המאבק בריכוזיות: גילה בולם המרוץ של עופר ולבנת אחר נמל אילת

המלצות ועדת הריכוזיות יוגשו היום, אך השפעתן כבר ניכרת: קבוצות תעבורה והחברה לישראל חויבו לפנות אל הרשות להגבלים עסקיים כדי שתאשר את השתתפותן במכרז להפרטת הנמל ■ ועדת הריכוזיות הזהירה מפני העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

המאבק שעליו הכריזה הממשלה בריכוזיות הגוברת במשק עולה מדרגה - ולראשונה עולה גם על פסים מעשיים. ל-TheMarker נודע כי הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, הורה באחרונה לרשות החברות הממשלתיות לבחון את התמודדותן של קבוצת החברה לישראל שבבעלות עידן עופר וקבוצת תעבורה של משפחת לבנת במכרז הבינלאומי להפרטת חברת נמל אילת.

נמל אילתצילום: אלבטרוס

בעקבות ההוראה, שיגרה רשות החברות אל הקבוצות דרישה שלפיה עליהן לפנות אל רשות ההגבלים כדי לקבל פרה-רולינג (אישור מקדמי) עבור המשך השתתפותן במכרז.

סוגיית השתתפותן של הקבוצות נבחנת בימים אלה ברשות ההגבלים. זאת, מחשש לפגיעה בתחרות במשק בעקבות אחזקותיהן הצולבות של הקבוצות בענף הלוגיסטיקה בישראל - וברוח המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות).

החברה לישראל, שהיא גם בעלת השליטה בחברת הספנות צים, ניגשה למכרז להפרטת הנמל באמצעות החברה נכדה מפעלי תובלה, מקבוצת כיל, המפעילה כיום בשטח הנמל מסוף פרטי לשינוע כימיקלים ומחצבים בתפזורת.

לצד החברה לישראל, ניגשה למכרז קבוצת תעבורה באמצעות חברת הלוגיסטיקה ממ"ן שבשליטתה (68%). ממ"ן היא מונופול בתחום האחסון והלוגיסטיקה בנמלי התעופה, ואשתקד זכתה גם במכרז להפעלת המסוף הלוגיסטי בנמל אשדוד. משפחת לבנת מחזיקה במקביל גם בצי המשאיות הגדול בישראל, ומשמשת קבלן השינוע היבשתי הדומיננטי כיום מנמל אילת (בנתח שוק של כ-70%). משפחת לבנת, שעל הנייר שותפה עדיין בקונצרן אי.די.בי, מתעתדת אגב להפעיל את נמל אילת - במידה שתזכה במכרז - בשיתוף עם מפעילת נמל עקבה, APM ההולנדית.

ואולם, לפני חצי שנה הודיעה רשות החברות למתמודדות במכרז כי ייתכן שתידרש לשנות את צו ההפרטה שפירסמה. זאת, בהתאם לפרסום של מסקנות ועדת הריכוזיות. במכתב ששיגרה אז ל-12 הקבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם במכרז, הזכירה הרשות למתמודדות כי "מניעת ריכוזיות במשק נמנית עם האינטרסים שהשרים רשאים להוציא צו להגנתם, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות". אף שכוונה זו לא נזכרת בטיוטת צו ההפרטה שפירסמה, כתבה רשות החברות כי "יכול להיות שזו תוכנס לצו בנוסחו הסופי עם אישורו בידי הממשלה".

"שיקולי תחרות וריכוזיות לא תמיד נשקלים"

במשרדי האוצר והתחבורה לא אהבו את ההתערבות האפשרית של רשות ההגבלים במכרז. זאת, מחשש כי המכרז לא ימשוך שחקנים זרים רבים, וכי מינוף התשתית הנמלית הקיימת לשם הפיכת הנמל לנכס מניב ומשגשג מקנה יתרון לקבוצות בעלות פעילות סינרגטית לו. ואולם מסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו בחלוף חודש, לא הותירו מקום לספקות באשר לסדר העדיפויות הלאומי החדש.

ועדת הריכוזיות הודיעה בספטמבר האחרון, במסגרת הפרק השלישי בדו"ח המלצותיה, כי משרדי הממשלה יוסמכו מעתה להתחשב בשיקולים של תחרות ענפית ומניעת ריכוזיות במסגרת מכרזי הפרטה וחלוקת זיכיונות עתידיים, כדי למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים. בפרק, שנכתב בידי צוות בראשות גילה עצמו, נכתב כי במציאות של ימינו "לא תמיד נשקלים די הצורך שיקולי תחרות וריכוזיות, שחשוב שיישקלו בהליכי הקצאת נכסים של המדינה או בהקצאת זכויות, רישיונות וזיכיונות".

דיוויד גילהצילום: עופר וקנין

לפיכך המליצה הוועדה כי הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות בנכסי מדינה יוסמכו לשלב גם שיקולים של תחרות וביזור שליטה בתשתיות חיוניות. הקצאת הנכסים המדוברת מתייחסת להליכי מכירת נכסים ממשלתיים (הפרטה), הענקת זיכיונות ורישיונות, וכן ניהול מכרזי זכיינות (P.P.P). הוועדה נמנעה מלקבוע איסורים ברורים על מעורבות של קונגלומרטים או קבוצות בעלות פוטנציאל לניגוד עניינים במכרזים ממשלתיים. תחת זאת, הסתפקה בהמלצה על ייסוד מנגנון בקרה חדש שילווה כל מכרז בנפרד, וכן על עיגון בחקיקה של סמכויות הממונה על ההגבלים במכרזים.

הגברת האכיפה תיעשה באמצעות שני מנגנונים. המנגנון הראשון יבחן את הפגיעה האפשרית בתחרות הענפית, וזו תיעשה בידי הממונה על ההגבלים ובהתאם לחוק ההגבלים. בחינה כזו היתה נהוגה בהליכי הפרטה עד כה, ואולם מדובר היה בהסדר וולונטרי ולא מחייב. המנגנון השני יהיה הטמעת שיקולים נוגדי ריכוזיות בשליטה בתשתיות חיוניות. מאחר שבחינה כזו אינה נכללת בסמכויות הממונה על ההגבלים המליצה ועדת הריכוזיות לייסד ועדה מייעצת, שתדון בהעברת זכויות בנכס ששוויו גבוה מ-150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר, אם השווי אינו מגלם את חשיבותו הציבורית של הנכס.

הוועדה נמנעה כאמור מלקבוע איסורים ברורים בנוגע להתמודדות של קבוצות ריכוז או בעלי אינטרס. "הפריבילגיה של הקצאת זכויות בידי המדינה היא שיש אפשרות לשקול כשלים באופן כירורגי לגבי כל מצב לגופו", אמר אז גילה בתשובה לשאלה מדוע נמנעה הוועדה מקביעת איסורים ברורים. "אמירה כללית וגורפת יכולה לגרום נזק לצרכנים", הוסיף.

הדברים עוררו חשש כי המלצות הוועדה "יפספסו את הרכבת" באשר למכרזים העומדים כיום על הפרק (ראו טבלה), בהם גם נמל אילת. לתהייה זו השיב גילה: "לדעתי, למדינה יש את הזכות לשקול את השיקולים האלה גם בלי חקיקה. ראוי לשקול את האינטרס הציבורי בהליך הפרטה ולמנוע את העיוותים האפשריים". ממשרד המשפטים נמסר אז כי "בנוגע למכרזים קיימים, כבר עתה נעשה מאמץ להביא להשפעה של ההמלצות על הפרטת נמל אילת, והדבר נמסר למתמודדים".

יש לציין, כי במכרז המתנהל מותנית הזכייה באישור הממונה על ההגבלים רק בסוף ההליך. קביעה זו גררה פנייה מצד המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שבה נטען כי מעורבות הממונה נדרשת כבר בשלביו המוקדמים של המכרז - וכי הטלת שאלת אישור זכייה לפתחו, עלולה לחשוף את רשות ההגבלים ללחצים פסולים ומיותרים. לשאלה זו השיב גילה כי "בהחלט סביר לומר שבמרבית המקרים יש להטיל את חובת ההיוועצות כבר בשלב המיון המוקדם. זה יכול לחסוך הרבה אי ודאות לכל הצדדים".

עוד במכרז: שמלצר ופוגל, מימן והאחים נקש

במכרז שאליו יצאה רשות החברות במאי אשתקד, מתמודדות הקבוצות על קבלת זיכיון להפעלת הנמל למשך 15 שנה עם אופציה ל-10 שנים נוספות. מימוש האופציה יותנה בעמידה ברף מינימלי של תנועת מכולות בשלוש השנים האחרונות לבעלות.

מרכז הליך ההפרטה, המשנה למנהל רשות החברות, מאיר שמרה, ציין כי המדינה אינה מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר, אלא עשויה לשקול גם שיקולים איכותיים. זאת, במטרה לתעדף מתמודד זר בעל ניסיון בהפעלת טרמינלים ימיים בינלאומיים, שיוכל למנף את פעילות הנמל בעולם הספנות. ואולם, משום החשש כי המכרז לא ימשוך משקיעים אסטרטגיים זרים רבים - צפוי סעיף הניסיון הנמלי המוכח להעניק עדיפות בניקוד ההצעות ולא להוות תנאי סף.

מה העניין בנמל אילת?

במכרז הביעו תחילה עניין 17 קבוצות שניגשו לשלב המיון המוקדם - שאותו שרדו 12 קבוצות בלבד. בשלב ה-P.Q נקבעו תנאי סף בסיסיים ביותר, שכללו הוכחת איתנות פיננסית, יושר ויושרה וכן היעדר ניגוד עניינים מול המדינה ומול חברת הנמל. בהמשך, עברו המועמדים הליך גילוי שמטרתו לבדוק את כשירותם לקבל רישיון להפעלת הנמל מידי שר התחבורה. זאת, לאור הפעילויות המשיקות של כמה מן המתמודדים במכרז לפעילות נמל אילת.

לאחר אישור המתמודדים בידי שר התחבורה, נדרשו המתמודדים בהפקדת ערבות בנקאית בסך 3 מיליון שקל, וזכו לבקר בחדר המידע, ולהתחיל בשלב בדיקת הנאותות. לפני כחודש הגישו המתמודדים תוכנית עסקית (לצד ערבות בנקאית שנייה של 15 מיליון שקל).

את התוכנית העסקית בחרו לבסוף להגיש חמש קבוצות בלבד, שלאחר אישורה - יידרשו להגיש למדינה בעוד כחודשיים הצעת מחיר. פרט לכיל ולממ"ן, המשיכו במכרז קבוצת גולד בונד של שלמה שמלצר ושלומי פוגל, המחזיקה גם בנמל מספנות ישראל הסמוך לחיפה, וכן חברת גדות מיכליות של איש העסקים יוסי מימן, המחזיקה בשני מסופי כימיקלים במפרץ חיפה, ועומדת לפני רכישת זיכיון להפעלת מסוף שלישי באשדוד. קבוצות אלה המשיכו לפי שעה בהליך המכרזי - אף שזה שולל התמודדות על ידי מי שמחזיק כבר ברישיון להפעלת נמל.

המתמודדת החמישית במכרז היא חברת פפו ספנות של האחים נקש, בעלי השליטה בחברת התעופה ארקיע וברשת מלונות אורכידיאה, שיבקשו למנף את פעילותה הדומיננטית של חברת התעופה בקו לאילת, וכן את פעילות הנדל"ן של הקבוצה באילת.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, ציין כי "התוכניות העסקיות שהגישו המתמודדות עומדות בקנה אחד עם מטרות ההפרטה. צפוי גידול בהיקף הסחר עם המזרח הרחוק, שיחד עם הפעלה נכונה של הנמל יעצים את חשיבותו לסחר הבינלאומי של ישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker