האוצר התנגד אך ועדת צמח תודיע: המדינה תקים את צינורות הגז בים - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר התנגד אך ועדת צמח תודיע: המדינה תקים את צינורות הגז בים

בהצבעה בוועדה הוחלט כי מתקן יצוא הגז יוקם רק בישראל; המדינה תוותר על הטלת חובה לשמור רזרווה במאגרים כנגד יצוא הגז

9תגובות

>> הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל - ועדת צמח - תציע ככל הנראה להקים את צנרת הולכת הגז מהמאגרים בים בידי המדינה, ובמימון ממשלתי. הדבר הוחלט שלשום בישיבה שקיימה הוועדה, וההחלטה אושרה ברוב קולות. המתנגד היחיד היה ראש אגף התקציבים במשרד אוצר, גל הרשקוביץ.

כפי המסתמן, היקפי יצוא הגז שעליהם המליצה הוועדה בדו"ח הביניים שלה לא ישתנו, אך ייתכן כי יוחלף המודל שלפיו נקבעו בעבור כל מאגר. בין היתר צפויה להתבטל הדרישה לחייב מאגרים לשמור רזרווה של 15% כנגד יצוא הגז. למרות הסתייגות חלק מחברות הגז, מסתמן כי הוועדה לא תיסוג מקביעתה כי על מתקני יצוא הגז להיבנות בשטח שבשליטת ישראל.

איתי טרילניק

הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, פירסמה את מסקנות הביניים שלה בתחילת אפריל, בעקבות שימוע ציבורי. לאחר פרסום המסקנות התקיים שימוע נוסף, ונערך כנס להצגת עמדותיהם של גורמים שונים. בשבוע שעבר דרש ראש הממשלה מיו"ר הוועדה לזרז את הגשת המסקנות.

אחד השינויים הצפויים להיכלל בדו"ח הסופי לעומת דו"ח הביניים הוא בעניין בניית צנרת הולכת הגז מהמאגרים לחוף. בדו"ח הביניים המליצה הוועדה להורות לבעלי הזכויות במאגרים הגדולים - למעשה, לחברות דלק ונובל אנרג'י - להגדיל את קיבולת תשתית ההולכה והטיפול שיבנו בעתיד ממאגרי תמר ולוויתן ב-25%, כדי לאפשר בעתיד חיבור בתשלום של מאגרים קטנים יותר. דלק ונובל התנגדו להמלצה וטענו כי הדבר ישית עליהן עלויות כבדות וקשיי מימון, מה גם שלא מובטח להן כי אכן ייעשה שימוש בקיבולת העודפת שיקימו. נוסף על כך נטען כי בתכנון תשתיות הולכה על ידי היזמים ייכללו שיקולי רווח והפסד של היזמים עצמם, ולא שיקולי תועלת ועלות למשק כולו.

בחודש האחרון הביע שר האנרגיה, עוזי לנדאו, תמיכה גלויה בהקמת מתקני קבלת הגז על ידי המדינה, ואף טען כי "חשוב שמתקן כזה לא יישאר בידיו של מונופול". עם זאת, עלות הקמת תשתית כניסת הגז והטיפול בו עשויה להגיע למיליארדי דולרים.

סוגיית התשתיות עקרונית לפיתוח מאגרי הגז הקטנים, שבעבורם אין זה משתלם לבנות תשתית עצמאית להולכת הגז לחוף וטיפול בו. בנוסף, בפיתוח תשתית מוגבלת קיים למעשה מעין איום על צרכני הגז הפוטנציאליים, שעשויים להיוותר ללא ספק גז אם לא יזדרזו לחתום על חוזה. כך, נאלצה רשות ההגבלים העסקיים להתערב בחוזי הגז של מאגר תמר, ולחייב את בעלי המאגר - נובל אנרג'י (36%), דלק (31%), ישראמקו (25%) ואלון חיפושי גז (4%) - לשנות חוזים קיימים ולחתום על חוזים חדשים עם כל הצרכנים הפוטנציאליים. זאת, לאחר שהתברר כי החוזים שנחתמו עלולים לגרום למיצוי קיבולת הצינור היחיד המוליך כיום את הגז לחוף, ולפיכך נמנע מצרכני גז פוטנציאליים לחתום על הסכמים לרכישת גז. כבר בתחילת השנה הביעו ברשות ההגבלים תמיכה בהנגשת תשתית ההולכה בעבור מאגרי הגז הקטנים יותר.

נושא נוסף שעשוי לעבור שינוי במסקנות הסופיות הוא יצוא הגז. לאחר סקירת משאבי הגז של ישראל, צפי צריכת הגז במשק, ושוק הגז העולמי, החליטה הוועדה כי יש לאפשר יצוא גז מישראל, בשל הפער בין צפי הצריכה - 420 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, לבין עתודות הגז הקיימות והצפויות - כ-1,400 BCM. עם זאת, נקבעו מנגנונים להבטחת אספקת הגז למשק. שיעור הגז שאפשר יהיה לייצא נקבע עבור כל מאגר לפי גודלו, כך שמאגרים גדולים יוכלו לייצא עד 50% מהגז, ומאגרים קטנים יוכלו לייצא שיעורים גבוהים יותר, עד 100%. הדבר נועד לעודד יצוא מהמאגרים הקטנים, שכן מחיר היצוא של הגז צפוי להיות פי שניים עד שלושה ממחירו בישראל. נוסף על כך נקבע כי כל מאגר יצטרך להתחבר לתשתית ההולכה בישראל ולשמור על 15% רזרוות גז, שאותה יוכל לייצא רק לאחר שסיים את חובות האספקה בישראל.

נושא יצוא הגז שנוי מאוד במחלוקת. חברות הגז תובעות חופש לייצא את הגז ככל שהדבר ישתלם להן. זו גם גישת האוצר, שנציגיו קראו לממש את משאבי הגז מהר ככל האפשר כדי לאפשר למדינה ליהנות מהתמלוגים והמסים הנובעים מן המכירה. מנגד, טענו אחרים כי יש לשמור את רזרבות הגז לשימוש מקומי לטווח ארוך ככל האפשר, בין היתר כדי להוריד את המחירים בישראל ולאפשר למשק זמן היערכות לעידן שבו יסתיימו העתודות. כך טענו, בין היתר, גם המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. כפי המסתמן, נוכח הדעות הסותרות, לא תשתנה המלצת היצוא באופן משמעותי, לפחות מבחינת היקף היצוא. עם זאת, ייתכן שיוכנסו שינויים במנגנונים השונים, כולל שמירת הרזרווה והחישוב הנפרד לכל מאגר - גם בעבור חברות שמחזיקות בזכויות על כמה מאגרים.

הוועדה קבעה כי מתקן היצוא, המקרר את הגז לטמפרטורה של 160- מעלות ומנזיל אותו למטרת שינוע באוניות, צריך להיבנות בשטח שבשליטת ישראל, הכולל את אזורי החוף והמים הכלכליים. החלטה זו מנוגדת לעמדתן של חברות הגז, שביקשו לאפשר את היצוא גם ממתקנים שמחוץ לשליטת ישראל, כמו המתקן המתוכנן לקום בקפריסין. המטה לביטחון לאומי (מל"ל) תובע כי המתקן יישאר בשליטת ישראל, ולפיכך נראה כי לא תשתנה ההמלצה. עם זאת, הוועדה לא המליצה, ולא צפויה להמליץ, על מיקום מועדף למתקן ההנזלה. האפשרויות להקמת המתקן הן בחופי הים התיכון; באילת - פתרון שאותו מקדמות החברות קצא"א ונתג"ז; או במתקן צף - שלגביו נמצאת כבר חברת דלק במגעים עם דייהו הקוריאנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#