"אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"

השר להגנת הסביבה מצטער על כינונה של ועדת צמח ליצוא הגז, קורא לשריין 75% מהתגליות לטובת המשק, מציע להעמיד רשת ביטחון ממשלתית ליזמי החיפושים, ומזהיר: "לוועדת היצוא אין סמכות להכריע; נתניהו לא גיבש עמדה - ויתנהל ויכוח בממשלה"

39תגובות

>> "ועדת צמח הוקמה לא כדי לשאול לכמה גז טבעי ישראל באמת זקוקה, ומה התועלות שניתן יהיה להפיק משימוש מקומי בו לטובת עתיד המדינה, אלא רק כדי לבחון איך לייצא אותו ולמקסם את מכירתו" - כך תוקף בראיון ל-TheMarker השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את המסקנות המסתמנות של ועדת השימושים בגז טבעי.

הוועדה הבין-משרדית, שזכתה לכינוי "ועדת יצוא הגז", ועם חבריה נמנה גם המשרד להגנת הסביבה, הפיצה אתמול להערות המשרדים את הדו"ח הסופי של המלצותיה. "יכול להיות שהיינו צריכים לתקוף את המסקנות המתגבשות מוקדם יותר", מודה ארדן. "גם לנו נדרשה תקופה כדי ללמוד מה נכון ומה לא. אבל עוד לא קרה משהו בלתי הפיך, ההמלצות עדיין לא הוגשו".

ארדן מתחמק ממענה ברור לשאלה אם יצרף לדו"ח הסופי דעת מיעוט. "הוועדה אמורה לשקלל גם את עמדתנו. אני מצפה שההחלטות יגיעו לשולחן הממשלה, ושם הכל יהיה פתוח לשכנוע", הוא אומר. "אני מצפה שהמסקנה תהיה שלא ניתן לקבל עדיין החלטות על יצוא הגז, כי יש חוסר ודאות לגבי היקף העתודות. המאגר היחיד שמוכח כיום הוא תמר, ואי הוודאות שוררת גם סביב מאגר לווייתן. במונחים המקובלים בעולם, זה מגוחך שכבר בשלב כזה דנים בכמה לייצא. רתמו את הכרכרה לפני הסוסים. החיפזון בעניין הזה הוא מהשטן".

מתי לדעתך צריך לקבל את ההחלטה על יצוא?

יובל תבול

"בעוד שלוש שנים לפחות. אולי אפילו בסוף העשור".

מה יקרה אם ההכרעה תתקבל כבר כעת?

"נצטרך להוסיף לשימוש מקומי עוד 200 מיליארד מ"ק גז מעבר למה שנקבע בהמלצות הביניים. בכל מקרה, אין לוועדה סמכות להחליט בסוגייה. גם אחרי ההמלצות אפשר יהיה להתווכח, והוויכוח יתקיים בממשלה".

איזה רושם קיבלת מראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנושא?

"שהוא עדיין לא גיבש עמדה סופית".

"למה התחבורה והתמ"ת לא חברים בוועדה?"

ועדת צמח הוקמה עוד באוקטובר אשתקד, ובאפריל השנה פירסמה הוועדה את מסקנות הביניים, שלפיהן תתיר יצוא של יותר מ-50% מהגז שיתגלה לחופי ישראל, תוך שמירת עתודות לצורכי המשק למשך 25 שנה בלבד. מסקנות אלה לא צפויות לעבור שינוי מהותי בדו"ח הסופי, שיפורסם בקרוב, וגוררות את ארדן למתוח ביקורת על מהותן - ואף על הרכב הוועדה עצמה.

"העובדה שמשרד התחבורה ומשרד התמ"ת לא היו חברים בוועדה - זה חוסר היגיון שזועק לשמיים. איך זה ששני הצרכנים המרכזיים של גז טבעי, מלבד מגזר האנרגיה, לא חברים בוועדה?", קובל ארדן.

לדבריו, המשמעות של התרוקנות מאגרי הגז בעוד 25 שנה היא חזרה לשימוש בנפט, שצפוי להיות יקר בהרבה: "קרן המטבע העולמית טוענת שעד 2020 צפויה עלייה דרמטית במחירי הנפט, בשל הצמיחה של הודו וסין. מישהו יודע לתמחר כמה תעלה לצרכן בישראל חבית נפט ב-200 דולר? מי זו בכלל ישראל בשוק הנפט? צרכנית קטנה, בעייתית ורחוקה מהשווקים המרכזיים".

לדברי ארדן, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל מחייב כיום נקיטה במדיניות שמרנית יותר בנושא הגז. "אני לא מכיר כלכלן שיודע לכמת ביטחון אנרגטי, לא במצב רגיל ולא במצב שלנו. כשאתה רואה שנשיא מצרים, מוחמד מורסי, רוצה לבקר באיראן ולחדש עמה את הקשר שנותק לפני שנים, אתה שואל על מה הוועדה מסתמכת במסקנות שלה. איך היא מכמתת כלכלית את הביטחון האנרגטי כשאלה השכנים שלך? הרי אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט".

את עיקר האשם במסקנות המגבשות תולה ארדן במשרד האוצר, שנציגיו בוועדה דחפו לאפשר יצוא מהיר של הגז, תוך שמירת עתודות של 15 שנה בלבד - כדי להזרים לקופת המדינה מהר ככל הניתן את התקבולים ממיסוי הגז. "האוצר מסתכל על הטווח הקצר ולא על הטווח הארוך, כפי שקרה כבר בעבר בהתפלה. הוא בא ואומר: 'בואו נמקסם את הכסף שאפשר להכניס, ובטווח הארוך כבר נסתדר'. אבל רוב מדינות העולם לא מתכננות את משקי האנרגיה שלהן ל-25 שנה. המינימום הוא 30 שנה, ויש גם מדינות שמשריינות גז ל-40 ו-50 שנה. התשובה של האוצר היא: 'לך תדע, אולי יהיה פתרון אחר במקום גז'. ואם לא יהיה? הרי טכנולוגיות הרכב והתעופה השתנו משמעותית בעשורים האחרונים. צריך להיות שמרנים הרבה יותר".

מנכ"לית המשרד שלך חברה בוועדה מיום הקמתה. מדוע החלטת לקום ולומר את הדברים דווקא עכשיו?

"לא רציתי שיטענו כלפי אנשי הגנת הסביבה שהם נגד באופן אוטומטי. רצינו לתת הזדמנות לוועדה לעשות את עבודתה. המדענית הראשית שלנו, ד"ר סיניה נתניהו, ביקשה את אישורי לכתוב עם עמיתה במשרד האנרגיה והמים דו"ח בנושא (שקרא לדחות את דיוני הוועדה ל-2020, א"ט). הם הגישו אותו, אך הרגישו שהוא לא קיבל ביטוי ראוי בעבודת הוועדה".

"כמויות הגז שלנו מזעריות"

הדחיפה של האוצר להגדלת התקבולים מגז במהירות אינה השיקול היחיד שעמד מאחורי הנטייה של חברים נוספים בוועדה לתמוך ביצוא הגז. המצדדים ביצוא טענו עוד כי מתן האפשרות לייצא הוא תנאי לכדאיות הכלכלית של המשך פעילות הפיתוח בים התיכון, וכן תפתח את שוק הגז לתחרות, תוך מניעת הרווייתו בגז ממאגרי תמר ולווייתן בלבד.

"אם האוצר מוטרד מהמשך פיתוח מאגרי הגז, שיחפש את המודל המימוני שיאפשר אותו", משיב ארדן, ומציע מודל אפשרי משלו: הפניית הכנסות המדינה מהענף, אם מתמלוגי הגז ואם מהמס על רווחי היתר של החברות, לטובת רשת ביטחון שתועמד לחברות הגז ותבטיח להן רווחיות נאותה. "כשרצו שיזם פרטי יסלול את כביש 6, הבטיחו להשלים לו את ההכנסות במידה שלא תהיה מספיק נסועה בכביש. גם כאן אפשר לעשות זאת - במיוחד כשיש תזרים מזומנים חזק שצפוי ממאגר תמר".

באשר לחשש מהרווייה מהירה של השוק בגז, ארדן טוען כי הבטחת אספקת גז לישראל תניע גם את הגדלת הביקושים לו, ותעודד שימושים חדשים בגז. "אם הולכים קודם ליצוא, מעבירים מסר לגבי הכיוון המועדף על הממשלה. מה הסיכוי אז להשיג פיתוחים פורצי דרך בהטמעת הגז לשימושים חדשים? למה שאנשים יתאמצו להתגבר על החסמים הביורוקרטיים בניצול הגז במשק? אם חברות הגז יבינו שבשלב הראשון הן לא ייצאו - אז הן ישקיעו את כל כוחן, ויש להן כוח, בפתרון המכשולים והביורוקרטיה במשק הישראלי".

עם כל הכוונות הטובות, מה נעשה עם כל הגז הזה?

"דו"ח הביניים של הוועדה הניח שעד 2040 רק שליש משוק הרכב יוסב לגז טבעי, למרות שעד אז כל כלי הרכב יוחלפו כבר פעמיים. ההערכה סותרת את האינטרס הלאומי של ישראל, לאחר שראש הממשלה הקים ועדה למציאת תחליפי נפט לתחבורה. לפני שמקימים ועדה אחרת שמתעתדת לקבוע כמה גז יופנה ליצוא וכמה יישאר - בואו נקים קודם ועדה להטמעת הגז הטבעי בתחבורה - נעודד, ניתן תמריצים, נסיר חסמים - זוהי דאגה לביטחון לאומי. במקום לדאוג לכך שתחבורת ישראל לא תהיה תלויה ביבוא דלק מהעולם, מניחים שבעוד 25 שנה יצוצו טכנולוגיות חדשות, ובינתיים מוותרים על קידומן ונסמכים על הימור שאולי יתממש ואולי לא".

מה בנוגע לשיקול של שדרוג מעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל?

"יש איזו סברה, שלפיה יצוא הגז ישים את ישראל על המפה כשחקנית עולמית. זה לא הוכח מעולם. מה שכן הוכח, הוא שנצטרך הרבה גז לאנרגיה ולתעשייה. בצניעות המתחייבת, גם אם יש בישראל 1,400 BCM גז, ברוסיה מדברים על 44 אלף BCM, ואני לא רוצה לדבר על ארה"ב, על קטאר ועל מצרים. הכמויות שלנו הן מזעריות בקנה מידה עולמי".

ערב הגעת הגז מתמר ועל רקע משבר אנרגיה חריף, זו העת לדעתך להיכנס לעימות עם ספק הגז היחיד שלך?

"אני מזכיר שמחפשי הגז הגיעו לישראל כשמחיר הגז היה 3 דולרים ליחידת אנרגיה (לעומת מחיר כפול כיום, א"ט), ושיש סעיף בחוק הנפט שמאפשר להקפיא את היצוא. זו לא כלכלה חופשית שפתאום נחת בה איזה סוציאליסט שרוצה לשתק את השוק. חוק הנפט ההיסטורי נותן לשר האנרגיה סמכות להחליט מהם הצרכים של השוק המקומי, וכל מי שהגיע לישראל כדי לחפש גז ידע היטב את התנאים".

ועדיין, הגבלת ייצוא עשויה להשאיר רק ספק אחד במשק.

"וכיום, אין רק ספק אחד?"

"אין מושג ירוק לגבי בטיחות סביבתית"

ארדן קורא לממשלה להקים ועדה מקצועית נוספת שבה יהיו חברים כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים, שקודם תכריע בשאלה מהו פוטנציאל השימוש בגז הטבעי במשק הישראלי, ותדאג לשריין אותו. משמעות המהלך היא דחיית ההכרעה בנושא יצוא הגז. "אחרי שנדע כמה גז צריך ומה היקף הגז שיש לנו, אז נוכל לאפשר יצוא", אומר ארדן. "תראה מה קרה בקידוח מירה (שנתקל בקשיים שמעכבים את ההגעה לשכבות הגז, א"ט), זה עלול לקרות גם בלווייתן. הניסיון שלנו קטן - והעומק גדול".

אלא שבינתיים, נראה כי לגורמים בממשלה אצה כבר הדרך. באחרונה מונה יו"ר קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א), עמוס ירון, לפרויקטור מטעם שרי האוצר והאנרגיה עבור הקמת מתקן הנזלת גז (LNG) ויצואו. זאת, על רקע בדיקות שכבר עורכות מזה זמן קצא"א ונתג"ז בדבר האפשרות להקים מתקן כזה במפרץ אילת. "אני לא מכיר צוות בדיקה כזה, ואם יש כזה, אנחנו לא חברים בו - וזה עוד יותר שערורייתי", אומר ארדן. "מתגובות ראשוניות של אנשי המשרד שלי, שלא הוזמנו לוועדה ואיש לא בדק עמם את מרחקי הבטיחות הנדרשים בהקמת המתקן, אנחנו לא רואים שום דרך להקים אותו במפרץ אילת, מפאת הסכנה בכך לתושבי העיר".

דבריו הנחרצים של ארדן עומדים בסתירה להמלצת המועצה לביטחון לאומי, למשל, ולפיה מתקן יצוא גז יוקם רק על אדמת ישראל או במים הכלכליים שלה. "זה מגוחך להשוות את ישראל, שיש לה כ-110 ק"מ חוף, עם מדינות אחרות שיש להן אלפי קילומטרים של חוף פנוי להקמת מתקנים כאלה. באגף חומרים מסוכנים במשרדי אמרו לי שאין כמעט אף מקום בישראל שאפשר להקים בו את המתקן הזה", מגיב ארדן להמלצה.

אם כך, איפה הוא יוקם?

"צריך קודם לשאול את עצמנו למה בכלל לייצא את הגז. לאף אחד בוועדה אין מושג ירוק מה מרחקי ההפרדה הנדרשים מהמתקן, כי אף אחד לא ביקש לדעת. זו עבודה שצריכה להיות קודמת להחלטה על יצוא. מה הם רוצים, לחתום קודם על חוזי יצוא - ואז לעסוק בזה? תושבים לא יאפשרו להקים מתקן כזה במרחק מסוכן מבתיהם. המשרד שלי ואני שרויים בחוסר ודאות של איפה אפשר להקים את המתקן, אם בכלל, ובאילת אין היתכנות. זו עוד הוכחה לכך שהחלטה על יצוא אינה אפשרית כיום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#