% לעומת תרחיש עסקים כרגיל עד 2020.

ב–2010 הגיש משרד האנרגיה תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית. על פי הניתוח שהוצג, כ–47% מהחיסכון הכולל בחשמל ניתן להשיג במשקי הבית באמצעות החלפת מוצרי חשמל בזבזניים. ואולם, לעומת הטיפול במיליוני משקי בית הצורכים יחסית מעט, ניתן גם לטפל בכמות קטנה יחסית של מפעלים, בתי מסחר, ומוסדות הצורכים הרבה יותר מכל בית פרטי: מפעלים הצורכים חשמל ומזוט בקווי הייצור, בתי מלון המפעילים מערכות גדולות לחימום מים, ובנייני משרדים ומוסדות ציבור המפעילים מיזוג אוויר מרכזי הצורך חשמל רב. פרויקט התייעלות אחד של כל צרכן גדול חוסך למשק - וגם לעסק - ממון רב. לפיכך, התייעלות אנרגטית לעסקים מרכזת עניין הולך וגובר בשוק.

בתוכנית שהוכנה ב–2010 חושב חיסכון מהוון של עד 29.5 מיליארד שקל בהוצאות המשק על חשמל, אם תגיע ישראל ליעד. לפי החלטת הממשלה, מנובמבר 2010 יוקדשו לנושא 2.2 מיליארד שקל, אך באותה החלטה פורט בינתיים רק תקצוב 539 מיליון. משרד האנרגיה, על פי ההחלטה, קיבל כ–269 מיליון שקל, בעיקר להתייעלות במשקי בית. כתוצאה מכך, מסוף 2011 ובמשך 2012 פירסם המשרד כמה מכרזים לסבסוד החלפת מכשירי חשמל ביתיים בזבזניים, כגון מקררים ומזגנים, בסכום כולל של כ–200 מיליון שקל.

בחלקו של המשרד להגנת הסביבה נפלו הפרויקטים שאינם במגזר הביתי. על פי נתוני המשרד, במהלך 2012 חולקו 106 מיליון שקל לפרויקטים בתחום ההתייעלות. התמיכה היא בשיעור של 20% מכלל ההשקעה, ולפיכך מדובר בפעילות של כחצי מיליארד שקל. ואולם, יש טוענים כי אין די בתמיכה זו לתחום.

"המדינה צריכה לערוב למימון פרויקטים"

גם עם תמיכה ממשלתית, התחום סובל עדיין ממחלות ילדות. בראש ובראשונה, קיים מחסור במודעות לאפשרות של חיסכון באנרגיה. "מקבלי ההחלטות חושבים בראש אחר", אומר היועץ. "מנכ"ל מלון שיציעו לו פרויקט התייעלות אנרגטית במאות אלפי שקלים, עשוי לחשוב שעדיף לו כבר להשקיע אותם בתחום שיותר נראה לעין, כמו רמונט חיצוני. בכלל, הדרגים הבכירים בעסק לא ממש יודעים אילו מערכות אנרגיה יש להם, ומשאירים את כל ההתעסקות בהן לאנשים הטכניים. בהרבה מקרים יש פער גדול בין הדרג המחליט לדרג הטכני, גם פער סוציולוגי ואפילו פער של שפה".

איתן פרנס, מנכ"ל ארגון חברות אנרגיה מתחדשת, הרחיב לאחרונה את תחום פעילות האיגוד גם להתייעלות אנרגטית. "בשנה שעברה, חלק מהחברות שעוסקות בתחום הסולארי, התחילו לעסוק גם בתחום ההתייעלות. בסוף הטכנולוגיה מחברת את שני התחומים. כשמסתכלים על מבנה בראייה הוליסטית, צריך לשאול איך מפחיתים את טביעת האנרגיה של המבנה. את זה עושים על ידי ייצור חשמל על הגג, וחיסכון באנרגיה בפנים. החזון הוא עולם בלי תחנות כוח".

פרנס טוען כי מתוך 85 חברות באיגוד, 25 עוסקות בהתייעלות אנרגטית. הוא מסביר מדוע לדעתו נדרש לובי לחברות ההתייעלות. "יש כשל שוק בתחום, שהממשלה צריכה לפתור. קודם כל, ההתייעלות כדאית יותר מבחינה משקית מאשר רק למשקי הבית. מיליארדים שהולכים לאיבוד יכולים להיות מתועלים לצמיחה במשק. שנית, עסקים מעדיפים להשקיע בפיתוח עסקי, הגדלת ההכנסות, ופחות בהתייעלות והקטנת הוצאות. יש גם אינרציה תפעולית של עסק - מקבלי ההחלטות חוששים לעשות שינויים דרסטיים בייצור או בתפעול. כשל שוק נוסף הוא כשל מימוני. הבנקים חוששים להיכנס לתחום, כי אין תזרים מובטח כהחזר השקעה. המדינה צריכה לתת ערבויות למימון התייעלות אנרגטית, כדי להנגיש את המימון לעסקים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#