"המדינה תחסוך 2 מיליארד שקל אם המכסות הסולאריות יוכפלו" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה תחסוך 2 מיליארד שקל אם המכסות הסולאריות יוכפלו"

ד"ר אילן סולימאן וד"ר דן ויינשטוק, הרגולטורים לשעבר של משק החשמל, קוראים למדינה להגדיל את המכסות הסולאריות ב-800 מגה-ואט

27תגובות

>> ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות אמורה היתה להתכנס היום כדי לדון בשאלה האם יעד הביניים שקבעה הממשלה ב-2009 - לעבור לייצור 5% מהחשמל במשק ממקורות אנרגיה מתחדשת עד 2014 - הוא יעד ישים, ואם לא - כיצד והאם להפוך אותו לישים.

משרד האנרגיה הניח על שולחן שרי הוועדה את הצעתו להמיר 300 מגה-ואט מהמכסה שניתנה למתקני אנרגיית רוח לטובת מתקנים סולאריים נוספים, כדי לעמוד בכל זאת ביעד. ואולם דו"ח שהכינו עבור איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל שני רגולטורים בכירים בדימוס - ד"ר אילן סולימאן, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל, וד"ר דן ויינשטוק, לשעבר ראש מינהל החשמל במשרד האנרגיה - קובע כי כדי לעמוד ביעד שקבעה הממשלה אין בכך די, ולמעשה, אין כל צורך בהמרת מכסה של טכנולוגיה אחת באחרת - אלא בהגדלת המכסות.

לטענת הכותבים, על הממשלה להתחיל מייד בפרסום מכסות פוטו-וולטאיות (P.V) נוספות, כדי להספיק לעמוד ביעד שקבעה לעצמה. באשר לתקיפת ההמלצה הזו בידי האוצר, הם מבהירים כי זו מיותרת. הגדלה מאסיבית של ייצור החשמל ב-P.V, טוענים סולימאן וויינשטוק, משום הוזלתו בשנים האחרונות, עדיפה כיום לממשלה על פני תרחיש שיממש את תמהיל הטכנולוגיות שקבעה לייצור חשמל נקי.

אם לא די בכך, לפי הדו"ח, למשק החשמל יחסרו 1.35 מיליארד קוט"ש המיוצרים מאנרגיות מתחדשות כדי לעמוד ב-2014 ביעד הביניים של 5%. הסיבה לכך נעוצה גם באי התממשות התחזיות לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בכל הטכנולוגיות, למעט ה-P.V, אך גם משום שצפי צריכת החשמל בסוף 2014, שעליו התבססה החלטת הממשלה, פשוט נמוך מדי.

אלברטוס צילומי אויר

בחישוב ממוצע גידול צריכת החשמל בחמש השנים האחרונות, צופים סולימאן וויינשטוק כי צריכת החשמל במשק ב-2014 תהיה כ-62 מיליארד קוט"ש - גבוהה ב-3% מזו שנחזתה ב-2009. היות שיעדי שילוב האנרגיות המתחדשות נקבעו במספרים מוחלטים, גם אם המכסות שהוקצו לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות היו ממוצות כולן, עדיין לא היה בהן די כדי לעמוד ביעד הממשלה.

כותבי הדו"ח מציינים כי הקמת מתקני אנרגיית רוח עד סוף 2014 ממילא אינה רלוונטית. בניגוד למשרד האנרגיה המציע להמיר את מכסות הרוח במכסות P.V, הפתרון של סולימאן וויינשטוק הוא להגדיל את מכסות ה-P.V ב-800 מגה-ואט, שכן מתקנים אלה קלים ומהירים יחסית להקמה. "אין בקביעה זו כדי לבטל את היתכנותן של טכנולוגיות אחרות, במיוחד בתחום הרוח, שהיא טכנולוגיה בעלת היתכנות כלכלית במשק החשמל", מבהירים כותבי הדו"ח. "אלא שבמבחן הישימות אנו צפויים לחדירה מסיבית של טכנולוגיה זו רק לאחר 2014, ואין ביכולתה אפוא לתרום למימוש יעד הביניים", נכתב.

"תעריפי החשמל הם הישראבלוף"

באשר לטענת האוצר בדבר העלות העודפת שיגרור מהלך שכזה, מקדימים מחברי הדו"ח להשיב כי העובדות הן הפוכות. "הירידה הדרמטית במחירי הציוד, הניסיון שנצבר בתחום הפוטו-וולטאי ומנגנוני קביעת ועדכון התעריפים, מציבים אותנו במצב שבו השגת היעד ל-2014 באמצעות 800 מגה-ואט נוספים של מתקנים פוטו-וולטאים תביא לחיסכון של 100-200 מיליון שקל לשנה ביחס לעלות שהיתה מתקבלת אילו הושג היעד בהתאם לתמהיל המקורי".

אם התעריף המתמרץ שמובטח כיום ליזמי ה-P.V הוא 66 אגורות לקוט"ש מיוצר, טוענים סולימאן וויינשטוק כי בהקלות רגולטוריות, לצד המשך מגמת הירידה בעלויות הציוד וההקמה של ה-P.V, "ניתן תוך זמן לא רב להפחית כ-10 אגורות מהתעריף, ואף להתקרב מאוד לתעריף כלכלי". ככלל, טוענים השניים, התעריף המעודכן עצמו, 66 אגורות לקוט"ש, מגלם בעצמו סבסוד של 4 אגורות לקוט"ש בלבד. זאת, כסכום העלות הנחסכת למשק מצריכת חשמל בשעות השמש, לפי ממוצע תעריפי התעו"ז (תעריף לפי עומס המערכת וזמן) בסך 54 אגורות, בתוספת פרמיה של 8 אגורות לקוט"ש בגין הפחתת זיהום האוויר.

באשר לחשש כי ריבוי מתקנים לייצור חשמל עצמי יביא להפרת יציבותה של מערכת החשמל בישראל, שתאבד שליטה במקור האנרגיה המוזרם לרשת, מזכיר הדו"ח כי לפי הגדרות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), שיעור החשמל הסולארי שייוצר לאחר יישום היעד ל-2014 יגיע לרמה בינונית בלבד, המחייבת התאמות בעיקר בממירים שאצל יצרני החשמל. לפי הדו"ח, יידרש גיבוי לחשמל הסולארי רק כששיעורו יגיע לכ-20% מייצור החשמל.

לפיכך, כדי להביא להשגת היעד ב-2014 בעלות המשקית המינימלית למשק, תוך הימנעות מהצעות שאינן מעשיות בטווח הקצר ותוך הבטחת המשך פיתוחו של שוק האנרגיות המתחדשות מבלי ליצור בו "ואקום", כלשונם של סולימאן וויינשטוק, הם מציעים לפרסם בהקדם מכסה נוספת של 400 מגה-ואט לייצור חשמל ב-P.V בתעריף של 66 אגורות לקוט"ש, ולהגדיל את המכסות עד הרבעון השלישי של 2013, בהתאם לעלות הדינמית של הטכנולוגיה - וזאת, לדבריהם, כדי להימנע מהקפאת השוק. בנוסף, ממליצים השניים להטמיע שינויים רגולטוריים שיאפשרו את הקמת המתקנים במהירות: לבטל את כל הליכי הרישוי פרט לסקר החיבור, אישורים סטאטוטוריים ועמידה בתקנות הבטיחות; לבטל את הדרישה להעמדת 20% הון עצמי לכל פרויקט; להגביל את זמן הטיפול בבקשות הרישוי (ולאחר מכן, גם לקבוע זמני הקמה מקסימליים); לבטל את הצורך ברישוי מתקנים במתח נמוך; להסדיר את עלות השימוש בקרקע ליזמים; ולהאריך את הטבת הפחת המואץ לאחר 2013.

טס שפלן

"משק החשמל בישראל הוא שמסובסד, ותעריפי החשמל כיום הם הישראבלוף בהתגלמותו", טוען מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס. "קורבנות הסובסידיה הם תחום האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית. אם תעריפי החשמל בישראל היו משקפים את עלות הייצור האמיתית של החשמל, כולל הנזק הסביבתי, התחום הסולארי יכול היה לפרוץ כבר ב-2011 והתייעלות אנרגטית היתה ענף שמעסיק אלפי עובדים וחוסך מיליארדים למשק. במקום להוביל רפורמה בחברת החשמל, מעדיפים באוצר להחיות את חברת החשמל בערבויות ולהנציח את הסובסידיה".

פרנס הוסיף עוד כי "תגליות הגז הטבעי לחופי ישראל שיבשו את דעתם של מקבלי ההחלטות, ששכחו שמדינות שבהן הגז קיים זה עשורים, מקדמות תוכניות מעבר שאפתניות לאנרגיה מתחדשת. הדרך האמיתית היחידה להגיע לעצמאות אנרגטית היא לצעוד לעולם הקדמה והטכנולוגיה. השמש בישראל וההון האנושי הם המשאבים הלאומיים היחידים שבהם יש לנו יתרון יחסי".

אמיל סלמן
ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#