המכרז הסודי של משרד הביטחון - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכרז הסודי של משרד הביטחון

פרויקטי התשתיות האזרחיים מדשדשים, ובמשרד הביטחון ממהרים להכות בברזל: המשרד מקים יחידת סמך שתנהל בעשור הקרוב מכרזי ענק בהיקף של 20 מיליארד שקל

10תגובות

>> בהליך דיסקרטי יחפש בשבועות הקרובים משרד הביטחון אחר מהנדסים, כלכלנים ואנשי מימון שאותם הוא יגייס אל שורותיו. המשימה: הקמת יחידת סמך במשרד, אשר תנהל את מכרזי הזכיינות הענקיים של מערכת הביטחון, תכתוב אותם ותפקח על ביצוע הפרויקטים.

על הקמת היחידה החליט באחרונה מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני. זאת, כלקח מניהול המגה-מכרזים האחרונים במשק ולאחר שהתבררו היקפיה הגדולים מהצפוי של התוכנית להעתקת בסיסי צה"ל לדרום. היחידה תיקרא לפיכך "מנהל מעבר צה"ל לנגב". היא תקיף ארבע יחידות משנה: יחידה לניהול מכרזים בשיתוף פעולה ציבורי-פרטי (P.P.P), יחידת פיקוח, יחידת תשתיות אזרחיות ויחידת כספים. אלה יעסקו לא רק במכרזים עצמם - אלא גם בהשלכות הפרויקטים על הסביבה האזרחית.

קולקר אפשטיין אדריכלים

המהלך הובא באחרונה לאישור משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, ובמקביל, מנוהל כבר מכרז לאיוש תפקיד מנהל היחידה. בנוסף, נעזר משרד הביטחון בדמויות מפתח לשעבר במגזר הציבורי לצורך גיבוש השינוי המבני ועריכת המכרזים. כך, מלווה את השינוי המבני מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק. בתור יו"ר ועדת המכרזים מכהן הממונה היוצא על השכר במשרד האוצר, אילן לוין.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "בימים אלה מתגבשת התכנית המלאה ליישום פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה - מעבר צה"ל לנגב. לכשנסיים את שלבי ההתארגנות הסופיים נודיע על כך כמקובל". ואולם בינתיים, בענף התשתיות כבר מבינים לאן נושבת הרוח, ומזהים את צעדי הענק שבהם מתקדמת מערכת הביטחון בדרך להפיכתה למזמין העבודות הגדול במשק.

יחידה תואמת חשכ"ל

שנתיים קשות עברו על חסידי פרויקטי הזכיינות (P.P.P) בענף התשתיות בישראל. הסגירה הפיננסית של סלילת כביש 531 נכשלה, הזיכיון להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן בוטל, הפרויקט המקביל בירושלים סובל עדיין מקשיים ועתידם של המכרזים התרמו-סולאריים באשלים לוט בערפל.

אל החלל שנוצר מיהרו להיכנס החברות הממשלתיות, שביקשו להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב את ביצוע הפרויקטים למתווה התקציבי. בודד להתייצב בפני הסחף שנוצר, היה פרויקט עיר הבה"דים של משרד הביטחון בשיתוף צה"ל. בזכות מתווה חדש שהגה ראש אגף התקציבים דאז במשרד, תא"ל מהרן פרוזנפר, הושלם מכרז הענק (8.5 מיליארד שקל) להקמת הקריה ולתפעולה למשך 25 שנה בידי זכיין פרטי - בתוך שנה וחצי, לאחר סגירה פיננסית שארכה רק 180 יום.

פרוזנפר הילל אז את המתווה המכרזי החדש, ותלה בו תקוות כי יביא להרחבת פרויקטי ה-P.P.P בצה"ל ולהוצאה מקיפה יותר של פרויקטי בינוי ואחזקה לידי גופים פרטיים מתמחים. זאת, ברקע תוכנית הענק להעתקת בסיסי צה"ל לנגב - והיתרון של מכרזי משרד הביטחון בחשיפה המצומצמת יחסית של היזם הפרטי להליכים הסטאטוטוריים.

אלא שפרוזנפר תלה תקוות אלה כבר "על אזרחי", לאחר שפרש מהשירות. מינוי מחליפיו, במשרד הביטחון לפחות, מלמד עם זאת על אימוץ חזונו האסטרטגי. זאת, בזכות הקמת היחידה הייעודית, שנושאת בקווי דימיון בולטים לאגף החשב הכללי באוצר - וליחידת הפרויקטים המקצועית שמלווה אותו בחברת ענבל הממשלתית.

גולת הכותרת בעבודת יחידת הסמך שמתכנן משרד הביטחון תהיה חמישה מגה-פרויקטים, נוסף על עיר הבה"דים, שאותם נדרשים המשרד וצה"ל להשלים עד 2020, בהיקף בינוי ותפעול כולל של כ-20 מיליארד שקל לפחות.במידה שהליך ההקמה יצלח, ובהסתייגות הנדרשת משום הקיצוצים הקרבים בתקציב הביטחון - עשויים ליהפך משרד הביטחון וצה"ל למנועי הצמיחה של ענף התשתיות בעשור הקרוב, ולכוח החילוץ של שיתוף הפעולה המתפורר בין המגזר הפרטי לציבורי.

בתכנון: קרית משרדים חדשה בלוד

ראשון מכרזי הזכיינות במסגרת העתקת בסיסי צה"ל לנגב היה PFI קרית ההדרכה. במסגרת הפרויקט, תממן, תקים ותתפעל קבוצת "מבט לנגב" של מנרב הנדסה, אלקטרה ורד בינת, מתחם בשטח 250 אלף מ"ר, שישתרע על פני 1,600 דונם באזור צומת הנגב, ויאכלס החל ב-2014 כ-11 אלף חיילים דרך קבע (ראו מסגרת). עלות הבינוי בפרויקט נאמדת ב-1.6 מיליארד שקל. משך תקופת הזיכיון בפרויקט הוא 25 שנה (כולל 3.5 שנות הקמה), כאשר בשקלול עלויות התפעול נאמד סך ההשקעה (לא מהוון) בפרויקט כולו ב8.5- מיליארד שקל.

בהמשך, אמור משרד הביטחון לצאת במכרז להקמת קרית התקשוב בבאר שבע. קריה זו שתאכלס לפי הערכות 6,000-8,000 חיילים, תוקם בפארק המדע, סמוך לאוניברסיטת בן גוריון - גם במתווה זכייני. לפי הערכות, היקף הבינוי בפרויקט זה יהיה גבוה יותר, 3-4 מיליארד שקל, ואולם תקופת התפעול צפויה להסתכם ב-10-15 שנה בלבד, ולהסתכם בעלות של 3-4 מיליארד שקל נוספים. השלמת פרויקט זה צפויה ב-2018.

לאחריו, צפוי להתפרסם המכרז הגדול ביותר להקמת קרית המודיעין בצומת שוקת. קריה זו צפויה לאכלס 10-12 אלף חיילים בסוף העשור. היקף הבינוי בפרויקט מוערך ב-4-5 מיליארד שקל, ועלות התפעול מוערכת בסכום דומה. מכרז נוסף שאמור להתפרסם, אך טרם נקבע לו מועד, הוא מכרז הלוגיסטיקה, שיכלול הקמת שלושה מרכזי האספקה בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה - שאליהם ינוקזו כלל בסיסי האספקה של צה"ל. היקף הפרויקט הזה מוערך בכ-1 מיליארד שקל.

בכוונת משרד הביטחון לקדם מכרז נוסף, בשם "קריה 2", להקמת קרית משרדים חדשה באזור התעשייה של לוד. קריה זו, נוסף על מתחם הקריה המוכר במרכז תל אביב, תאפשר פינוי קרקעות נוספות מבסיס תל השומר. במקביל, מקדם משרד הביטחון כבר בימים אלה פרויקט חשאי יותר עבור אמ"ן, אשר זכה לכינוי "חמש תשיעיות". תכליתו היא להעתיק לדרום הארץ כמה ממערכי התקשוב, חוות השרתים והמערכות האלקטרוניות הרגישות של צה"ל, שפזורים כיום בבסיסים במרכז. מועד הגשת ההצעות למכרז הבינוי של הפרויקט כבר חלף בתחילת החודש והיקפו מוערך ב-300-500 מיליון שקל. עלות הפרויקט כולו, לרבות התפעול בידי הזכיין למשך 10-15 שנים נוספות, נאמד במיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#