בזמן שנבחתם אלף עובדי נמל זכו להעלאת שכר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בזמן שנבחתם אלף עובדי נמל זכו להעלאת שכר

שיירת תוספות השכר חולפת בעצם מתחת לרדאר הציבורי באין מפריע

4תגובות

>> שימו לב לנתונים הבאים. ב-2009-2011 זינק שכרם של עובדי נמל אשדוד ב-17%. שכרם של הבכירים בנמל קפץ "רק" ב-10%, אבל פה קבור הכלב: מספרם של אלה שמוגדרים "בכירים" - חברי הנהלה או עובדים ששכרם גבוה מ-90% משכר המנכ"ל - קפץ באותן שלוש שנים ב-44%. למעשה, כל עובד חמישי בנמל אשדוד מוגדר כיום "בכיר", ומשתכר 44.5 אלף שקל בחודש לעומת עובד "רגיל" שמשתכר 22 אלף שקל בממוצע.

בנמל חיפה, שם זינק השכר הממוצע מ-2009 עד 2011 ב-19% (ל-23 אלף שקל) - גדל שכר הבכירים הממוצע רק ב-2%. ואולם מספרם של הבכירים בנמל הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים מ-118 ל-244, כך שכמעט כל עובד רביעי בנמל (22%) מוגדר בכיר, ונהנה משכר חודשי ממוצע של כ-45.3 אלף שקל. רק כדי לקבל פרופורציות, שיעור העובדים "הבכירים" בחברת החשמל היה ב-2011 כ-2.5% בלבד, עשירית(!) משיעורם בנמל הצפוני.

בזמן שכלי התקשורת רעשו וגעשו לפני שבועיים למשמע הסכם השכר החדש של 140 עובדי בתי המלאכה בנמל אשדוד, שלפיו יזכו לתוספת של עד 3,500 שקל לשכרם אם יגבירו את תפוקת עבודתם, ויגדילו פי כמה את תפוקת הנמל למשמרת - זכו אלף עובדים אחרים בנמל אשדוד לתוספת שכר של 2,500 שקל בממוצע בלי שנדרשו לכל תמורה בעבורה.

יתרה מכך, עובדי הנמלים לא מכבדים כלל תמורות שעליהן כבר חתמו, כמו הסכם הרפורמה מ-2005 שתמורתו קיבלו מקופת המדינה הטבות שכר בחצי מיליארד שקל. במקום לעמוד על קיום התחייבותם לרפורמה או לגבות מהם חזרה את הכספים, העניק להם ב-2010 משרד האוצר החלש מתנה בדמות תוספת שכר שנתית של 3% מעבר לתוספת השכר שקיבלו עובדי המגזר הציבורי (6.25% בשלוש שנים). הסכם שערורייתי זה, בתוספת פרמיות שונות, היה שווה כמעט 80 מיליון שקל, שנותבו לכיסי העובדים במקום כדיווידנד לקופת המדינה.

נתונים אלה מתארים מציאות שבה מנגנון "טייס אוטומטי", המעוגן בהסכמי שכר סבוכים ולא שקופים, שואב באופן רציף ובקצב גובר כספי ציבור לטובת קבוצת עובדים מצומצמת - ללא הסכמי שכר מתוקשרים או רפורמות, תוך אפליה בוטה ביחס ליתר עובדי המגזר הציבורי, ובלי שאותה קבוצת עובדים נדרשת לכל תמורה.

חמור מכך, אותו מנגנון מנותק לגמרי מתוצאות החברות הממשלתיות ומאיתנותן הפיננסית. כך, עלויות השכר של נמל חיפה גדלו ב-2011 ב-33 מיליון שקל והסתכמו ב-450 מיליון שקל (66% מהמחזור) - אף שהכנסות החברה בשנה זו הצטמצמו ב-3% והרווח הנקי שלה נשחק ב-90%. כך גם עלויות השכר בנמל אשדוד גדלו ב-2011 ב-37 מיליון שקל, והגיעו ל-56% מהמחזור (620 מיליון שקל), אף שהרווח הנקי של החברה צנח ב-90%. ואולם הדוגמה הבוטה ביותר מגיעה מחברת החשמל. איך אפשר לתאר חברה שמוסיפה 360 מיליון שקל לעלויות השכר של עובדיה (4.5 מיליארד שקל) בשנה שבה היא מפסידה 785 מיליון שקל וכורעת תחת נטל חוב גדל והולך?

בזמן שהכלבים נובחים, חברי הכנסת מצקצקים והמנכ"לים מבטיחים רפורמה בשנה הבאה (או בזו שלאחריה) - שיירת תוספות השכר חולפת בעצם מתחת לרדאר הציבורי באין מפריע. כשיו"ר חברת החשמל מבטיח רפורמה היסטורית אם רק יקציבו לו 5 מיליארד שקל, הוא שוכח לציין שהחברה שלו כבר שילמה לעובדיה בתוך שנתיים עוד 650 מיליון שקל בלי כל רפורמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#