השעבוד לצמיחה המזהמת

כשהעולם ייאבק על מים שום מוסד פיננסי לא יוכל לחלץ מהמשבר הסביבתי

גלעד ארדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גלעד ארדן

>> במפגש שרי הסביבה של OECD שהתקיים באחרונה ניהלתי את המושב המרכזי, שעסק בתחזית הסביבתית ל-2050 שהכינו מומחי הארגון. הדו"ח החדש שפירסם הארגון חוזה כי עד 2050 צפויה שחיקה אדירה של משאבי הטבע, עם סיכון לשינויים בלתי הפיכים. כמו חשבון בנק, ניצול היתר של הטבע יותיר אותנו באוברדרפט. וכמו כל משק בית, ההנהגה העולמית נדרשת לניהול מושכל של משאביה. המפגש נחתם בקביעה חד משמעית - לא ניתן להמשיך ב"עסקים כרגיל", והתשובה היחידה לצמיחה ולגידול בהיקף הביקושים העולמי היא המעבר ל"צמיחה ירוקה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

מדידת הצמיחה הנפוצה כיום היא של הגידול בתמ"ג. בתמ"ג נספרת כל הוצאה במשק, ולכן התמקדות בו עלולה לעודד תהליכים קצרי טווח. אם לומר את האמת, גם סיימון קוזנץ, מפתח מדד הצמיחה, מעולם לא התכוון שנשתמש בו כמדד יחיד להצלחה של מדינות. נראה ששכחנו שצמיחה כלכלית אינה המטרה - המטרה היא שיפור איכות החיים ורווחת האזרחים. המשבר הכלכלי העולמי מספק לנו הזדמנות לחשיבה מחדש על המודל שעליו אנו מתבססים ועל הדרך למדידה של הצלחת המשק וניהול הכלכלה.

זו העת לבניית מודל כלכלי חדש, שבו תוצג צמיחה שמפנימה היבטים סביבתיים וחברתיים; צמיחה שסופרת באופן שלילי הוצאות מזיקות, כמו שריפת דלקים מזהמים המזיקים לבריאות הציבור. צמיחה שאינה מתחשבת בדרך שבה הושגה ועל חשבון מה הושגה - אינה צמיחה בת קיימא.

המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף בנק ישראל, הלמ"ס ומשרדים נוספים, מגבש סט מדדים משלימים, שלצד התמ"ג יספקו תמונה רחבה ומהימנה יותר לבחינת רווחת החיים בישראל. מניתוח ראשוני של הנתונים עולה כי גם היכן שהיה שיפור, הוא התרחש בעיקר בממדים המתייחסים לטווח הקצר. בטווח הארוך נראה כי אנו עדיין מתעלמים מהשלכות סביבתיות וחברתיות שליליות, כמו השקעות המעודדות שימוש ברכב פרטי במקום תמרוץ השימוש בתחבורה ציבורית, או השקעה בבנייה צמודת קרקע במקום בבנייה רוויה. סט מדדים זה הוא צעד ראשון בתהליך ארוך, שיספק מידע מקיף ויחייב חשיבה רוחבית וארוכת טווח.

בחזוני, בעת הצגת תקציב המדינה העתידי בממשלה יהיה הכרח להציג לא רק את צמיחת התמ"ג בשנה החולפת. לצדו ובאותה רמת חשיבות, יוצגו מדדים נוספים, שיספקו תמונה שלמה טרם הכרעה על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה.

מדדים נוספים כאלה יכולים להיות, למשל, היחס בין עומס עבודה לפנאי, היקף התחלואה הנובע מחשיפה לזיהומים, משך זמן ההגעה לעבודה, או כל מדד שהממשלה תכריע שהוא חשוב לאזרחים לפחות כמו נתוני הצמיחה. רק כך יוכלו השרים להחליט באופן מושכל היכן יש להשקיע את תקציב המדינה.

רובנו לא חשים בחיי היומיום את השינויים בצמיחה, אך חשים היטב אם יש לנו נגישות לחינוך איכותי, אם אנחנו חיים באזור מוכה זיהום ותחלואה, אם יש בסביבה שטחים פתוחים מטופחים או לא. את כל אלה התמ"ג אינו מודד. אירועים שחקוקים בזכרוננו כשליליים, כמו השריפה בכרמל שהכבידה על התקציב; חוסר האמון במי הברז הגורם להוצאות על רכישת מים מינרליים; הרחבת השימוש במכוניות המחייבת סלילת כבישים על חשבון הטבע והגברת התלות בדלק - כל אלה אכן משפרים, לצערנו, את גרף הצמיחה, אך ממש לא את איכות חיינו.

המחר כבר כאן. אנו עדיין משלים את עצמנו בהישענות על מדד צמיחה ש"סופר" את הפגיעה במשאבי הטבע כערך חיובי. ב-2050, כשהעולם ייאבק על מים, אנרגיה ואוויר נקי - משאבים שכיום איננו מנהלים באופן יעיל - בשונה מהמשבר הכלכלי, שום קרן מטבע בינלאומית או מוסד פיננסי אחר לא יוכלו לחלץ אותנו מהמשבר הסביבתי ומהמחסור שיבוא עמו. נדרשת פרדיגמה כלכלית חדשה!

-

הכותב הוא השר להגנת הסביבה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker