מסקנות ועדת צמח הסופיות: יצוא של לפחות 50% מהגז - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסקנות ועדת צמח הסופיות: יצוא של לפחות 50% מהגז

השר לנדאו: "אישרנו יצוא כי המשק בישראל שבוי בידיו של ספק אחד" ■ שאול צמח: מכסת יצוא גבוהה יותר תעודד חיפוש מאגרים מעבר ללוויתן ותמר ■ הדו"ח אינו פוסל לחלוטין יצוא ממתקן בשטח מדינה אחרת כמו קפריסין

23תגובות

מסקנות ועדת צמח למדיניות הגז הטבעי הוגשו היום (רביעי) אחר הצהריים לראש והממשלה, ובהן המלצה לאפשר יצוא 53% מכמות הגז שבמאגרים, כפי שהוערכה על ידי הוועדה. הוועדה המליצה לייצא כ-500 BCM מיליארד מ"ק (BCM) בשנים הקרובות, בכפוף למגבלות שונות וקבלת רישיונות יצוא. כמות הגז הכוללת שהוערכה במאגרים היא 950 BCM, אך אומדן זה שנוי במחלוקת.

קודם להגשת הדו"ח אמר שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו כי "צרכי המשק קודמים ליצוא. קודם כל יובטחו צרכי המשק המקומי, ורק לאחר מכן נעביר את מרכז הכובד ליצוא. היצוא יסייע לפיתוח משק הגז והמשק כולו. מי שרוצה לראות מוטיבציה בקרב יזמים לפיתוח מאגרים, ולהביא שחקנים גדולים לישראל, צריך לאפשר את היצוא".

איתי טרילניק

לנדאו הוסיף כי "המשק בישראל שבוי בידיו של ספק אחד. יצוא נותן תקווה ליזמים נוספים שיהיה למי למכור את הגז. הוא נותן תקווה לפיתוח הגז. עיכוב היצוא יעכב את פיתוח משק הגז ותרומתו למשק כולו. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. אנחנו רוצים לפתח 2-3 בארות, אחרי זה עוד 2-3 צינורות להולכת הגז לחוף. היום אנחנו תלויים בצינור אחד ובאר אחת. אנחנו רואים מה קורה כאשר מאגר שני שהיה לנו, המצרי, לא נמצא ברשותנו. חייבות שיהיו לנו לפחות שתי בארות פעילות נוספות, ולפחות שני צינורות בהקדם האפשרי. היצוא טומן בחובו יתרונות גיאופוליטיים חשובים לישראל, הן ביצוא לשכנים והן למדינות אחרות. היצוא אינו מונע, אדרבא, הוא מפתח לפיתוח משק הגז. האתגר שעמד בפני הוועדה הוא מציאת אותה נקודת עבודה, שאינה רק צרכי המשק, אלא גם יאפשרו את היצוא".

הדו"ח קובע צפי ביקושים של 450 BCM ב-25 השנים הקרובות על בסיס תרחישים שונים שבחנה הוועדה, הכוללים שימוש בגז לייצור חשמל, לצריכת אנרגיה בתעשייה, ובתחבורה. עם זאת, הדו"ח דוחה את הגישה כי על הגז להחליף את השימוש בנפט עד כמה שאפשר. "הוועדה ביקשה להבטיח רק את הביקוש לגז טבעי לתחבורה שלא ניתן לייבא בקלות יחסית. באשר לתחליפי נפט בתחבורה שהינם מוצרים סחירים, השאירה הוועדה לשוק את ההחלטה הכלכלית באם לייצא אותם במשק המקומי או לייבאם," נכתב בדו"ח.

בנושא זה הגיב גם יו"ר הוועדה, מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, שאמר אתמול כי "מי שרוצה להקים מפעל פטרוכימי, זה אפשרי. יש חומר גלם שמאפשר לעשות את זה. מישהו לקח את זה ואמר שזה צרכי הביטחון האנרגטי, אבל ביטחון אנרגטי זה לא לשמור גז לייצור דשן. במובן הזה, הגז הוא משאב כמו כל משאב אחר. איזה אינטרסים עומדים מאחורי הבלבול הזה, אני לא אכנס לזה".

הדו"ח קובע כי לישראל רזרבות של 800 BCM. ואולם, הערכת הרזרבות מתבססת על אומדנים בוודאות 50%. כלומר, בהסתברות של חצי, הרזרבות שבמאגרים המוכרים כיום (בעיקר מאגרי תמר ולוויתן) קטנים יותר מן האומדן. בוודאות גבוהה יותר, של 90%, ניתן רק לומר שיש במאגרים כ- 600 BCM.

עמוס בן גרשום/לע"מ

כאשר נשאל צמח האם ראוי להסתמך על משאבים המוערכים בוודאות של 50%, ענה כי "ככה מודדים. איך מתייחסים למדידה, זה עניין של מדיניות. זוהי הטכניקה המקצועית". צמח טען כי על סמך אומדנים אלה מתבצע כיום המעבר לגז במשק המקומי. "צריך להתייחס באופן קוהרנטי. אם הכמויות הן לשימוש מקומי, באותו סרגל צריך להתייחס אליהן באותה מידה גם ליצוא. יש סרגל אחד".

בנוסף, נכתב כי מתוך משאבים שעדיין לא נקדחו, בסך משוער של 680 BCM, יש 150 BCM שצפויים להתגלות בוודאות של 90%. כך גדלו משאבי הגז של ישראל, על פי הדו"ח, ל-950 BCM בסה"כ. התוספת בסך 150 BCM נתקלה בהתנגדות, וגורמים המקורבים לוועדה אף טענו כי הוכנסה על מנת לאפשר מכסת יצוא גבוהה יותר. עם זאת, הסביר צמח כי רק מאגרים שקיבלו חזקה, כלומר, כאלה שנקדחו ונמצא בהם גז, יוכלו לייצא למעשה. כמו כן, הסביר צמח כי מגבלת יצוא נמוכה יותר היתה מאפשרת יצוא רק ממאגרי תמר ולוויתן, במסגרת הכללים עליהם המליצה הוועדה. "אם תמר ולוויתן תופסים את כל מכסת היצוא, למה שמישהו ילך לחפש עוד גז? אנחנו אומרים, תחפשו. אם תמצאו, תוכלו לייצא. לא הולכים לייצא את מה שלא מצאו," אמר צמח.

על פי הדו"ח, מומלץ לאפשר לבעלי מאגרי הגז לייצא שיעור של 50% ומעלה מכמות הגז שבהם, בכפוף לקבלת רישיון ייצוא. מאגרים שמעל 200 BCM, יוכלו לייצא 50%. מאגרים בין 100 ל- 200 BCM יוכלו לייצא 60%, מאגרים בין 25 ל-100 BCM יוכלו לייצא 75%, ומאגרים הקטנים מ-25 BCM יוכלו לייצא את כל הגז.

בנוסף, המליצה הוועדה על מנגנון לסחר מכסות ייצוא בין מאגרים. ההמלצה הופיעה בדו"ח הביניים של הוועדה, שפורסם באפריל, ובה נכתב כי המנגנון יעודד פיתוח מאגרים קטנים, שאינם מצדיקים את עלות הקמת תשתית הייצוא. במכירת המכסה, תגדל רווחיותם של מאגרים קטנים, והגדולים המייצאים יוכלו לנצל עוד יותר את תשתית הייצוא שיקימו.

ואולם, ובניגוד לדו"ח הביניים של הוועדה, הדו"ח הסופי מציע להתיר גם למאגרים הגדולים מ-200 BCM למכור עד 50% ממכסת היצוא (25% מכלל המאגר) למאגרים אחרים, כל עוד המאגר הרוכש לא ייצא מעל 75% מהגז שבו. באופן זה, יוכל מאגר תמר למכור זכויות יצוא של כ-65 BCM למאגר לוויתן. השינוי התקבל בהפתעה, שכן מאגר תמר נמצא בשלבי הפיתוח האחרונים, ולא נזקק לכאורה לסיוע. השותפות במאגר תמר חתמו עד כה על חוזי אספקה מקומיים המוערכים בכחצי מכמות הגז שבו, ולכאורה היו מתחילות לנגוס במכסת היצוא אם היו ממשיכות לחתום על חוזים מול לקוחות בישראל. קבוצת דלק ונובל אנרג'י, המחזיקות ביחד ב-67% מהזכויות בתמר, מחזיקות גם ב-85% מהזכויות בלוויתן, ממנו מתוכנן גם כן יצוא גז. בתגובה אמר צמח כי אין בכך פגיעה באספקת הגז לישראל, שכן מכסת היצוא אותה יוכלו למכור השותפות בתמר תוחלף באספקה מקומית, וכי הדבר יאפשר ודאות ליזמים.

המלצות הוועדה הן להקים מתקן יצוא בשטח ישראל או בשליטתה (כולל במים הכלכליים). "הוועדה רואה באמצעי ליצוא גז טבעי משטח בשליטה ישראלית נכס כלכלי ואסטרטגי". עם זאת, בשל המורכבות התכנונית להקמת המתקן, ממליץ הדו"ח להמשיך בבדיקת ההיתכנות להקמתם בישראל. הדו"ח אינו פוסל לחלוטין יצוא ממתקן בשטח מדינה אחרת (קפריסין מתכננת בניית מתקן יצוא בשטחה), אך ממליץ כי "יצוא משטח זר יתאפשר אך ורק במסגרת הסכמים בילטראליים בין מדינות".

בנוסף ממליצה הוועדה כי המדינה תהיה מעורבת בתכנון והקמת תשתית הולכת הגז לישראל מן המאגרים, בפרט המאגרים הקטנים. זאת, על מנת להבטיח כי תהיה כדאיות כלכלית בהפקת מאגרים קטנים, שאינם מצדיקים הקמת תשתית הולכה לגז בכוחות עצמם. "לא יהיה מצב שיזם יקדח מאגר קטן, ולא יהיה לו איך להביא את הגז לחוף," אמר צמח. ואולם, לא נקבע מה יהיה שיעור השתתפות המדינה בהקמת התשתיות בפועל. בנוסף, נקבע כי מאגרים שיקבלו חזקה עד 2014, ויגישו תכניות פיתוח לאספקת גז עד 2017, יוכלו להתחבר בנפרד מהתשתית שבפיתוחה תהיה המדינה מעורבת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#