חברת החשמל ויתרה לספקיות הגז - הציבור ישלם תעריף גבוה יותר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת החשמל ויתרה לספקיות הגז - הציבור ישלם תעריף גבוה יותר

ים תטיס הישראלית ו-EMG המצרית נקלעו לקשיים וצימצמו את אספקת הגז למשק ■ חברת החשמל גייסה מיליארדי שקלים כדי לרכוש דלק חלופי יקר - ומחיר החשמל זינק ■ החברה תובעת מהמצרים שני מיליארד דולר בגין הנזקים, אך מול ים תטיס של דלק ונובל אנרג'י היא חתמה בשקט על פשרה בסך 30 מיליון דולר, וויתרה על מחצית הגז שלא קיבלה ■ חברת החשמל: "התעקשות תגרור מאבק משפטי ממושך"

12תגובות

>> בתחילת החודש הודיעה חברת החשמל במפתיע כי הגיעה להסכם פשרה עם ספקית הגז ים תטיס, בנוגע לפיצוי שתשלם לה הספקית בגין כמות הגז המצומצמת שהזרימה מהמאגר שמול חופי אשקלון. תקלות שאירעו לפני כשנה במאגר, הביאו להפחתת הזרמת הגז הישראלי לחוף בכמחצית. ביחד עם הפסקת ההזרמה של הגז ממצרים, נדרשה חברת החשמל לשאת בהוצאות יתר של דלק חלופי בסך של כ-12 מיליארד שקל, נקלעה למשבר תזרימי קשה - וציבור צרכניה ספג, ועוד יספוג, זינוק של 25% לפחות בתעריף החשמל.

חברת החשמל תבעה מים תטיס, המוחזקת בידי קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%), פיצוי בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מאי-אספקת הגז ומהשלכות אי-האספקה. אחרי כמה חודשים של משא ומתן, חתמו הצדדים על הסכם פשרה שפרטיו לעומקם לא פורסמו. אחרי החתימה, מיהרו שני הצדדים לומר כי הם מרוצים מאוד מההסכם. אולם, ניתוח TheMarker מראה כי צד אחד בעסקה יכול להיות מרוצה מתנאיה - אך אין זו בהכרח חברת החשמל הממשלתית, שייצגה במשא ומתן את אינטרס הציבור, שאמור לכסות על הפסדיה.

חרף הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהחיתוך החד באספקת הגז, בהיקף של מיליארדי שקלים, חתמה חברת החשמל על פשרה שלפיה תפוצה בסכום של כ-30 מיליון דולר, בעוד שבמקביל, היא מוותרת על כמעט מחצית מהגז שלא סופק לה.

לטענת חברת החשמל, לא היתה בידיה עילה משפטית לתבוע מים תטיס פיצוי מלא - גם בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה, וכי השיגה את התוצאה המיטבית בנסיבות הקיימות. אלא שכמה מפרטי העסקה, שנודעים כעת בראשונה, מעלים תהיות באשר להשפעת הנסיבות על שיקולי החברה. זאת, למשל, נוכח העובדה כי במקביל למגעים על פשרה, ניהלה חברת החשמל משא ומתן קשה מול מונופול הגז של מאגר תמר, שמוחזק אף הוא בידי שותפות דלק ונובל (67%) - וכי את יתרת הגז שלה זכאית חברת החשמל מים תטיס, היא צופה לקבל בעסקה סיבובית שפרטיה עדיין לא ידועים, ממאגר תמר.

אלבטרוס

הוצאות הדלק גדלו ב-12 מיליארד שקל

בציבור הרחב נוטים לסבור כי משבר הגז שאליו נקלעה חברת החשמל נובע מההפסקת הזרמת הגז המצרי במהלך השנתיים האחרונות, על רקע חילופי השלטון ברפובליקה. אלא שבמציאות, היעדר הגז המצרי גרע מצריכת הגז של חברת החשמל 2.1 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, בעוד שהמחסור בגז הישראלי של ים תטיס צפוי לגרוע כמות גז דומה.

הסיבה לכך נעוצה בהידלדלותו של מאגר מארי B שמספק למשק גז כבר שמונה שנים. ההידלדלות הואצה לפני שנה בעקבות קריסת שמונה מבין עשר בארות השאיבה של ים תטיס במאגר שמול אשקלון. לטענת חברת החשמל, הקריסה נבעה כתוצאה משאיבת יתר של גז מהמאגר, שנגרמה כתוצאה מהוראת המשרד להגנת הסביבה לפצות על המחסור בגז המצרי בשאיבת יתר מהמאגר המתחרה.

קריסת הבארות בעקבות מילויין במים הביאה לצמצום מואץ יותר של אספקת הגז למשק, ולהקדמת מועד השאיבה האחרון מהמאגר, שצפוי להגיע לסוף חייו במהלך השנה הבאה. בשל כך, הורה משרד האנרגיה בתחילת השנה על צמצום השאיבה מהמאגר המתרוקן - כדי לשריין גז בעבור חודשי הקיץ, אז צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה.

כך, אספקת הגז של ים תטיס לחברת החשמל בשלושת הרבעונים של 2012 היתה 1.34 BCM, כלומר, קצב אספקה שנתי של כ-1.8 BCM. זאת, לעומת אספקת גז של 3.5 BCM ב-2011 ו-2.7 BCM ב-2010.

לפי דו"חות דלק, פחתה אספקת הגז של ים תטיס ב-2012 בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מכאן, שלפי הערכות, החסירה ים תטיס מחברת החשמל כמות גז של כ-1.8 BCM שערכם נע סביב 300 מיליון דולר.

המחסור בגז המצרי והישראלי חייב את חברת החשמל בתקופה זו לרכש חלופי של דלק יקר הרבה יותר (סולר ומזוט). במארס הכירה רשות החשמל לחברה בעלויות עודפות של 7.7 מיליארד שקל בגין רכש דלקים עודף, אך סכום זה צפוי להתעדכן בעוד 2-4 מיליארד שקל, בעקבות הגידול בביקושים לחשמל במשק. בעלות העודפת הזו יישא למעשה ציבור צרכני החשמל בישראל, שיידרש לכסות על הוצאות היתר לאורך שלוש השנים הבאות לפחות בתעריפי החשמל.

מכאן, ניתן להעריך את הנזק הישיר שנגרם לחברת החשמל כתוצאה מהמחסור בגז הישראלי בלבד, בסכום של 4-5 מיליארד שקל. זאת, בגין הגידול בהוצאות הדלק החלופי בלבד, ומבלי לשקלל בחישוב את עלויות ההון שבהן נושאת החברה בגין גיוסיה הנרחבים בשוק ההון, או את השחיקה בתחנות הכוח הגזיות, כתוצאה מהסבתן לשימוש בסולר.

בחברת החשמל סירבו למסור פרטים על סכום הפיצויים שדרשו מים תטיס. ואולם, במקביל הגישה חברת החשמל תביעת פיצויים בסך שני מיליארד דולר נגד חברת הגז המצרית והספקית המצרית-ישראל EMG בגין החסרת הגז המצרי מהמשק במהלך תקופה זו (ראו מסגרת).

בסופו של הליך המשא ומתן מול ים תטיס, לעומת זאת, דיווחה חברת החשמל כי תפוצה בידי הספקית הישראלית בסכום של 30 מיליון דולר בלבד. במקרה או שלא, זהו סכום זהה לערבות שהפקידה ים תטיס בידי חברת החשמל בעת חתימת הסכם הגז ביניהן ב-2002, ובכל מקרה, סכום זניח כמעט ביחס להפסדים הכספיים שנגרמו לחברת החשמל במהלך השנה האחרונה, ושבהם נושא ויישא הציבור הישראלי.

ים תטיס טענה ל"כוח עליון"

לפי הערכות, דלק ונובל טענו במשא ומתן שצמצום אספקת הגז למשק נגרם כתוצאה מהגברת השאיבה מהבארות שקרסו, עקב המחסור בגז המצרי, ומשכך מדובר לכאורה באירוע של "כוח עליון". כלומר, מקרה שבמסגרתו יכול הספק להתנער מאחריותו לאי-האספקה בגין תקלות שלא בשליטתו ושאותן לא יכול היה למנוע.

ואולם, חברת החשמל סירבה לקבל טיעון זה. החברה גם לא התנהלה בשנה האחרונה כמי שנוטה להסכים לטיעון המשפטי. היא דרשה מים תטיס פיצוי החל מיד עם הודעתה של הספקית על הפחתה ראשונה של ההזרמה ב-30% באוקטובר 2011. במקביל, עצרה חברת החשמל חלק מהתשלומים השוטפים שאותם התחייבה לשלם לים תטיס במסגרת סעיפי החוזה (Take or Pay), ושמרה בקופתה 57 מיליון דולר שאותם אמורה היתה להעביר לדלק ולנובל.

חרף זאת, ויתרה החברה על הפיצוי המלא בגין הנזקים שנגרמו לה. לפי הסכם הפשרה שנחתם לבסוף בין הצדדים, סוכם כי חברת החשמל תשלם לים תטיס 27 מיליון דולר מתוך החוב - ותחלט לכאורה, כפיצוי, את יתרת הסכום, בגובה 30 מיליון דולר בלבד. זאת, אף כי לא תזכה לכיסוי הגז שהחסירה ים תטיס ממנה, היות שהמאגר מול אשקלון אוזל.

לפי ההסכם, ים תטיס תספק לחברת החשמל רק 1 BCM גז, מתוך 1.8-1.9 BCM שהחסירה מהכמות החוזית. גז זה יסופק ללא קשר למקור אספקתו, במחיר הבסיס המוזל שעליו סיכמו הצדדים בחוזה המקורי שעליו חתמו ב-2002 - 2.75 דולר למיליון BTU (לפני הצמדות).

ואולם יתרת "החוב", 0.8 BCM, לא תסופק לחברת החשמל. החברה ויתרה מרצונה על יתרת הגז - ללא פיצוי. זאת, בטענה כי נרכש במסגרת החוזה המאוחר שעליו חתמה מול ים תטיס (ראו טבלה). מחיר הגז בעסקה זו גבוה יחסית למחיר הגז בחוזה העוגן, ולכן העדיפה החברה לכאורה החברה שלא לשלם בעבור גז זה, שלכאורה לא מצוי בידי ים תטיס.

באשר לשאלה מניין תספק ים תטיס את הגז שכן תשלים בעבור חברת החשמל - מסתבר כי רמז לתשובה הדרושה נעוץ בבעלות הצולבת של דלק ונובל אנרג'י במאגר תמר (67%). לפי ההסכם, כמות הגז החסרה - והחלקית - תסופק לחברת החשמל רק לאחר שיחובר מאגר תמר ליבשה (החל במחצית 2013). כלומר, לא מן הנמנע כי שותפות ים תטיס תבצע עסקת בעלי עניין סיבובית מול שותפות תמר, שבמסגרתה יכסה תמר על חובה לחברת החשמל.

"משפטנים קבעו שאין עילה לפיצוי"

גורמים בחברת החשמל טוענים כי ההסדר שהושג, אף שהוא כולל פיצוי מינימלי וויתור על יתרת גז שלא סופקה - היה המיטבי שיכולה היתה החברה להשיג. לטענתם, חוות דעת משפטיות שהונחו בפני הנהלת החברה, קבעו כי אין לה "קייס" לדרוש את כיסוי הוצאות היתר שבהן נשאה בגין רכש הדלק היקר ובגין עלויות ההון הגבוהות שבהן נשאה. בין היתר, משום שכיסוי נזק עקיף לא מכוסה בחוזי הגז - אלא אם, למשל, הנזק נגרם בזדון.

בחברה טענו עוד כי בחוזי רכש גז סטנדרטיים בעולם, נחשב אירוע של קריסת בארות למקרה "כוח עליון". ואולם, ככל הידוע, בחוזה שעליו חתמה חברת החשמל מול ים תטיס, לא נופל בהכרח אירוע שכזה תחת הגדרה משפטית זו - וחברת החשמל יכולה היתה לחמוק ממנה.

בנוסף, טענה החברה כי היות שקריסת הבארות במאגר ים תטיס נבעה לכאורה מהוראת המשרד להגנת הסביבה להגביר את השאיבה מהמאגר - עשויה היתה התעקשות על קבלת פיצוי מלא להוביל את ים תטיס לפנייה לערכאות, ולניהול הליך משפטי ממושך מול החברה ומול המדינה. אלא שגם כאן, ככל ידוע, לא מחזיקה חברת החשמל בחוות דעת מקצועית-הנדסית שלפיה קריסת הבארות אמנם נגרמה כתוצאה משאיבת היתר ב-2011.

במקביל, חברת החשמל החליטה לפתוח בהליך משפטי ממושך מול EMG המצרית, ולדרוש מהספקית פיצוי מלא בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת ההזרמה של הגז המצרי. זאת, אף שגם כאן, ברור היה כי EMG תטען לאירוע של "כוח עליון" - מפני שעצירת אספקת הגז נבעה לטענתה מהפלת המשטר במצרים ומפיגועי הטרור החוזרים בצינור הגז שבסיני.

לטענת חברת החשמל, מדובר במקרים שונים. בין היתר, משום שלטענתה, יכולה היתה מצרים למנוע את פיגועי הטרור החוזרים. בנוסף טענו בחברה כי מקרה ים תטיס שונה משום שהגז במאגר אזל למעשה, והספקית לא יכולה למלא אחר מחויבותה החוזית.

הלקוחות הפרטיים של ים תטיס: לא רוצים להסתבך עם מונופול - וחותמים על פשרות

שותפות ים תטיס החזיקה בשלל חוזי הגז במשק, ונאלצה לתמרן את האספקה המצומצמת של הגז שנותר לה בין לקוחותיה השונים. למזלה, עם זאת, ניתן לשער כי זכתה במעין "חסינות" מפני הליכים משפטיים קשים מצד לקוחותיה, לאור הבעלות הצולבת של דלק ונובל אנרג'י גם במונופול הגז תמר. זאת, מתוך הערכה כי לקוחות ים תטיס לא ימהרו להתגושש עם מי שעתידים להיות ספקי הגז היחידים למשק בשנים הבאות.

הסכם פשרה נוסף שעליו חתמה ים תטיס הוא מול חברות קבוצת החברה לישראל של משפחת עופר. זאת, במסגרת חוזה הגז שעליו חתמה החברה לישראל מול שותפות תמר, בעבור החברות בנות כיל, בזן ותחנת OPC.

לפי הסכם הפשרה יכירו כיל ובזן רשמית בכך שהפחתת אספקת הגז מים תטיס נבעה מ"כוח עליון" - ולכן לא יזכו לפיצוי מים תטיס בגין עלות הדלקים החליפיים ששרפו במחיר גבוה יותר. בזן, ששילמה לים תטיס 59 מיליון דולר בעבור גז שלא קיבלה עדיין - תקזז 34 מיליון דולר מכמות הגז שצרכה מאז אוגוסט 2012, ועוד 25 מיליון דולר יקוזזו מהתשלומים שתידרש לשלם בעבור הגז שתקבל מים תטיס בשנה הבאה.

גם כיל הכירה בהפחתת האספקה כאירוע של כוח עליון, ובדומה לחברת החשמל תקבל 0.5 BCM שלא סופקו לה בהמשך. לא דווח על פיצויים של ממש עבור כיל ובזן, אך הפשרות נחתמו כחלק ממשא ומתן ארוך לרכישת גז ממאגר תמר, וייתכן כי פיצוי כלשהו גולם במחיר הגז שהושג במאגר.

גם פז ונייר חדרה, שנמנות על לקוחות ים תטיס, חתמו כבר על רכש גז ממאגר תמר, אך טרם דיווחו על הסכם פשרה מול ים תטיס בגין הגז שלא סופק להן. פז ציינה בדו"חותיה כי הפגיעה מאספקת הגז הנמוכה מים תטיס ב-2012 עשויה להגיע לכ-150 מיליון שקל.

ב-25 בינואר השנה חתמה נייר חדרה על חוזה גז עם תמר בסך 750 מיליון דולר, וביום שלמחרת קיבלה הודעה על הפחתת הכמות המסופקת. בדיווח לבורסה, נייר חדרה טענה כי אינה מקבלת עדיין את גרסתה של ים תטיס בנוגע ל"כוח עליון", וכי הנזק שייגרם לה נאמד בכ-80-100 אלף שקל ביום.

בדו"ח הרבעון השלישי של נייר חדרה מצוין כבר כי עלויות האנרגיה שלה גדלו ב-47.7 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, אך היא עדיין "בוחנת את הוראותיו של הסכם הגז" שחתמה עם ים תטיס. מאז לא דווח על פשרה בין ים תטיס לנייר חדרה על הגז שלא סופק.

הערכות: הבוררות מול מצרים תימשך שנתיים

במקביל להליכים השקטים שניהלה מול הספק הישראלי, פתחה חברת החשמל בפאריס בהליכי בוררות בינלאומית מול ספקית הגז המצרית EMG, שצפויים להימשך כשנתיים.

ההליכים נפתחו בעקבות השיבושים באספקת הגז הטבעי למשק מאז המהפכה הפוליטית במצרים, וכן הפסקתה כליל של ההזרמה לפני כשנה - בעקבות הודעת חברת הגז המצרית הלאומית, EGAS, על ביטולו החד-צדדי של הסכם אספקת הגז ל-EMG.

חברת החשמל תובעת מהמצרים פיצוי בסך 2 מיליארד דולר בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהמחסור בגז. לצורך הליך הבוררות, שכרה חברת החשמל שירותי פירמת עריכת דין בינלאומית שתלווה את הדיונים שהחלו במאי.

EMG צפויה לטעון כי ההפסקה בהזרמת הגז היא תוצאה של כוח עליון, ופתחה כבר בעצמה בהליכי בוררות בינלאומית עם ממשלת מצרים וחברות הגז והנפט הלאומיות שלה, בטענה להפרת החוזה. בוררויות אלה מתנהלות בז'נווה ובניו יורק. לפי הערכות, EMG אמדה את הנזקים שנגרמו לה בגין אי-אספקת הגז לישראל ובגין הנחת צינור הגז בין המדינות בכ-8 מיליארד דולר. כמו כן דווח כי בעלי מניות ב-EMG הגישו תביעות נגד ממשלת מצרים במסגרת אמנות השקעה דו-צדדיות עם ארה"ב, גרמניה ופולין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#