האוסטרלים ישברו את מונופול הגז? שוקלים לפצל מאגר לווייתן - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

האוסטרלים ישברו את מונופול הגז? שוקלים לפצל מאגר לווייתן

דלק ונובל אנרג'י מחזיקות כמעט בכל תגליות הגז של ישראל והוכרזו מונופול ■ לפני חודש, הודיעו כי ימכרו 30% ממאגר לווייתן לענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד ■ בעקבות דיונים עם הממשלה, שוקלים האוסטרלים למכור בנפרד את חלקם היחסי במאגר הגז - ולהתחרות ביתר השותפות

26תגובות

>> האם הכנסת ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד (Woodside) כשותפה במאגר הגז הטבעי לווייתן תשבור את מונופול הגז בישראל? ל-TheMarker נודע כי וודסייד, שסיכמה לפני כחודש עקרונית על רכישת 30% מהזכויות בלווייתן, בודקת באחרונה את האפשרות למכור את חלקה היחסי בגז שבמאגר לשוק המקומי - בנפרד משותפותיה למאגר, קבוצת דלק (30%), נובל אנרג'י (30%) ורציו (10%). כלומר, למכור עצמאית את חלקה היחסי במכסת הגז שחייבת להימכר בשוק הישראלי (25%) - ובכך להתחרות למעשה בשותפותיה למאגר שהוכרזו כבר מונופול (דלק ונובל).

בשבועות האחרונים דנו בכירי וודסייד עם הרשויות הרגולטוריות בישראל בדבר האפשרות לחלוקה וירטואלית של הגז במאגר, לצורך מכירה בנפרד של הגז שיתגלה. זאת, ככל הנראה, במטרה לפתור את הסבך הרגולטורי שאליו נקלעו השותפות במאגר, עם הכרזת הממונה על ההגבלים העסקיים עליהן כפועלות תחת הסדר כובל. במהלך הפגישות הוצגה בפני אנשי וודסייד המלצת ועדת יצוא הגז (ועדת צמח) לבחון את פיצול הבעלויות במאגרי הגז הגדולים של ישראל, ולחייב כל אחת מהשותפות בהם למכור את נתח הגז שלה בנפרד. במקביל לדיונים, החלו בוודסייד לבצע בדיקת היתכנות של המהלך המורכב מול הגורמים המקצועיים בישראל.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

הבדיקות עדיין מתבצעות בימים אלה בידי באי כוחם של וודסייד, ומרוכזות בידי המנהל האזורי של החברה, סגן הנשיא, רוג'ר מרטין. בכל אופן, הבדיקה נוגעת רק לגבי מכסת הגז שתשווק לשוק המקומי - ואינה נוגעת בגז שיופנה ליצוא, אם יותר בידי הממשלה, שיימכר במשותף על ידי כל בעלי הזכויות.

כפי שנחשף אשתקד, פרק התחרות בדו"ח ועדת צמח העלה את ההמלצה הדרמטית למכר בנפרד - כלומר, לפיצול זכויות מכירת הגז מאותו מאגר בין השותפות בו. במקרה כזה, הפקת הגז אמנם מתבצעת על ידי מפעיל אחד, אך כל חברה-שותפה משווקת את הגז בנפרד - ומתחרה לכאורה בשותפותיה. ועדת צמח סברה אמנם כי "מכר בנפרד בקרב השותפים במאגרים מהווה תחרות נחותה לעומת תחרות בין ספקים עצמאים ללא אינטרסים משותפים". ואולם, חברי הוועדה הבהירו כי "על אף זאת, מכר בנפרד הוא מצב עדיף על פני מכירה משותפת של השותפים במאגר. הוועדה ממליצה לבחון סוגיה זו לעומקה ולשקול מתן הוראות רגולטוריות למכר בנפרד, בשים לב לניסיון הבינלאומי ולהשפעות החיוביות והשליליות של המהלך על משק הגז הטבעי".

אוסטרליה מחייבת מכירת גז בנפרד

המלצת ועדת צמח למכר בנפרד נולדה לאור העובדה כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י מחזיקות ב-78% מעתודות הגז המוכחות של ישראל, באמצעות אחזקות בארבע תגליות גז וב-13 רישיונות קידוח ימיים. בתפעול המאגרים, נובל שולטת ב-100% מהעתודות שיופקו וב-68% מהעתודות הצפויות. גם ב-2020, מציין הדו"ח, יספקו נובל ודלק לפחות 80% מצריכת הגז של ישראל.

מהנתונים שאספו עבור ועדת צמח קבוצת הייעוץ ירדן ו-PDC עולה כי באירופה, באוסטרליה ובניו זילנד, התקנות מחייבות מכירת גז בידי כל שותפה במאגר בנפרד - תוך שהן מתחשבנות ביניהן על המכירות. עוד נמצא כי בארה"ב אין כמעט מכירה במשותף, וכי באוסטרליה התקבל אישור למכירה במשותף רק למטרות יצוא גז נוזלי. בנורווגיה, למשל, ייצאו כ-30 חברות נפרדות את הגז שאיתרו במשותף, עד שנציבות האיחוד האירופי פסקה ב-2002 כי ההסדר אינו חוקי - והוא בוטל.

לאחר בחינת המדיניות הרווחת בעולם, המליצה ועדת צמח לבחון את מנגנון המכירה בנפרד, אך הכירה בכך כי יישום המודל עשוי להיכשל. זאת, משום שהשותפות במאגר עדיין קובעות את קצב הפיתוח ואופי ההפקה יחד, במעין קרטל מובנה. השותפות במאגר חייבות הרי לתאם את פרופיל הצריכה של כל הלקוחות ולנהלו לפי יכולות ההפקה במאגר: למשל, מבחינת מגבלות הפקה יומיות או תנודתיות בצריכה. לפיכך, הגמישות לגבי כמויות הגז הנמכרות בידי כל שותפה במאגר מוגבלת.

ואמנם, מסתבר כי גם כאשר הגז נמכר בנפרד, במקרים רבים רוכשים הלקוחות גז בתנאים דומים. מהנתונים שאספה ועדת צמח עולה כי ב-87% מהמקרים שבהם לקוח אחד רכש גז מכמה ספקים מאותו מאגר, מנגנון הצמדות המחירים של הספקים "המתחרים" היה זהה, וב-57% מהמקרים גם מחיר הגז היה זהה.

לפיכך, בענף חיפושי הגז מביעים ספק לא רק באשר להיתכנות הטכנית והפיננסית של מכר בנפרד בישראל - אלא גם באשר ליעילותו בכל הקשור לפיתוח התחרות. זאת, בטענה שתמים יהיה להניח כי שותפות עסקיות, שמנהלות יחדיו פרויקט יצוא עתיר הון במימון משותף, יקימו ביניהן "חומות סיניות" מסחריות ותפעוליות, שיאפשרו תחרות אמיתית בפרויקט מכירה מקומית נלווה. פרט לכך, מכירה לשוק המקומי כרוכה בהנחת תשתית תת-ימית יקרה אל החוף, וגם היא תמומן במשותף.

אגב, לפי מתווה הסכם העקרונות שעליו חתמו שותפות לווייתן עם וודסייד לפני כחודש, נקבע כי נובל אנרג'י תישאר מפעילת הקידוח ותהיה אחראית על אספקת הגז לצורכי השוק המקומי - בעוד שוודסייד תופקד על פרויקט יצוא הגז (Midstream). בינתיים, עד שתושלם העסקה להכנסת וודסייד כשותפה, כבר ייסדו שותפות לווייתן "נציגות" מטעמן בשוק הישראלי. זאת, בין היתר, כדי לייצג את אינטרס השותפות במשאים ומתנים עסקיים - ובראשם המכרז שמתעתדת חברת החשמל לפרסם לרכש גז נוסף.

במקביל, הממונה על ההגבלים, פרופ' דייויד גילה, הכריז בנובמבר על השותפות במאגר תמר - שבו מחזיקות דלק ונובל 67% מהזכויות - מונופול ביחד וכל אחת לחוד. מכיוון שכך, גם בפעילותן במאגרים אחרים, כמו לווייתן, נדרשות נובל ודלק לנהוג על פי הכללים החלים על מונופולים.

שותפים של דלק בקפריסין

וודסייד, חברת נפט וגז ציבורית מפרת שבמערב אוסטרליה, נסחרת לפי שווי של כ-28.5 מיליארד דולר ונחשבת לאחת מחברות חיפושי הנפט והגז המובילות בעולם - בייחוד בפעילות במים עמוקים. החברה חולשת על כ-40% מפעילות חיפושי הגז והנפט לחופי אוסטרליה.

וודסייד כבר משתפת כיום פעולה עם קבוצת דלק בקפריסין. היא מוחזקת בחלקה (24%) בידי רויאל דאטש של (Shell) ההולנדית, בעלת הידע המקצועי הדרוש לפרויקט הנזלת גז על פני אסדה צפה (FLNG) - טכנולוגיה נדרשת עבור פיתוח מאגר מים עמוקים כמו לווייתן, המרוחק מהחוף.

בתחילת דצמבר דיווחה וודסייד כי סיכמה עקרונית על רכישת חלקן המדולל של דלק, נובל ורציו במאגר לווייתן, בתמורה לסכום כולל של עד 2.5 מיליארד דולר ולפי שווי מאגר של כ-5 מיליארד דולר. במאגר לווייתן התגלתה עד כה כמות גז טבעי בנפח של כ-476 BCM (מיליארד מ"ק), כאשר מפעילת הקידוח, נובל, צופה פוטנציאל נוסף לעד 1.4 מיליארד חביות נפט בהסתברות של 25%.

ואולם, קיום העסקה הותנה בשורת תנאים, רגולטוריים ברובם, לרבות אישור המלצות ועדת צמח ליצוא 53% מהגז הישראלי לפחות, וכן פתרון סוגיית ההגבלים העסקיים. במידה שבחינת האפשרות למכר בנפרד תסתיים בלא תוצאות ישימות, יחזור הכדור למגרשה של רשות ההגבלים, שעוד בספטמבר 2011 קבעה כי שותפות לווייתן - דלק, נובל ורציו - פועלות תחת הסדר כובל, שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז.

משה מילנר, לע"מ

לפני שנה וחצי חשף TheMarker כי השותפות במאגר לווייתן לא ביקשו פטור מהכרזה על הסדר כובל - פטור שהיה מאפשר להן לשתף פעולה בפיתוח המאגר ובשיווק הגז שנמצא בו. סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים מתיר אמנם לממונה על ההגבלים לפטור צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, בתנאי שאין בכך כדי לפגוע מהותית בתחרות בשוק. ואולם, פטור שכזה לא יכול לקבל אישור בדיעבד.

בכל מקרה, גם אם היו השותפות מגישות את הבקשה לפטור אותן מהסדר כובל, סביר להניח שהיא לא היתה מתקבלת על ידי רשות ההגבלים. זאת, מאחר שהשותפות האסטרטגית שהתגבשה בין דלק לנובל אנרג'י מחזיקה כיום כמעט בכל עתודות הגז הטבעי של ישראל, וכן מחשש כי ההשקעה הכבדה של דלק ונובל במאגר תמר תשלול אינטרס להתחרות במאגר זה באמצעות מאגר לווייתן, ותגרור תופעות של קרטליזציה.

ואמנם, השותפות בלווייתן זומנו להליך שימוע, שבמסגרתו ניסו לשכנע את גילה להימנע מן ההכרזה. השימוע הסתיים במאי השנה, אך מאז לא התקבלה כל החלטה ברשות. זאת, ככל הידוע, בשל מסכת לחצים משפטית שמפעילות חברות השותפות על רשות ההגבלים.

הכרזה על השותפות כהסדר כובל תאלץ את דלק ונובל אנרג'י למכור את אחזקותיהן במאגר, מחשש כי גם אחזקות מיעוט יביאו לפגיעה בפוטנציאל התחרות שבין תמר ולווייתן. משכך, הן צפויות לפנות לערכאות ולגרור את המדינה להליך משפטי ממושך - שעשוי לסכן את פיתוח מאגר לווייתן.

באחרונה נחשף ב-TheMarker כי במסגרת הדיונים שניהלה דלק מול רשות ההגבלים הועלו כמה הצעות פשרה, שיבטלו את הליכי האכיפה. לפי אחת ההצעות, רשות ההגבלים תוותר על הכרזת מאגר לווייתן כהסדר כובל, בתמורה לוויתור מרצון של דלק ונובל על אחזקותיהן ביתר תגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל, למעט תגלית תמר. הכוונה היא לביצוע מעין עסקת החלף (SWAP), שבמסגרתה תתיר הרשות לדלק ולנובל להמשיך ולהחזיק במאגר לווייתן במשותף, בעוד שאלה יתחייבו למכור את זכויותיהן במאגרי הגז דלית, תנין, דולפין ובעתיד גם כריש, אם יתברר כתגלית. לפי הערכות, רשות ההגבלים תדחה את ההצעה.

"משמעות הכנסת וודסייד כשותפה - מכירת הגז לסין"

"ללא מעורבותה של ממשלת ישראל ומבלי שיעד יצוא הגז הטבעי ממאגר לווייתן יידון בה, נוצר פתח לכך שישראל תמכור לסין חלק מכמות הגז שתהיה זמינה ליצוא מלווייתן, וייתכן שאף את כולה" - כך טוען ד"ר עודד ערן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). זאת, בהתייחס לעסקה הנרקמת לרכישת 30% מהזכויות במאגר לווייתן בידי החברה האוסטרלית, על חשבון דילול השותפות בו: דלק, נובל אנרג'י ורציו.

"בוויכוח על סדר העדיפות של השווקים, גם אם המחיר שישלמו כל הקונים החיצוניים יהיה זהה, עדיין חשוב לשקול את ההיבטים הגיאו-אסטרטגים", כתב ערן בחוות דעת שנכתבה עבור המכון, וציין כי וודסייד פועלת מאז 2002 בשותפות עם חברות סיניות - בעיקר בתחום הנזלת גז. ב-2006 למשל, חתמה וודסייד על הסכם לבניית מסוף LNG במחוז גוואנדונג, וב-2007 חתמה על הסכם מכירת LNG לפטרו-צ'יינה, במעמד ראש ממשלת אוסטרליה דאז, ג'ון הווארד, וראש ממשלת סין, הו ג'ינטאו. עוד מזכיר ערן כי חברת קידוח הנפט הסינית הלאומית, CNOOC, שותפה עם וודסייד בפרויקט הפקת גז בחופי אוסטרליה. "לא סביר שכל המידע הזה לא היה ידוע לשותפים החדשים של וודסייד בשדה הגז לווייתן. נהפוך הוא, בהודעה שהוציאו לבורסת תל אביב הם מזכירים את פעילותה של וודסייד במזרח הרחוק", כותב ערן. "כך, ללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות האסטרטגיות החשובות שיש לכך".

לדברי ערן, "המכירה לסין עצמה אינה בהכרח בעייתית. מה שמטריד כאן הוא היעדר תהליך מסודר, שבו נשקלים היתרונות והחסרונות של מכירת גז טבעי ללקוחות פוטנציאליים מסוימים. יש אפשרות שאם הצעד שלעיל יתממש, הוא עשוי למנוע הקמת שותפות, ולו דרך צד שלישי, עם מפיקים אזוריים אחרים - היה ויחליטו מצרים, הפלסטינים, לבנון, קפריסין ואולי גם סוריה, שאירופה היא השוק המועדף עליהן.

"תרחיש של מכירת גז אזורית, היה מאפשר למנף את יצוא הגז הישראלי לאירופה, כדי למנוע חרם כלכלי על ישראל ולסייע בטווח הארוך לשדרג את קשריה הרשמיים של ישראל עם האיחוד האירופי".

ערן סייג את דבריו ואמר כי "מאידך, קישור ישראל לענק הכלכלה הסיני נושא יתרונות משלו, שעשויים לדחוק הצדה את אלה הצפויים מחוזה ארוך טווח מול האיחוד האירופי". אך הוא מעיר כי "כל ההיבטים הללו ראוי שיישקלו בקפידה בידי המשרדים וגופי הממשל הרלוונטיים בישראל".

ועדת יצוא הגז הממשלתית (ועדת צמח), קבעה כי בשל המשמעויות הכלכליות והגיאו-פוליטיות הכרוכות ביצוא משאב הטבע, יידרשו יזמי הגז לקבל אישור מראש לחוזי יצוא גז, לאור חוות דעת שיגישו משרדי האנרגיה, האוצר, החוץ והמטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. "תכלית רשיון יצוא היא להבטיח כי המכר אינו נוגד אינטרס לאומי או פוגע בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל או פוגע בתמרוץ פיתוח שדות נוספים", נכתב בהמלצות הוועדה, שעדיין לא אושרו בממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#