גן עדן ליהודים בלבד - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גן עדן ליהודים בלבד

יש לברך על כל יוזמה ממשלתית לקידום תחבורה ציבורית, אך על משרדי הממשלה להביא בחשבון גם היבטים של עלות מול תועלת ולקדם באופן הולם גם את האוכלוסיות המוחלשות

10תגובות

כל מי שאיכות הסביבה ועתיד כדור הארץ נמצאים בראש מעייניו, שמח בוודאי לקרוא את הידיעה שפורסמה באחרונה ולפיה העיר אשדוד זכתה במכרז מיוחד של משרד התחבורה למימון תוכנית שתעודד את תושבי העיר לעבור לתחבורה ציבורית . הפרס לזוכה כמעט בלתי נתפש במונחי מימון ציבורי בישראל - 220 מיליון שקל, שאמורים להפוך בתוך ארבע שנים את אשדוד לעיר ירוקה, שתשמש מודל לשאר ערי ישראל. ללא ספק, תוכנית מרשימה שראויה לשבחים ושתוצאותיה מובטחות.

ואולם מאחורי המספרים וההבטחות של משרדי האוצר והתחבורה לקידום תחבורה ירוקה ובת קיימא, מסתתרת תמונה מורכבת יותר. התקציב שהוקצה לתוכנית אמנם יוצא דופן במונחים של התחבורה הציבורית בישראל, אך הוא זמין אך ורק לערים שאוכלוסייתן מונה 70-250 אלף תושבים, ורק לאלה שיעמדו בתנאי המכרז, בהם כושר ארגון גבוה, משאבי כוח אדם ניכרים, תחזוקה יקרה של תשתיות ועוד.

הדר כהן

פירוש הדבר הוא שהמכרז והתקציב שלצדו כלל לא זמינים לרשויות החלשות, שדווקא בהן קיימת מצוקה קשה של תחבורה. לאור העובדה שתקציבים לפיתוח תחבורה ברשויות בכלל וברשויות החלשות בפרט מוגבלים, מתגלה כי מבלי שהתכוונו, היוזמה המדוברת מגדילה למעשה פערים חברתיים בין רשויות.

העניין צורם במיוחד כשבודקים את מצב התחבורה הציבורית ברשויות הערביות, שבהן מתגוררים קרוב לחמישית מאזרחי ישראל, רובם ככולם מהעשירונים התחתונים. מחקר שערכנו בעמותת סיכוי חושף פערים אדירים בין מצב התחבורה הציבורית ביישובים היהודיים לזה שביישובים הערביים הסמוכים להם.

לדוגמה, מספר הנסיעות בתחבורה ציבורית לנפש ביישובים היהודיים גדול ביותר מפי שלושה מזה שביישובים הערביים, מספר יעדי התחבורה הציבורית ביישובים יהודיים גדול עד פי 14 מביישובים ערביים, וגם תדירות הקווים ביישובים היהודיים גבוהה בהרבה מביישובים הערביים.

התקציב הכולל לפיתוח תחבורה ציבורית ביישובים הערביים ב-2012, במסגרת תוכנית החומש לפיתוח הרשויות הערביות, היה 30 מיליון שקל בלבד, לעומת 220 מיליון שקל שהוקצו כעת לפיתוח התחבורה הציבורית באשדוד לבדה. ניתן רק לדמיין את הפיתוח וההתקדמות שניתן היה להשיג ביישובים הערביים ברחבי הארץ עם תקציב דומה, ואת ההשפעה החברתית והכלכלית של תקציבים בסדר גודל כזה.

תחבורה ציבורית היא כלי חברתי־כלכלי חשוב, שמעבר לסגולות הסביבתיות שלו מנגיש תעסוקה, בריאות, חינוך ושירותים חיוניים אחרים לאוכלוסיות החלשות. יש מעט מאוד מקרים שבהם נמצא תקציב משמעותי כל כך לפיתוח תחבורה ציבורית, וכדאי היה להקצותו לחיזוק הרשויות החלשות, הזקוקות לו כל כך.

יש לברך על כל יוזמה ממשלתית לקידום תחבורה ציבורית, אך על משרדי הממשלה להביא בחשבון גם היבטים של עלות מול תועלת ולקדם באופן הולם גם את האוכלוסיות המוחלשות, שדווקא בהן ניתן לחולל שיפור משמעותי באמצעות תקציבים נמוכים יחסית. טוב יעשה משרד התחבורה אם יאתר תקציבים דומים וישיק יוזמה מקבילה לרשויות הערביות, בתקווה לתקן את האפליה העמוקה בתשתיות התחבורה הציבורית.

הכותבות הן מתכננות ערים וחוקרות בעמותת סיכוי, המקדמת שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#