פצצת הזמן של חברת החשמל: החוב תופח ל-70 מיליארד שקל

תקן חשבונאי חדש יקפיץ ב-1 בינואר בבת אחת את התחייבויות חברת החשמל ב-2.2 מיליארד שקל ■ בצירוף הנפקת האג"ח הקרובה של החברה, יקבע היקף החוב שלה שיא מבהיל, שיכול היה להצטמצם ב-8 מיליארד שקל, אלמלא חוסר האונים של הרגולטורים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

>> אם לא די היה בגיוסי החוב העצומים שאליהם יצאה, במשבר הגז, בטעות התזרימית ובמחויבות הפנסיונית התופחת שלה, מתברר כעת כי גם החשבונאות פועלת לרעת חברת החשמל. התוצאה: החברה בדרך לחצות בראשונה את רף ה-70 מיליארד השקל בהיקף החוב הפיננסי שלה.

ב-1 בינואר הקרוב תגדל ההתחייבות הפיננסית של החברה ב-2.2 מיליארד שקל לפחות. הסיבה לכך נעוצה בתקן חשבונאי חדש, שיחייב אותה לרשום מיידית בדו"חות הכספיים את מלוא העלות האקטוארית של הטבות השכר והפנסיה שהעניקה לעובדים. זאת, במקום הנוהג שאימצה החברה עד כה, ובמסגרתו פרשה חלק מהחבות הזו על פני כמה שנים, והפחיתה בכך את רישום ההתחייבות בדו"חות.

8 מיליארד שקל לא הספיקו

אם לא די בכך, צפויה הגדלת המחויבות האקטוארית לנגוס מהותית בהון העצמי של החברה (15.8 מיליארד שקל), ולקזז ממנו 1.15 מיליארד שקל.

נכון לסוף הרבעון השני, היה סך החוב הפיננסי של החברה 66.5 מיליארד שקל. אלא שמאז גייסה החברה בשוק ההון המקומי 4.5 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח, והיא עתידה לגייס עד סוף השנה חוב נוסף במיליארד שקל לפחות. גם בקיזוז פירעונות שוטפים, תחויב לפיכך החברה לרישום כולל של התחייבויות שוטפות ולא שוטפות ביותר מ-70 מיליארד שקל עד דו"ח הרבעון הראשון של 2013 - וייתכן שאף קודם כן.

חברת החשמל שינתה בשנים האחרונות תכופות את מנגנוני הפנסיה והשכר של עובדיה. כל שינוי שכזה גרר גידול ברישום האקטוארי של החברה. אלא שעד כה, נהגה החברה לפרוס את החבות האקטוארית המיוחסת לתקופה שכבר מילא העובד המסוים בחברה ("עלות שירותי עבר") על פני כמה שנים. תקן חשבונאות 19 IAS, שייושם החל ב-1 בינואר במסגרת מנגנון ה-IFRS, קובע כי חברות עסקיות מחויבות לזקוף את מלוא ההשלכות של ההטבות לעובדים באופן מלא כבר כעת, להכיר מיידית ב"עלות שירותי עבר" - ומבטל למעשה את האפשרות לפרוש את ההכרה בעלות ההטבות לעובדים.

משמעות הוראה חשבונאית זו על חברת החשמל היא הגדלת התחייבותה כלפי העובדים, שעומדת כיום על 2.7 מיליארד שקל, ב-2.22 מיליארד שקל נוספים. במקביל, תרשום אמנם החברה גידול של 680 מיליון שקל ברכוש הקבוע שלה וקיטון של 384 מיליון שקל ביתרת המסים הנדחים, אך אלה אינם נכללים במצבת ההתחייבויות שלה, אלא מסווגים כנכסים.

אלא שההשלכה החשבונאית לא תסתכם בכך. כפועל יוצא מהגדלת ההתחייבויות, יפחת ההון העצמי של החברה ב-1 בינואר ב-1.54 מיליארד שקל (לפני מס) וב-1.15 מיליארד שקל בניכוי מס - מה שעשוי להביא את החברה להרעה משמעותית נוספת ביחס ההון-חוב שלה.

הוועד לחץ - הפנסיה נופחה

גורמים בענף האנרגיה העירו אתמול כי חשיבות היקף ההתחייבויות שולית ביחס למצוקתה התזרימית של החברה, שעומדת לקראת פתרון עם העמדת ערבויות המדינה לטובת גיוסיה. בנוסף, חישוב ההתחייבויות הפיננסיות הכולל של החברה כולל גם חובות חשבונאיים, שאינם מהווים בהכרח נטל על התזרים של החברה, וייתכן שגם אינם נדרשים בהחזר.

משבר ביחסים

כך למשל, כללה החברה בדו"חות שהנפיקה אג"ח צמיתות וחוב אחר שהנפיקה עבורה המדינה ב-6 מיליארד שקל - וספק אם תידרש להשיב, או "התחייבויות פיקוח", המותנות ממילא בשינויים דינמיים בשערי המטבע. סך החוב הפיננסי "נטו" של החברה, הכולל אשראי בנקאי והתחייבויות למחזיקי אג"ח בלבד, היה נכון לסוף הרבעון השני כ-47 מיליארד שקל "בלבד".

אלא שלצד הגידול הנמשך בחוב של חברת החשמל, נעדרת עדיין הממשלה כל מתווה ברור באשר לפירעון שלו. זאת, בהנחה סבירה כי גם מכירת נכסיה הזמינים של החברה, כפי שנדרשה לבחון השבוע בידי האוצר, לא תכסה על החוב.

ואולם לא בכך מסתיים האבסורד בהתנהלות החשבונאית סביב התחייבויות חברת החשמל. לפני שש שנים פרץ ויכוח עקרוני בין החברה, ועד העובדים, רואה החשבון המבקר של החברה ורשות החשמל, סביב שאלת הריבית שלפיה יהוונו ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל, בעקבות המעבר ל-IFRS.

החברה מהוונת כיום את ההתחייבויות הפנסיוניות שלה לפי ריבית נמוכה יחסית של אג"ח ממשלתיות. אלה נאמדו נכון לסוף הרבעון השני של 2012 בכ-23 מיליארד שקל. לפי כללי IFRS, יש להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות של החברות לפי ריבית גבוהה יותר, של אג"ח קונצרניות בדירוג AA. משמעות ההיוון לפי ריבית גבוהה יותר היא הפחתה של 7-8 מיליארד שקל בהתחייבויות הפנסיוניות.

עם זאת, בחברה טענו לאורך השנים כי אין בשוק ההון המקומי "מסחר עמוק" באג"ח קונצרניות בדירוג זה, ומשום כך ריבית זו אינה רלוונטית לחברה. לפיכך, טענה כי יש להוון את ההתחייבויות לפי הריבית הנמוכה יותר של אג"ח ממשלתיות, גם במחיר הותרת ההיקף הנוכחי והגבוה של התחייבויותיה הפנסיוניות.

העמדה זכתה מן הסתם לתמיכתו הגורפת של ועד העובדים בחברה, שראה בהעלאת ריבית ההיוון ניסיון לפגוע בהיקף הכספים המופרשים לקופת הפנסיה. מנגד, ראתה בכך רשות החשמל ניסיון מכוון להאדיר לכאורה בצורה מלאכותית את מצוקתה הפיננסית של חברת החשמל כדי לזכות בסיוע גדול יותר במסגרת תעריפי החשמל. עמדת הרשות אף נתמכה בחוות דעת מטעם פרופ' אמיר ברנע, שלפיה יש בישראל מסחר "עמוק" דיו באג"ח קונצרניות.

אלא שלחצי החברה עשו את שלהם, הדיון בסוגייה נפל בין כסאות רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות החשמל - והתחייבויות החברה, שיכלו להצטמק ב-7-8 מיליארד שקל, נותרו מנופחות, תוך שהן מסבות נזק ליחסים הפיננסיים של החברה, ובין היתר מייקרות את עלויות הגיוס שלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker