התחקיר שבמשטרה נזכרו לקרוא: כך זרמו המיליארדים של מעצ למקורבים - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחקיר שבמשטרה נזכרו לקרוא: כך זרמו המיליארדים של מעצ למקורבים

פעיל פוליטי מונה לפקח על מכרזים, קבלן לשעבר אישר לעמיתיו תשלומים חריגים ובכירים שהתנגדו הוזזו מתפקידם ■ מאחורי גזירות הסרטים, מתחוללת דרמה שמאיימת לעצור את המיליארדים המוקצים לפרויקטים

151תגובות

(פורסם במקור בספטמבר 2012) חברת מרדכי בנימין ובניו מבית שאן עושה בשנתיים האחרונות חיל בענף התשתיות. החברה זכתה במכרז ענק של מעצ להקמת מחלף בצומת גולני שבצפון, וזכתה גם במכרז המדובר להרחבת הקטע הראשון של כביש 1 בסמוך לירושלים. מנכ"ל החברה, אילן מרדכי, נבחר ליו"ר אגף התשתיות בהתאחדות הקבלנים ולסגן נשיא ההתאחדות.

החברה החלה לקנות לעצמה גם מעמד פוליטי נחשב, לצד המשך אחיזתה בענף וזכייתה במכרזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אלא שמשהו אחד בכל זאת הציק לחברה. לפני שלוש שנים היא ביצעה עבור מעצ פרויקט ענקי להרחבת כביש 90 בין צומת עמיעד וקרית שמונה. עם סיומו, טענה כי במהלך העבודות היא נדרשה להוצאות לא מתוכננות שבאחריות מזמינת העבודה - מעצ. משכך, טענה החברה, היא זכאית לפיצוי של כ-20 מיליון שקל.

ראש הממשלה נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ
עבדאללה שמא

במעצ הופתעו מן הדרישה, והעבירו אותה לדיון בוועדת חריגים - שמה השגור של ועדה מקצועית שדנה בדרישות לחריגה מתקציבי פרויקטים, ותפקידה לבחון אם יש בהן צדק. עם זאת, הדרישה של מרדכי בנימין נתקלה בהתנגדות גורפת מצד גורמי מקצוע בוועדה. אלה דרשו את בחינתן לעומק של הטענות, ונדמה היה כי הדרישה תתמוסס בינתיים בהליך הבדיקה ולבסוף תידחה. אלא שאז השתנה מרכיב מהותי בתמונה.

בקיץ 2010 מונה שי ברס למנכ"ל מעצ. ברס כיהן עד אז כמנכ"ל חברת נתיבי איילון, בתקופה הסוערת שידעה תחת חקירות וביקורות שבהן היתה נתונה באשר לחריגות עתק מתקציבה. עם הגעתו למעצ, הזיז ברס מתפקידו את יו"ר ועדת החריגים, אלכס פנחסוב, עובד החברה, שנשלח לתפקיד אחר במערך התחזוקה. ברס מינה עצמו ליו"ר ועדת המכרזים העליונה של החברה, ובמקומו של פנחסוב, הוא החליט במפתיע שלא למנות עובד חברה, אלא דווקא יועץ חיצוני - לא סתם יועץ חיצוני, אלא את דוד גת, מהנדס בעל שם אמנם, אך גם מבעלי חברת הקבלן חירם גת, שקרסה ב-2003 בעקבות צבירת חובות של 370 מיליון שקל.

גת ביקש לקבל לידיו את הבקשה של מרדכי בנימין. לאחר בחינה שערך, כתב חוות דעת שבה המליץ לאשר אותה. חרף התנגדויות קולניות מצד גורמי מקצוע בוועדה, עבר האישור ברוב קולות. עם זאת, תשלום הכסף לחברה לא בוצע. השמועה אודות המהלך התמוה לכאורה הגיעה לאוזני רשות החברות הממשלתיות, וזו הורתה בהליך חסר תקדים להקפיא את התשלום - ופתחה בחקירה.

עופר וקנין

בעוד זו מתנהלת, המשיכו סימני שאלה חדשים לרחף מעל פעילותה של החברה הלאומית לדרכים - "מעצ החדשה" - שהחלה להזכיר דווקא את מעצ הישנה, שאותה נועדה להשכיח. זאת, דווקא בשנים שבהם היא מסומנת כזרוע הביצוע המועדפת על הממשלה בענף תשתיות התחבורה, ומתוגמלת בהתאם בפרויקטים המתוקצבים במיליארדי שקלים. מעצ, יש להזכיר, תוקצבה ל-2011-2016 ב-27 מיליארד שקל, בנוסף לחלקה בתוכנית נתיבי ישראל, בהיקף של 10.5 מיליארד שקל.

חשבונית על סך 120 אלף שקל בחודש

ההחלטה בעניינה של חברת מרדכי בנימין היתה רק קצה הקרחון במתרחש. במקביל לדיון שקיימה בנושא זה, כינס גת את ועדת החריגים כדי לדון בפיצוי אחר שאותו דרשה לקבל חברת קבלן אחרת, עינב החץ, בגין פרויקט ריבודים שביצעה בכבישי הצפון בשנתיים האחרונות. גם כאן היה הסכום המבוקש 17-18 מיליון שקל. ואולם היקף החוזה הכולל בפרויקט הסתכם ב-55 מיליון שקל בלבד, לאחר שכבר הוגדל במהלך ביצוע העבודות ב-15 מיליון שקל. כלומר, היקף הפיצוי החריג שנדרש היה כמחצית מתקציב הפרויקט המקורי כולו - מה שהביא את מרבית חברי הוועדה להתנגד לאישורו.

מהלך הדיונים בוועדת החריגים היה סוער. באחד מהם, אף הוצא מחדר הישיבות מנהל הפרויקט מטעם מעצ, לאחר שהתנגד נחרצות לאישור הפיצוי לקבלן שעליו פיקח. גם כאן עצרה רשות החברות את הפיצוי ברגע האחרון, והחלה להבין כי הבעיה בחברה עמוקה משחשבה.

ועדת החריגים של מעצ נועדה לטפל בתשלומים עודפים המוערכים מדי שנה ב-100-200 מיליון שקל, וצפויים להכפיל עצמם בעקבות הזינוק בהיקף התקציבים שמעצ מטפלת בהם כיום. הגדלת תקציב פרויקטים ואישור הוראות שינוי שמכתיב מזמין העבודה, היו במשך שנים נקודת תורפה במינהל התקין של חברות התשתית הממשלתיות. החברות נוהגות לשמור רזרבות לכיסוי חריגות תקציביות בסעיף בצ"מ (מרכיב תקציבי בלתי צפוי מראש), המוצמד לכל פרויקט, וחלוקת הכספים אמורה להיות מפוקחת בידי חברת בקרה שהיא מחויבת לשכור בעבור משרד האוצר.

בשל רגישותה של ועדת החריגים במעצ, שחולשת על מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור וחשופה למידע פנימי חסוי של אחד ממזמיני העבודות הגדולים במשק - במשך שנים אייש את ראש הוועדה עובד ציבור ותיק מקרב עובדי החברה. אלא שעם כניסתו לתפקיד, החליט ברס לבצע שינוי מבני מקיף, שבמסגרתו אייש מחדש את התפקידים הרגישים בחברה - לא בהכרח בהתאם לכללים שהיו נהוגים עד אז.

כך, החליט ברס למנות את גת לתפקיד יו"ר ועדת חריגים, חרף זיקתו הברורה לקבלנים בשוק הפרטי, שבעניינם יידרש לפסוק. אם לא די בכך, גת הועסק במעצ דרך חברה שבבעלותו כנגד חשבונית, בסכום שהסתכם לפי הערכות ב-120 אלף שקל בחודש - לפחות פי ארבע מעלות העסקתו של עובד חברה.

במעצ טענו בתגובה כי הממשלה היא שקבעה כי פעילותה תתבסס על הפעלת יועצים ומומחים במיקור חוץ, תחת פיקוח פנימי. "כחלק מהשינוי הארגוני שנועד להכין את החברה לאתגרים החדשים, הוחלט, בין היתר, להעביר את ועדת החריגים, שהיא ועדה הנדסית מקצועית, לאחריות חטיבת ההנדסה בחברה, ובראשה יושב כיום סגן מנהל החטיבה". באשר להיגיון מאחורי מינוי יועץ פרטי לתפקיד רגיש זה בעלות שכר שכזו, השיבו במעצ: "ראוי להדגיש, כי כלל היועצים המועסקים על ידי החברה חתומים על מסמך ניגוד עניינים מחמיר ביותר ושכר הטרחה נקבע על פי היקף פעילותם, מספר העובדים המועסק על ידם ובהתאם לתעריפים המקובלים".

גת עצמו העדיף שלא להגיב לדברים. באשר לחוות הדעת שבה המליץ לפצות את הקבלנים בכ-40 מיליון שקל, מסרה מעצ: "הוועדה עדיין לא גיבשה כל החלטה סופית בנושא, וממילא לא הועבר תשלום למי מהקבלנים שצוינו". אלא שלא בשחרור כספים אלה הסתכמו ההתרחשויות המוזרות בחברה.

"המטרה היתה להזיז אנשים חדים וקשים"

במקביל, הביא ברס למעצ את איש אמונו מנתיבי איילון, שימי בן דוד, אדם בעל קשרים פוליטיים ענפים, ששימש בעבר יועצו של השר זאב בוים (קדימה). ברס הכניס תחילה את בן דוד למעצ בתור עוזר סמנכ"ל מינהל וארגון - מעין משרת אמון שאינה נדרשת בהליך מכרזי. לאחר תקופת מה, קידם ברס את בן דוד לתפקיד מנהל יחידת מאגרים וספקים, שחולשת על כלל מאגרי הקבלנים של מעצ ועל ההתקשרויות עמם.

בהמשך, מונה בן דוד לתפקיד סגן מנהל חטיבה חדשה, שעסקה במימון וביצוע, ונהפך דרכה לדמות החזקה בחלוקת העבודות של החברה לקבלנים. זאת, בייחוד לאחר שמונה גם לממלא מקומו של ברס כיו"ר ועדת המכרזים במעצ.

ממעצ נמסר בתגובה כי "בן דוד משמש סגן מנהל היחידה לרכש ולוגיסטיקה, ונבחר לתפקיד זה בתום מכרז ועל פי כל דין. בן דוד הוא ממלא מקום שישי בוועדת המכרזים, אחרי שורה ארוכה של בעלי תפקידים בחברה".

"ברס הזיז אגפים, שינה מבנים, יצר מהפכה שכל תכליתה היתה לשלוט בהליך המינויים בחברה ובחלוקת העבודות", אומר גורם בענף הקבלנות. "המטרה היתה לפרק את מוקדי הכוח המקצועי בחברה, להזיז אנשים חדים וקשים שלא ניתן היה 'לעבוד עליהם', ולהעביר את הסמכויות לאנשים מטעם או ליועצים חיצוניים, שבדרך כלל יתנו לך את חוות הדעת שתבקש".

לאט ובשקט, החלה מעצ לאבד את נושאי המשרה הבכירים בצמרתה. כך, עזבו בחודשים האחרונים את החברה גם היועץ המשפטי שלה וסמנכ"ל הכספים. הליך מינוי המחליפים העיד על דימיון מטריד למינוי יו"ר ועדת החריגים.

כך, במקום למנות יועץ משפטי חדש לחברה, החליט ברס לפרסם מכרז לתפקיד מנהל יחידה משפטית - כלומר, לא יועץ בעל סמכויות, אלא מנהלן מקוצץ ידיים שכל תפקידו יהיה לרכז חוות דעת חיצוניות, שאותן תבקש מעצ ממשרדי עורכי דין פרטיים תמורת תשלום. "הפונקציה של יועץ משפטי בעייתית בכל חברה", מסביר הגורם. "הוא יכול לתקוע מהלכים, לשאול שאלות. כך, אם הוא ייהפך רק לסדרן עבודה של עובדים חיצוניים, הוא יוכל לקבל איזו חוות דעת שירצה המנכ"ל מעורכי דין חיצוניים, או למעשה לקנות אותה".

ממעצ נמסר בתגובה לטענות אלה כי "בניגוד מוחלט לטענות, בחברה הוחלט דווקא להחמיר בדרישות הסף במינוי יועצה המשפטי הבא. החברה דורשת כי בנוסף למובן מאליו - שהיועץ המשפטי יהיה בעל נסיון משפטי - עליו להיות גם בעל ניסיון ניהולי כדי שיוכל לנהל את היחידה המשפטית של החברה. מכאן, שמעמדה של המחלקה המשפטית והעומד בראשה יהיה אף חזק יותר".

משרד המשפטים מוצא "קושי מהותי"

סדרת המהלכים המחושבים שבוצעו במעצ בתוך תקופה קצרה כל כך, כשברקע ממשיכים תקציבי עתק לזרום לקופתה, הדליקו באופן נדיר נורות אזהרה בוהקות בלא פחות משלושה משרדי ממשלה - האוצר, התחבורה והמשפטים. "להעסיק יועץ חיצוני בעל אינטרס במקום עובד חברה, על אחת כמה וכמה בחברה ממשלתית - זה נראה תמוה למדי", אמר ל-TheMarker גורם ממשלתי. "גם כך ניהול חברה שמגלגלת עשרות מיליארדי שקלים בשנה נראה בעייתי ללא יועץ משפטי פנימי, אלא סדרן עבודה", הוסיף.

אלא שלמנכ"ל מעצ היו תובנות אחרות בנושא. בעקבות הדיווח אודות המתרחש בוועדות המכרזים והחריגים של מעצ, פנתה רשות החברות אל ברס כבר בסוף 2011 בבקשה לקבל הבהרות - אך למרבה ההפתעה, לא נענתה. בתגובה, שיגרה הרשות בקשה תקיפה נוספת, שבמסגרתה ביקשה גם לקבל נתונים אודות היקפי התשלומים החריגים שמאשרת החברה מדי שנה לקבלנים. במעצ הגיבו לדברים בהתרסה, ובתשובה לפניית TheMarker טענו אז כי "פניית רשות החברות לעצירת התשלום נמהרת, מכיוון שההליכים בוועדת המכרזים טרם נסתיימו".

באופן מדהים, המשיכו במעצ להתעלם מדרישות הרשות המפקחת עליהם מתוקף חוק, ופעלו כבשגרה, בעוד שוועדת החריגים ממשיכה להתכנס תחת היו"ר גת. בתגובה ל"סרבנות" התמוהה מצד החברה הממשלתית, החליטה רשות החברות למנות את משרד רואי החשבון נבון וינספלד ושות' כדי לערוך ביקורת סביב פשר ההחלטות שקיבלה ועדת החריגים בחברה.

"בקשת רשות החברות הממשלתיות להוציא מוועדת החריגים, שהיא ועדה ממליצה בלבד, את המהנדס החיצוני, עומדת בסתירה למהות ההפעלה של החברה", נמסר בתגובה ממעצ. "מדובר במחלוקת מקצועית", הוסיפו שם.

בסוגיה נדרש לפיכך להתערב גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ששיגר ליועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד מלי סיטון, מכתב שבו ציין כי ראה בעייתיות גם בהתנהלות מעצ לגבי מינוי יועץ משפטי לחברה ושמירה על מעמדו, והוסיף כי הוא "מוצא קושי מהותי באי מינוי יועץ משפטי פנימי לחברה בסדר גודל כזה".

במקביל, זומן ברס לפגישה ברשות החברות כדי לדון במינויים שביצע בצמרת החברה. במהלך הפגישה הובהר לו כי משרדי הממשלה לא רואים בעין יפה את התנהלותו. אלא שבמשרד המשפטים לא הסתפקו בכך. הם הודיעו למשרד התחבורה כי אם הליקויים בחברה, הן בנושא מינוי יועץ משפטי והן בנושא ועדת החריגים, לא יתוקנו - הם ישקלו להנחות את משרדי התחבורה והאוצר שלא להעביר יותר כספים למעצ עד להסדרת הליקויים.

לנוכח התרחשויות דרמטיות אלה מאחורי הקלעים, בלט היעדרו של משרד התחבורה - הממונה הישיר על מעצ, ייתכן מפני שהיה עסוק בעצמו בתחלופת מנכ"לים תדירה בצמרתו, או שהיה שקוע בקידום חגיגי של הפרויקטים מעל דפי העיתונים.

ואולם מפנייה כזו של היועץ המשפטי לממשלה ושל רשות החברות כבר לא יכלו במשרד התחבורה להתעלם. "מהחומר שהוצג בפני אני למד כי משרד המשפטים רואה בעייתיות רבה בהתנהלות החברה, הן לגבי פעולת ועדת החריגים והן לגבי היעדר מינוי יועץ משפטי לחברה ושמירה על מעמדו", כתב לברס ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי. על הדרך, ציין בפניו גם את סוגיית מינוי גורמים שאינם עובדי החברה לתפקיד יו"ר ועדת החריגים. "אודה לטיפולך המיידי בתיקון הליקויים כאמור", הורה יצחקי לברס, והזכיר לו את כוונת משרד המשפטים לעצור את הזרמת הכספים לחברה: "אבקש להדגיש כי החברה בראשותך מהווה כיום את הזרוע הביצועית העיקרית של משרד התחבורה, וצעד כאמור של משרדי המשפטים והאוצר עלול לפגוע בקידום ופיתוח של פרויקטים לאומיים רחבי היקף".

גורם בכיר במעצ אמר בימים האחרונים כי "המחלוקת עם רשות החברות היא על עצם שיטת הניהול בחברה", והוסיף כי "מי שנושא באחריות לביצוע הפרויקטים בזמן ובתקציב, צריך להיות בעל הסמכות והזכות לקבוע את שיטת הניהול". אלא שמהפגנת החזית האחידה והתקיפה של שלושה משרדי ממשלה, התקשו כבר במעצ להתעלם. ליתר דיוק, דירקטוריון החברה התקשה להתעלם.

בתום דיון פנימי במעצ אולצה ההנהלה להזיז את גת מתפקידו - חודשים ארוכים לאחר שנדרשה מפורשות לעשות כן בהוראת הרגולטור שלה. בימים הקרובים יועבר גת לתפקיד יועץ בכיר לוועדה - בעוד שתחתיו תמנה מעצ ליו"ר ועדת חריגים מהנדס פנימי מקרב עובדי החברה. כמו כן, צפויה מעצ לשנות את הגדרת תפקיד היועץ המשפטי שהיא מחפשת - בהתאם להנחיות משרד המשפטים. זאת, כדי שזה לא ייאלץ לממש את איומו, ולהעמיד את מהפכת התחבורה של נתניהו וכץ באור מביך יותר.

כגודל הפרויקטים - עומק החקירות

משהו מוזר מתרחש בחודשים האחרונים בענף התשתיות בישראל. בעוד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כץ, מתגאים בכלי התקשורת במהפכת התחבורה שהם מובילים בישראל - נפתחות בזו אחר זו ביקורות כנגד החברות הממשלתיות שאמורות להוציא את התוכניות אל הפועל; ככל שהם מרעיפים על החברות תקציבי עתק נוספים בפרויקטי המסילות והכבישים, כך מתקבלים יותר ויותר דיווחים טורדניים על ליקויים בעייתיים בהחלטות שנופלות בדרג השטח.

כך במקרה של רכבת ישראל, שהפרויקט האסטרטגי היחיד שנותר לפי שעה בידיה - הקו המהיר לירושלים - סובל אף הוא מעיכוב, וכבר זכה בהתייחסות מבקר המדינה; כך גם בחברת נ.ת.ע הממשלתית, שאמונה על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, ונמצאת כיום תחת ביקורת חיצונית בהוראת משרד האוצר. אלא שבמקרה של מעצ - הדבר חמור פי כמה.

מעצ כבר קיבלה לידיה שלושה מפרויקטי הדגל של תוכנית נתיבי ישראל הממשלתית בתחום הרכבתי: הקמת קו הרכבת בין עכו לכרמיאל, הקמת פרויקט מסילת העמק (בין חיפה לבית שאן) ותכנון קו הרכבת לאילת. שני הפרויקטים הראשונים כבר מתוקצבים בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, ומעצ הזדרזה לקדמם וכבר פירסמה מכרזים רבים לביצועם. לאור זאת, מתלבט בשבועות האחרונים השר כץ אם להעביר למעצ גם את פרויקט העתיד של הרכבת - חשמול המסילות בישראל - בהיקף עבודות של כ-8 מיליארד שקל נוספים. זאת, חרף התנגדות עזה מצד גורמי המקצוע במשרדו ומצד הנהלת רכבת ישראל, הרואה בכך את ריקונה מפעילות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#