מסתמן: המשרד להגנת הסביבה יצרף חוות דעת מיעוט לדו"ח יצוא הגז - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסתמן: המשרד להגנת הסביבה יצרף חוות דעת מיעוט לדו"ח יצוא הגז

דעת המיעוט תעסוק בעיקר בדרישת המשרד לצמצם את יצוא הגז למינימום ■ בעלי רציו, שמנייתה זינקה אתמול ב-7.7%: "בלי יצוא אין אופק ולא יהיו הכנסות ממסים למדינה"

5תגובות

המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה.

דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות.

גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה.

ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה.

על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הוא 450 BCM.

המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי המנכ"לית אלונה שפר, הוביל בדיונים קו שמרני יותר ביחס ליצוא. המשרד נסמך על חוות הדעת של המדענים הראשיים שלו, ד"ר סיניה נתניהו, ושל משרד האנרגיה, ד"ר שלמה ולד, שטענו כי היקף הביקושים בישראל עד 2040 עשוי להגיע אף ל-600 BCM, וכי אם לא תימצא אלטרנטיבה לגז עד מיצוי המאגרים, תשוב ישראל לתלות אנרגטית במדינות אחרות. זאת, בניגוד להשקפה שנתמכה בידי אגף התקציבים באוצר, שלפיה יש לממש מהר ככל האפשר את ההכנסות מהגז באמצעות יצוא, וכי לדחייה בפיתוח המאגרים עלות של מיליארדים למשק.

גם גורמים מקצועיים תקפו אתמול את מסקנות הוועדה המסתמנות. לדברי יונתן פרידמן, יועץ מקצועי לשעבר לשר האנרגיה וחבר במועצת הנפט, "לא מקבלים החלטות על סמך הסתברות סטטיסטית. אני לא מקבל שהבטחה שלטונית ליצוא מסיבי היא תנאי מקדים והכרחי לפני שניגשים לכל פרויקט. חייבים לקחת את זה בחשבון, אבל זה לא יכול להיות תנאי שהחברות מעמידות למדינה לפני שהן מפתחות את מה שנדרש על פי הדין והרישיון שקיבלו".

גם במערכת הפוליטית נשמעה ביקורת על המסקנות המסתמנות. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה כי "מדובר בהפקרה של עתיד משק האנרגיה ופגיעה בחוסן הלאומי. יצוא הגז יביא לעליית מחירים נוספת במשק החשמל בישראל, שיהיה נתון לחסדיו של מונופול פרטי".

פרופ' אלון טל, יו"ר מפלגת התנועה הירוקה, אמר כי "קבלת המסקנות הנוכחיות תהיה פשיטת רגל של מדינת ישראל מול האינטרסים הכלכליים של חברות הגז, אשר להן אינטרס ביצוא מרבית הגז הישראלי למדינות זרות. כל עוד אנחנו לא יודעים במדויק מהו היקף הגז האמיתי המצוי בידינו, תהיה קבלת מסקנות אלה איוולת חסרת תקדים, אשר עשויה לחשוף את הדור הבא להתמודדות מול מחירי אנרגיה גבוהים ללא הצדקה".

חברי הוועדה התבקשו להגיב עד ליום ראשון

מנגד, טוענים בחברות האנרגיה כי הגבלות על היצוא לא יאפשרו את פיתוח מאגרי הגז. "עד היום, כמויות הגז שהתגלו מוערכות רק בכרבע מהפוטנציאל שיש עדיין למצוא", אמר אתמול יגאל לנדאו, מבעלי רציו, המחזיקה ב-15% ממאגר לוויתן. לדבריו, "קידוח גז עולה מאות מיליוני דולרים, ולפתח צינורות להולכת הגז עולה מיליארדי דולרים, ובלי אופק כלכלי, חברות לא ישקיעו כסף לקידוחים ולפיתוח. בלי יצוא, אין אופק כלכלי. בלי יצוא, לא יהיו הכנסות ממסים למדינה. אם יתאפשר יצוא, זה יעודד יזמים וחברות להמשיך לקדוח ולהמשיך לפתח, וזה, ואך ורק זה, יבטיח שפע של רזרבות גז למדינה".

לדברי לנדאו, "כשהגז נמצא בעומק 5 ק"מ מתחת לפני הים, הוא לא רזרווה, לא עתודה, והוא אינו שווה דבר. רק כאשר גז נקדח, מתגלה ומפותח עם צינור לחוף, זה רזרווה אמיתית". לנדאו טוען כי הגבלות על היצוא עלולות לפגוע במשק הגז: "במצרים, כשהתחילו תגליות הגז, החליטו להגביל את היצוא, וכתוצאה מכך כיום למצרים אין גז. החברות עזבו. השוק הישראלי קטן ומוגבל, ואינו יכול להבטיח כלכלית קידוחים ופיתוח". לנדאו הוסיף כי "פיתוח התשתיות לקליטת הגז הכרחית לפיתוח הגז".

חברי ועדת צמח אשר קיבלו שלשום את טיוטת הדו"ח הסופי לידיהם, התבקשו להעביר את התייחסותם לדו"ח כבר עד יום ראשון הקרוב. זאת, מתוך כוונה להגישו לממשלה עוד לפני ראש השנה.

על רקע חשיפת טיוטת הדו"ח, עלו אתמול מניות חברות הגז, שבלטו דווקא על רקע הירידה במדדים העיקריים. מניית רציו, המחזיקה ב-15% ממאגר לוויתן, זינקה ב-7.7%. מניות דלק קידוחים ואבנר, המחזיקות עבור קבוצת דלק בין היתר ב-31% מאגר תמר ו-45% ממאגר לוויתן עלו בכ-3%. מניית ישראמקו, המחזיקה ב-29% ממאגר תמר וב-39% ממאגר שמשון הקטן יותר עלתה ב-0.2%. מניות מודיעין והכשרה אנרגיה ירדו ב-1% ו-3% בהתאמה, על רקע חששות המשקיעים מתוצאות מאכזבות בקידוח מירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#