"שי אגסי היה מסוג היזמים שהפליאו במצגות אך תרומתם להיסטוריה שולית" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שי אגסי היה מסוג היזמים שהפליאו במצגות אך תרומתם להיסטוריה שולית"

פרשן "ניו יורק טיימס", דייויד ברוקס, מכה על חטא: הרעיונות והיזמים "הסקסיים" לכנסים ולפוליטיקאים - הם לא מושכים לצרכנים. אגסי שרף את הכסף והודח

31תגובות

כיוון שעליי לייצר שני טורים בשבוע עבורכם, קוראים יקרים, אני מבלה חלק מזמני בחיפוש אחר רעיונות בסבב הכנסים. מי שנמצאים בסבב זה שרויים כל הזמן באשליות שהם שומעים נאומים של אנשים מרגשים וחדשניים שקרובים לשנות את ההיסטוריה.

שומעים למשל הרצאה של יזם הטכנולוגיה המבריק שי אגסי, המשיק חברת מכוניות חשמליות שתשנה את התפיסה בענף. שומעים איזה גאון שפיתח טכנולוגיית פאנלים סולריים חדשה או איזה יזם רשתות חברתיות.

הרושם שלי בחמש השנים האחרונות הוא שהקפיטליסטים של סבב הכנסים עם המצגות המדהימות ביותר התבררו כשוליים בלבד בראייה היסטורית, בעוד שהאנשים המשעממים ולא אופנתיים מספיק על מנת להיות מוזמנים לכנסים מלכתחילה למעשה שינו את העולם מתחת לאפנו.

עופר וקנין

החברה של שי אגסי, למשל, בטר פלייס, זכתה לפרופילים מגזיניים זוהרים, אך הפסידה יותר מ-500 מיליון דולר ומכרה מספר זעום של מכוניות. הוא פרש מתפקידו כמנכ"ל, ומחליפו שרד רק כמה חודשים. מתברר שהדברים הסקסיים עבור פוליטיקאים ונתפסים כמשני תפיסות בקרב קהלי הכנסים אינם בהכרח מושכים עבור צרכנים.

במקביל, אותם "פועלים שחורים" אנונימיים בתאגידי החקלאות האמריקאיים מייצאים מוצרים בשווי 13 מיליארד דולר מדי שנה ומשנים את פני המערב התיכון (מידווסט) האמריקאי. המנהלים הלא אופנתיים בחברות פטרוכימיות עוקרים מפעלים ממקומות כמו צ'ילה, מעבירים אותם ללואיזיאנה ומשפרים את פני עתידו של דרום מזרח ארה"ב. חשוב מכך, מהנדסי הנפט והגז המשמימים שינו את מאזן הכוחות העולמי.

עד שנת 2020, ארה"ב צפויה להפוך ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, להערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). ארה"ב כבר עברה את רוסיה בייצור הגז. דלק הפך למוצר הייצוא המשמעותי ביותר של ארה"ב. תוך 5 שנים, לפי מחקר של סיטי, אמריקה הצפונית עשויה להגיע לעצמאות אנרגיה. "אופ"ק יתקשה לשרוד 60 שנים נוספות, ודאי לא עשור נוסף", אמר אדוארד מורס, אנליסט סיטי, ל-CNBC, בהתייחסו לארגון יצואניות הנפט.

כל זה הושג על ידי אנשים שלרוב אינם מגיעים לסבב הכנסים.

ג'ואל קוטקין זיהה את מרכזי הדינמיות הכלכלית של ארה"ב במחקר עבור מכון מנהטן. התוצאה היא קשת גדולה של חוסר אופנתיות. מתחילים בדקוטה הצפונית והדרומית שם שיעורי האבטלה אפסיים. יורדים לחגורות האנרגיה של המישורים הגדולים עד שמגיעים לטקסס. מדי פעם יש נגיעות למקומות בהם מיוצרים דשנים וחומרים אחרים, כמו לואיזיאנה, מיסיסיפי וצפון פלורידה.

מגזין "וניטי פייר" עדיין מדרג את אילי הטכנולוגיה והמדיה ומכנה אותם "הממסד החדש", אך כפי שקוטקין מציין, הזוכים הגדולים בכלכלה הנוכחית הם האנשים שמגדלים תבואה, מחפשים נפט ומניחים צינורות. אזורי הצמיחה בעולם הם חגורות הסחורות הגדולות - אזורים עשירים במשאבי טבע בהם שורר שלטון החוק, כמו קנדה, נורווגיה ואוסטרליה.

דניאל ירגין, גורו אנרגיה, ציין בעדותו לקונגרס בחודש שעבר כי המהפכה בטכנולוגיית הפקת הנפט והגז יצרה 1.7 מיליון משרות חדשות בארה"ב בלבד, מספר שעשוי לצמוח ל-3 מיליון עד 2020. מהפכת פצלי הגז והנפט הוסיפה 62 מיליארד דולר להכנסות הממשל הפדרלי ב-2012. במקביל, פליטות הפחמן הדו-חמצני בארה"ב ירדו ב-13% מאז 2007, ויותר ויותר מחליף גז טבעי את הפחם בייצור חשמל.

בלומברג

מרביתנו גדלנו בעולם בו הנחנו שאנרגיה היא מצריך יקר מציאות, ואולי אף הולך ואוזר. ייתכן כי כעת ייפתח עידן של אנרגיה זולה ושופעת.

מרביתנו גדלנו בעולם בו מדינות הנפט במזרח התיכון יכולות לעשות כל העולה על רוחן בשל אחיזת החנק שלהן בדם החיים של הכלכלה. אך כוחן של מדינות הנפט במגמת היחלשות. ירגין טוען כי ייתכן שלא ניתן היה לקיים את הסנקציות נגד איראן אילולא מקורות האנרגיה החלופיים החדשים.

למדנו להתרגל למשטרים העריצים ברוסיה ו-ונצואלה המתקיימים מעושר הנפט והגז. אך גם משטרים אלה מתמודדים עם זמנים קשים. גזפרום הרוסית מציעה כיום הנחות של 10% על חוזים קיימים. מגזרי הנפט והגז של ונצואלה וניגריה עשויים להתקשות להתחרות אף הם. אנשים בסין ובמקומות אחרים תוהים האם גם המאה ה-21 תהיה מאה בה תוביל אמריקה הצפונית - כמו המאה הקודמת.

מה הם שמות האנשים המובילים שינוי זה? מיהו סטיב ג'ובס של מהפכת הפצלים? שערי המגזינים אינם מספקים את התשובות. מי שלא יהיו, לא נראה שהם רעבים למעמד של ידוענים או יודעים להשיק פרויקטים בצורה מרהיבה. הם חזקים כלכלית, אך תרבותית, אינם על המפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#