משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפת TheMarker

משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו

לפני שנה חשף TheMarker כי קבוצת דלק רכשה בחשאי את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו כדי להקים שם את מתקני קליטת הגז מתמר ■ אתמול פסל משרד הפנים את התוכנית, בעקבות חשש משרד הביטחון מקרבת הקרקע למפעל רפאל ■ בדלק המומים - וצפויים להיאבק בהחלטה

19תגובות

>> האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן.

דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה.

ירון קמינסקי

ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"מתקן מכון דוד נושא בחשיבות רבה לפעילות מערכת הביטחון בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום, וכל פגיעה בתפקודו התקין של מתקן זה עשויות לפגוע באינטרסים ביטחוניים רגישים ביותר של מדינת ישראל", הוסיפו.

בקבוצת דלק הגיבו אתמול בהלם להחלטה, אך סירבו להתייחס רשמית לדברים. לפי הערכות, תיאבק הקבוצה בהתנגדות ותנסה לערער על החלטת מועצה הארצית. זאת, במטרה לאפשר את נחיתת הגז המהירה באתר - ולכל הפחות כדי להציל את המיליונים שכבר השקיעה בו.

בינתיים, חשופה דלק להוצאות כספיות כבדות נוספות בשל אחזקתה בקרקע. בעקבות הרכישה, ביקש אשתקד המשרד להגנת הסביבה מדלק להציג תוכנית עבודה לאיתור ריכוזי המזהמים בקרקע המפעל, ולתחימת היקף הזיהום. לפי הערכות, עלות ניקוי הקרקע המזוהמת נאמדת בטווח של 30-50 מיליון שקל - כאשר דלק תחוייב לשאת בה בכל מקרה של פיתוח.

אתר אידיאלי להנחת צינור הגז

מפעל תעשיות אלקטרוכימיות נקלע בשנות ה-90 לקשיים כלכליים בגין צבירת חובות עתק בסך 900 מיליון שקל. ב-2003 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על הקפאת הליכים נגדו. באותה השנה פרצה במפעל שריפה, שבמהלכה ארע פיצוץ שסיכן את תושבי עכו, עקב כמויות החומרים המסוכנים שנאגרו במקום. למפעל הוצא צו סגירה בידי המשרד להגנת הסביבה, ובית המשפט העביר את נכסיו לפירוק, שנוהל בידי רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד צוריאל לביא.

קרקע המפעל, בשטח כולל של 430 דונם, זוהמה במתכות כבדות ובכימיקלים מסוכנים. העירייה ייעדה לה ניקוי, שלאחריו תוסב לייסוד טיילת ושדרת מלונות. ואולם, עלות הניקוי התבררה כגדולה על מידותיה של העירייה, וארבעה סבבי מכרז שניהלו המפרקים לשיווקה נכשלו.

התמונה השתנתה בסוף 2010. תחקיר TheMarker חשף ביוני אשתקד כי קבוצה אלמונית בשם קונטק מדיקל ויז'ן פנתה אל מנהלי הפירוק של המפעל, בהצעה לרכוש מיידית את הקרקע על חובותיה. בעלי הקבוצה היו יו"ר חברת חוצה ישראל הממשלתית דאז, עו"ד נחמה סנה, שכיהנה בעבר כיו"ר חברת נתיבי גז (נתג"ז) הממשלתית, ובעלה ניצן. את הסיבה להתעניינות זקפו בשוק הנדל"ן לעובדה כי בשטח המפעל קיים מפרצון שבו מקשר ימי ("נמל צף"), המתאים לחיבור צינור גז תת-ימי אל החוף. צינור שכזה אמור היה להיות מונח ממאגר הגז תמר לחוף דור, אך המהלך סוכל בלחץ תושבים.

עם הפצת השמועה פנתה אל המפרקים קבוצת משקיעים נוספת, וביקשה אף היא להתמודד על רכישת הקרקע. קבוצה זו, בשם "משמר הים", הובלה (55%) בידי משפחת מנור, מבעלי אי.די.בי, ובידי חברת הנדל"ן צמח המרמן שבשליטתם. בראיון ל-TheMarker אמר אחד השותפים בקבוצה, מנהל רשות הנמלים לשעבר עמוס רון, כי בבדיקה שערכה נמצא שהאתר בעכו אידיאלי להנחת צינור הגז מהמאגרים לחוף, וכי במשרדי הממשלה אף העבירו להם מסר ברוח זו.

הקבוצה הגישה למפרקים הצעה בסך 48 מיליון שקל, אך הסכימה לשאת רק בחלק מחובות המפעל. עוד לפני שהקבוצה הספיקה לשפר את הצעתה, מיהרו המפרקים להגיש לבית המשפט את הסכם המכר לקבוצתה של סנה. בתום משא ומתן מהיר שניהלה מול מנהלי הפירוק של המפעל, שילמה סנה 43 מיליון שקל במזומן תמורת הקרקע - והסכימה לקחת על עצמה התחייבויות בסך 71 מיליון שקל נוספים. זאת, כאשר בדו"ח האחרון שהגישה לרשם החברות נרשם בקופתה הון של 68 אלף שקל בלבד.

סנה סירבה להתייחס לנסיבות רכישת הקרקע ולמקורות הכספיים של הרכישה. אך גורמים בענף האנרגיה שיערו כי סנה מחזיקה בקרקע בנאמנות עבור גוף עתיר הון, ובעל אינטרס בקרקע ובשמירה על חשאיות. ואמנם, חודש לאחר חשיפת העסקה, הודתה קבוצת דלק כי היא עומדת מאחורי רכישת הקרקע הנטושה בחוף עכו.

המשרד להגנת הסביבה דיווח אז שעודכן בידי נציגי קבוצת דלק, כי הם אלה שעומדים מאחורי הרכישה. "מכירת הקרקע המזוהמת על ידי המפרק היא אינטרס סביבתי מובהק, שכן כעת סוף סוף יש למשרד כתובת שממנה ניתן לדרוש את ניקוי ושיקום הקרקע", אמר אז השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, והוסיף: "זאת, ללא קשר מה יהיה ייעודה של הקרקע לאחר שיקומה".

עכו דורשת 63 מיליון שקל

בינתיים, בדקו ברשות הגז שבמשרד התשתיות את האפשרות להצביע על האתר בחוף עכו כחלופה המועדפת לקליטת צינורות הגז בצפון. ואמנם, בנובמבר האחרון פירסם המשרד את החלופות למיקום מתקני קליטת הגז. מדובר בששה אתרים מתוך 19 שנבחנו לאורך חופי ישראל, מאשדוד ועד עכו, שעבור כל אחד מהם נבחנו תשע חלופות טכנולוגיות שונות לקליטת הגז ולטיפול בו. עם זאת, מהמצגת שפירסם המשרד עלה כי אם תיבחר חלופה שלפיה הטיפול בגז יבוצע ביבשה בלבד, בעוד שמתקן הטיפול הימי ישמש רק להפחתת לחץ ההזרמה - החלופה היחידה שתתאים תהיה מפרץ עכו.

המועצה הארצית, אגב, החליטה אתמול כי יש לבחון את החלופות הימיות, אך גם מיקום מתקנים יבשתיים לטיפול בגז. האתרים שייבחנו, לפיכך, בתסקיר השפעה על הסביבה יהיו: אתר כפר מסריק, מתחם קרקעות הצפון, מתחם דור צפון, עין איילה, מחצבת שפיה ב' וג', מתחם תחנת הכוח חגית, אזור תעשייה הצפוני בקיסריה, מט"ש חדרה, אזור התעשייה עמק חפר, מתחם מט"ש נחל אלכסנדר ומט"ש נתניה מעבורות.

במקביל, החלה דלק במגעים מול עיריית עכו ומול מינהל מקרקעי ישראל, בניסיון להגיע לפשרה בסוגיית החוב שבו נושאת הקרקע. דלק התחייבה במסמכי העסקה לשאת בחוב של 13.6 מיליון שקל למינהל מקרקעי ישראל, בגין דמי היוון של 250 דונם בלבד מהשטח הנמכר. ואולם, לטענת עיריית עכו, קרקע המפעל נושאת בחוב ארנונה מצטבר של 62.8 מיליון שקל וכן בחשבונות מים בסך כולל של 383 אלף שקל. זאת, רק בגין התקופה שבה היה המפעל בהקפאת הליכים (החל מ-2004).

בחלוף חמישה חודשים מיום העסקה, איימה עיריית עכו להטיל עיקול על הכספים ששילמה קבוצת דלק למפרקי המפעל, מאחר והחובות לא כוסו. לטענת העירייה, החוב של החברה לעירייה הוא במעמד של "הוצאות פירוק", כלומר קודם לכל חוב אחר של החברה המפורקת כלפי נושיה. זאת, כאשר הרוכשת אף התחייבה להעמיד ערבות בנקאית בשיעור של 70% מהיקף העסקה להבטחת התחייבותה לשחרור המפעל ומפרקיו מכל חוב. כמו כן, התחייבה דלק להאריך את תוקף הערבויות ככל שיידרש עד לתשלום מלוא החוב. אם לא תגיע להסדר חוב מול העירייה, התחייבה הרוכשת לשאת בכל חובות המפעל לעירייה, ולשפות את קופת הפירוק כנגד כל תביעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#