אורה קורן

>> חובה של תעש לממשלה היה 1.39 מיליארד דולר ב-2011, וההפסד הנקי שלה הגיע ל-165.8 מיליון שקל, בדומה להפסד ב-2010 - כך לפי דו"ח החברות הממשלתיות. חובה של החברה נובע מהזרמות כספים תכופות, שנועדו בין השאר לאפשר לה לשלם שכר שוטף לעובדיה.

לפי הדו"ח, בסוף 2011 נרשם לתעש גירעון מתמשך מהותי של 1.75 מיליארד שקל, המהווה 81.1% מהמאזן. מדובר בשיעור נמוך יחסית ל-2010, אז היה הגירעון 2.16 מיליארד שקל ו-113% מהמאזן.

הרווח הגולמי של תעש ב-2011 היה 261.7 מיליון שקל (15.1% מהמכירות), ירידה לעומת הרווח ב-2010, שהיה 415.4 מיליון שקל (21.6% מהמכירות). תעש הסבירה את הקיטון לרשות החברות כנובע מירידה במכירות, שהושפעה מבעיית תזרים מזומנים. המכירות ב-2011 היו 1.734 מיליארד שקל, ירידה של 9.9% לעומת 2010, אז היו המכירות 1.924 מיליארד שקל. הירידה היתה בעיקר במכירות ליצוא (27%) ובישראל (13.2%). המכירות למשרד הביטחון עלו ב-14% והיו 825 מיליון שקל בשנה שעברה.

החברה הביטחונית המפסידה - תעש

תעש היא החברה הממשלתית היחידה שהגישה לרשות החברות הממשלתיות טיוטת דו"ח ראשונית בלבד לגבי תוצאותיה העסקיות ל-2011. רוב החברות הממשלתיות הגישו עד ה-31 במארס דו"ח סופי, מאושר על ידי הדירקטוריון, ומקצתן הגישו טיוטת דו"ח אחרונה לקראת אישור בדירקטוריון. ברשות החברות הממשלתיות רואים בפרט טכני זה עוד סימן להתנהלות החברה הביטחונית הממשלתית היחידה שמפסידה כספים לאורך שנים.

בדו"ח שפירסמה רשות החברות הממשלתיות מצוין כי בשנים האחרונות עברה תעש משברים קשים, שנבעו בעיקר מירידה בביקוש העולמי למוצרים צבאיים. עם זאת, גם אחיותיה - התעשיה האוירית ורפאל - היו חשופות לאותה ירידה בביקושים, שלא הובילו אותן להפסדים (ראה תרשים).

ברשות החברות מייחסים את המצב הפיננסי הקשה של החברה גם לעלויות הפנסיה שמושתות עליה ולניהולה. "אין ספק שלו היו מתממשות תוכניות ההבראה של החברה, המצב הפיננסי שלה היה שונה", אומרים ברשות. עם זאת, תוכניות ההבראה קשורות בתוכניות ההפרטה, ואלה עלו על שרטון. בחלק מהמקרים הציגו העובדים, בגיבוי ההנהלה, דרישות שנראו לממשלה מוגזמות. בניסיון ההפרטה האחרון היתה זאת רפאל שהחליטה להימנע מהמיזוג עם תעש - שאותו הובילה הממשלה, בראשות משרד הביטחון.

בשלב זה נמצאת תוכנית ההפרטה של תעש בשלבים אחרונים, עם סוגיות בודדות שטרם נפתרו מול משרד הביטחון ומול העובדים. במשרד הביטחון ציינו באחרונה כי סגירת ההתחיבויות כלפי תעש מותנית בתקציב הרב-שנתי הסופי שיקבל המשרד. הדו"חות הכספיים של החברה לא נחתמו על ידי הדירקטוריון מ-2002.

תעש עוסקת בעיקר בייצור, בפיתוח ובאספקת נשק, תחמושת ואמצעי לחימה אחרים למערכת הביטחון, ליצוא ולגופים מקומיים. פעילות החברה כוללת, בין השאר, פיתוח, ייצור ושיווק של תחמושת כבדה; מערכות רכב קרבי משוריין (רק"מ); חימוש מתקדם; הנעה וחימוש רקטים; ותחמושת קלה. כמו כן, החברה פעילה בתחום ביטחון העורף, בין השאר בפיתוח יכולות למניעת פיגועים במקומות הומי אדם; אבטחת גבולות ומעברים; מיגון גגות בפני טילי קאסם; הגנה על תחבורה ציבורית; ואבטחת שדות תעופה.

מתעש נמסר כי "מאז הפיכתה של התעשייה הצבאית מיחידת סמך לחברה ממשלתית ב-1990, חוותה החברה שורה של משברים כספיים חמורים. שורשי המשבר המתמשך נעוצים, רובם ככולם, בנסיבות ובאופן הקמת החברה, ובהם היעדר הון חוזר למימון פעילותה השוטפת של החברה, העברת מלוא התחייבויות יחידת הסמך לחברה החדשה ללא הקצאת מקורות מתאימים לכיסוי התחייבויות אלו, מצבת כוח אדם אשר לא תאמה ואינה תואמת כיום את היקפי הפעילות, תשלום שכר לגמלאי החברה והסכמי עבודה ושכר מכבידים".

עוד נמסר כי "לחברה משקולות מיותרים ובהם: עודף של כ-950 עובדים בעלות שנתית של יותר מ-200 מיליון שקל בשנה; הוצאות מימון גבוהות בגין הלוואות בעלים (המדינה - א"ק) שניתנו לחברה במהלך השנים, של כ-60 מיליון שקל בשנה, דבר שאינו בא לידי ביטוי בהיבט התזרימי, אך מעמיק את הפסדי החברה; עודף שטחים הגורר בעקבותיו עלויות ארנונה גבוהות של יותר מ-35 מיליון שקל בשנה ועלויות אחזקה שוטפת; כמו כן, החברה מחזיקה קווים אסטרטגיים לייצור תחמושת כבדה עבור מערכת הביטחון, ללא היקף הזמנות שמצדיק כלכלית אחזקת קווים אלה, וללא פיצוי כספי כלשהו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker