המכוניות הזעירות שכבשו את אירופה בדרך לישראל - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכוניות הזעירות שכבשו את אירופה בדרך לישראל

לאחר שנים של התעלמות, נערך משרד התחבורה לאשר את העלאתם ארצה של רכבי הקוואטרוסייקל: מכוניות זעירות, דמויות אופנוע ארבע-גלגלי, שכבשו את ערי אירופה הצפופות ■ המכשולים: מחלוקות על הקטגוריה המתאימה ושיעור המס עליה ■ החלוצות: רנו טוויזי וקוואדרו

20תגובות

השאלה הראשונה שנשאלת למראה כל מכונית קטנה וחדשה שמגיעה לישראל היא "האם היא 'עושה' את העליות לירושלים?". ובכן, כיום התשובה היא כן. כל מכונית שנמכרת כיום בישראל יכולה לטפס בנקל בכבישים תלולים ולשייט במהירות גם בכביש 6. היא אולי לא תזנק ראשונה ברמזור, אבל תגיע במהירות ליעד.

אלא שייתכן שהשאלה שצריכה להישאל היא אחרת לגמרי: למה בעצם אנחנו צריכים שכל מכונית בישראל תתמודד בקלות עם עליות תלולות מחוץ לעיר ועם נסיעות למרחקים? באירופה למשל לא חושבים כך, וביססו בשנים האחרונות קטגוריה של כלי רכב זעירים, הנקראים קוואטרוסייקל (Quatro Cycle), כלומר אופנוע ארבע-גלגלי. במדינות כמו צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה ואוסטריה, אפשר לנהוג החל מגיל 16, וללא רישיון, בכלי רכב קטנים שכאלה, במשקל שנמוך מ-400 ק"ג ובהספק שאינו עולה על 20 כוחות סוס; ואיסור על נהיגה בהם בכבישים מהירים. בקרוב ייתכן שגם אנחנו נוכל לראות כלי רכב שכאלה ברחובות ערי ישראל.

ל-TheMarker נודע כי משרד התחבורה בוחן בימים אלה תקינה ישראלית לכלי רכב זעירים, בעקבות פנייה מצד שני יבואנים גדולים שמתכננים לייבא כלי רכב מסוג זה לישראל: יבואנית רנו קרסו, ויבואנית האופנועים מטרו, שבבעלות חלקית של קרסו.

מטרו מתכננת לייבא כלי רכב של החברה האיטלקית קוואדרו. החברה מייצרת קטנוע, המצויד בארבעה גלגלים (שני זוגות של גלגלים סמוכים), המאפשרים לו יציבות רבה מכל קטנוע אחר, לצד יכולת תמרון טובה וממדים של רכב דו-גלגלי. "הבאנו חומר למשרד התחבורה, כי בעוד שנה-שנתיים כל יצרני הרכב הדו-גלגלי יילכו לכיוון הזה, ובהכירי את הנפשות הפועלות בביורוקרטיה הישראלית, כדאי לפעול כבר עכשיו", אומר מנכ"ל מטרו, גדי אבירם, ומעיר כי "הפעם, יש תחושה שמקשיבים לנו".

לדבריו, "קוואטרו" היא הגדרת תקן אירופית, שמאפשרת, בין היתר, נסיעה של טרקטורונים על הכביש. "אנו מבקשים שגם בישראל רישיון נהיגה על טרקטורון יאפשר גם נסיעה על כלי רכב שכזה. בנוסף, פנינו גם לרשות המסים כדי שבמקרה הפחות טוב, יוטל על הקוואטרו מיסוי של 40% - כמו על קטנוע - ואנחנו עדיין מקווים לאפשר לו מיסוי של טרקטורון, בשיעור 30%".

לקרסו אין בעיות מיסוי, כי הרכב שהם מתכננים להביא הוא חשמלי. לכן מס הקנייה שיוטל עליו יהיה בגובה 8% בלבד. מדובר ברנו טוויזי, שמבנהו דומה יותר לזה של מכונית זעירה, עם הגה, גג וחגורות בטיחות. ממדיו הזעירים - רוחב של 119 ס"מ ואורך של 232 ס"מ (במשקל 450 ק"ג בלבד) - מאפשרים לו לתמרן טוב יותר מכל מכונית סטנדרטית. "משרד התחבורה עדיין לא יודע איך לאכול את זה", אומר אבי קנת, סמנכ"ל השיווק של קרסו. "יש שמרנים ויש כאלה שדוחפים. יש שם דילמה פנימית. העניין נמצא על השולחן. אני חושב שצריך לעודד כלי מקורה, עם כריות אוויר, שיכול להיות כלי בטיחותי לנהגים צעירים".

היזמים שנכוו: "הפסדנו הרבה כסף"

קרסו ומטרו הם לא היבואנים הראשונים שמנסים להביא לישראל כלי רכב זעירים. באמצע העשור הקודם ניסתה חברת סיטי-מוביל לייבא לישראל את דגמי ליג'ייה הצרפתית, וב-2008 ניסתה אלון מוטורס להתחיל ביבוא מכוניות עירוניות של פיאג'ו האיטלקית. "זה עבר רחוק וכואב", נזכר יוסי ליברמן מסיטי-מוביל, שעוסקת כיום ביבוא אישי.

לדבריו, "ניסינו לעשות מהלך בזמנו, והפסדנו הרבה כסף. רכשנו מליג'ייה שלושה כלי רכב, והבאנו אותם לתערוכת אוטומוטור. כמות הממתינים לרכישה היתה לא מבוטלת. אבל ההתנהלות של משרד התחבורה ומי שעומד בראשו כיום, אינה זהה להתנהלות של אז. היינו בכמה בפגישות, אבל הגישה היתה מאוד אנטי. הם אמרו שהכלי לא יהיה עמיד בתאונה, ושהם לא רוצים לקחת על עצמם את הסיכון. באותה התקופה טרקטורונים נסעו על הכביש ללא מפריע. ככה זה, משרד התחבורה תמיד עובד לטווח הקצר".

בעיה נוספת שבה נתקל ליברמן היתה המיסוי: "אם המכוניות האלה מוגדרות כמכונית, המיסוי עליהן הופך אותן ללא כלכליות, ואז אין סיבה להביא אותן. ניהלנו מאבק ארוך, והבאנו מהנדס רכב שהציג ממצאים על העמידות של המכונית הזעירה בתאונה. רצינו אפילו להקים מפעל הרכבה בישראל, אולי גם בעיירת פיתוח. בשלב מסוים משרד התחבורה הסכים לפשרה: המכונית תאושר ככלי רכב תפעולי, למתחמים סגורים, כך שאפשר יהיה למכור אותה לבית חולים או לאוניברסיטאות. ואולם לא היה בזה עומק כלכלי והתייאשנו. עשינו כל מה שאפשר כיזמים, אבל אז הפקידות במשרד התחבורה היתה חזקה יותר מהשר, ותמיד היה אפשר להשהות רפורמות עד שיגיע השר הבא".

ואמנם, לאחר שנים שבהן חסם המשרד את האפשרות לייבא מכוניות זעירות, עשויה מדיניותו להשתנות - אך לא במהירות. "מדובר ברכב שמתנהג כמו מכונית, אבל עם תקינה נחותה של אופנוע", מסביר אבנר פלור, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, את הדילמה שבה נתקל המשרד בקביעת התקינה. "אלה מכוניות בלי בקרת יציבות, אבל לאור ההתפתחויות בתעשייה העולמית, בחודש הקרוב אנו אמורים לבחון את הנושא בהיבטים מקצועיים ותעבורתיים. יש כל מיני נושאים שצריך לפתור, כמו תמרורים או קביעת מהירות מינימלית".

לדברי פלור, התקינה הקיימת לא מתאימה למכוניות הזעירות: "תקינת טרקטורון היא לרכב שטח או לרכב תפעולי שמשמש למשל רשויות מקומיות, והוא מוגבל למהירות של 40 קמ"ש. אי אפשר להשוות אותו לקווטרוסייקל שהוא מהיר יותר, ומיועד לשימוש יומיומי. הכיוון שלנו הוא לעודד כלי רכב חשמליים ואנו בוחנים מה הרישיון שמתאים לזה. הקוואטרוסייקל נכנס יותר ויותר לשווקים - בייחוד בערים עם רחובות צרים וסמטאות, אבל גם באירופה עוד לא ניתן להשתמש בו בכל מקום".

סוגיית הבטיחות של המכוניות הזעירות אף היא לא ברורה עדיין. מצד אחד הן בטוחות פחות ממכוניות סטנדרטיות ולא מצוידות בשש כריות אוויר ובקורות פלדה בדלתות. מצד שני כלי רכב מסוג זה יכולים להיות תחליף לקטנוע, שלעומתו הם בטוחים יותר.

"כלי רכב קטן ואטי יכול ליצור בעיות בזרימת תנועה, ולגרום לתאונות חזית-אחור", אומר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר. "העמדה הכללית שלנו היא שעדיף שתהיה הפרדה תשתיתית בין סוגים שונים של כלי רכב. אסור לשכוח שמשקל כלי רכב פרטי נע בין טונה לכמעט 2.5 טונה, ואם הוא פוגע ברכב קל זה לא יעזור אם יש לרכב הקל ארבעה גלגלים, ולכלי רכב קטנים יש גם בעיה של נראות נמוכה. לכן ניתן לשקול זאת כתחליף לקטנוע, שאחוזי ההיפגעות בתאונות שלו הם אדירים".

סופר מציע שלא ליצור תקינה חדשה לכלי רכב זעירים, אלא לבחון אותם לפי תקינות קיימות. רנו טוויזי, למשל, יכולה לענות על הקריטריונים שעליהם עונה סמארט; והקוואטרו, שמטרו עומדת לייבא, דומה מאוד לקטנועים כמו פיאג'ו MP3.

יצרניות הרכב הגדולות מפחדות

אלא בזמן שישראל שוקלת אם להכניס כלי רכב זעירים לשוק, חל באירופה שינוי כיוון בהתפתחות השוק שלהם. יצרניות כלי הרכב הזעירים כמו ליג'ייה, פיאג'ו ו-Aixam, נדחקות באחרונה מהשווקים בעקבות זיהויין כאיום בידי יצרניות הרכב הגדולות. בצרפת למשל, מכונית זעירה של ליג'ייה עולה 10,000 יורו - רק 500 יורו יותר מהתמחור שנקבע לסיטרואן C1. במצב שכזה, נתח השוק של הרכב הזעיר מוגבל לצעירים ללא רישיון. זו הסיבה שכמה יצרניות שהתמחו בכלי רכב זעירים, ובראשן מאטרה הצרפתית ו-Think הנורווגית, יצאו מהשוק.

לפיכך, נראה כי מכוניות זעירות עם מנועי בנזין שנלקחו מאופנועים כבר נעלמות והולכות מהעולם, כשאת מקומן תופסים כלים זעירים עם מנוע חשמלי. בפאריס למשל, יצא לדרכו באחרונה מיזם להשכרת מכוניות לפי שעה, תחת השם Autolib, שבו מוצעות מכוניות חשמליות זעירות בשם בולור בלוקאר. עד שהמכוניות החשמליות יצליחו לאפשר לבעליהן טווח נסיעה מספק לנסיעות בין עירוניות, ייתכן שהמכונית החשמלית תבשר קודם את מהפכת כלי הרכב העירוניים הזעירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#