כשחברות הדלק רוצות - מחיר הסולר נכנס לפיקוח - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשחברות הדלק רוצות - מחיר הסולר נכנס לפיקוח

חברות הסלולר זעקו, חברות הגז איימו - אבל כשהממשלה הכריזה שתטיל פיקוח על מחיר הסולר, בחרו חברות הדלק לשתוק. פיקוח על מחיר דלק, התברר, עשוי להיות עסק משתלם

3תגובות

>> "פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל להפגת פגיעתם של כשלים תחרותיים, ולפיכך יש לפעול כדי לצמצם את השימוש בו ככל הניתן, ולהפעילו רק כשאין אפשרות לפעול להגברת התחרות בטווח קצר", כך כתבו חברי ועדת טרכטנברג בפרק ההמלצות בדו"ח שפירסמו לפני כחודשיים וחצי. אלא שלאחר דפדוף קצר, הופתע קורא הדו"ח לגלות כי באותה נשימה, המליצו חברי הוועדה להטיל פיקוח ממשלתי על מחיר הסולר. ואמנם, המלצה זו נכללה גם בנוסח הצעת המחליטים שהוגשה לפני שבוע לאישור הממשלה, במסגרת יישום המלצות הוועדה.

תחנת דלק של פז
ניר כפרי

לאור ניסיון העבר עם חברות האנרגיה או התקשורת, ציפו הציבור ונבחריו להתנגדות עזה מצד השחקנים הדומיננטיים בשוק הדלק לכל התערבות ממשלתית בתמחור - בייחוד כשמדובר בשוק הנשלט (90%) על ידי ארבע חברות בלבד. אלא שבניגוד לקמפיינים השליליים שניהלו חברות הגז או הסלולר, הפעם לא נשמע כלל קולן של חברות הדלק או של בתי הזיקוק. אלה שמרו על דממה מאז פרסום המלצת ועדת טרכטנברג להחזרת הפיקוח על מחיר הסולר - גם לאחר שהמלצה זו תורגמה לכדי הצעת החלטה שתידון בקרוב בממשלה. האם מדובר באסטרטגיה תקשורתית חדשה, או שמא בהסכמה שבשתיקה למהלך שטומן בחובו תרומה גם לחברות הדלק?

יותר לקוחות מזדמנים

מחירי הדלק קיבלו תשומת לב נרחבת במסגרת המחאה החברתית של הקיץ האחרון. מרבית העניין רוכזה אמנם במחיר הבנזין לצרכן הפרטי, אף שזה מפוקח בידי הממשלה הקובעת את מחירו אחת לראש חודש. עם זאת, כ-45% מהדלק לתחבורה שנצרך בישראל הוא הסולר, שהפיקוח על מחירו בתחנות הוסר ב-1993, ועל מחירו הסיטוני (בשער בית הזיקוק) הוסר ב-2006.

הסולר מזוקק מנפט בשני בתי זיקוק: בית הזיקוק בחיפה (בז"ן) שבשליטת קבוצת עופר-פדרמן, ובית הזיקוק באשדוד (בז"א) שבשליטת קבוצת פז (צדיק בינו). שני בתי הזיקוק הם יורשיה של חברת בז"ן הממשלתית, שפוצלה והופרטה ב-2006-2007. במסגרת ההפרטה, הוסר הפיקוח על מחיר הסולר הסיטוני (בבתי הזיקוק), מתוך כוונה שבתי הזיקוק יתחרו אחד בשני.

אלא שמכירת בז"א לפז - החברה הדומיננטית בענף הדלק הקמעוני - הביאה לכך שמרבית תוצריו נמכרים לצורכי פז, ואילו יתר החברות בענף נשענות על ספק אחד בלבד (בז"ן), שמהווה לכאורה מונופול. מציאות זו התאפשרה גם לאור חסמים מגוונים שמעקרים במקביל את הכדאיות שבפתיחת ערוץ יבוא מתחרה. עם זאת, הפיקוח שאותו ממליצים ועדת טרכטנברג ומשרדי התשתיות והאוצר להטיל, הוא דווקא על המחיר הקמעוני של הסולר, בתחנות התדלוק, ולא בשער של בתי הזיקוק.

במשך שנים היתה הדעה הרווחת כי סולר לתחבורה אינו מוצר הדורש פיקוח. הסיבה לכך היתה שמרבית צרכני הסולר הם לקוחות עסקיים, הנהנים מיכולת מיקוח מול חברות הדלק בזכות רכישה מרוכזת. לראייה: רק כ-2.8% מהמכוניות הפרטיות מונעות בסולר, לעומת 81% מכלי הרכב המסחריים, 97% מהמוניות ו-100% מהאוטובוסים. מכוניות פרטיות צורכות רק כ-2.9% מסך הסולר הנמכר בישראל מדי שנה, לעומת 97.1% הנצרכים בידי כלי רכב מסחריים או ציבוריים.

ואמנם, חלק הארי של הסולר (שני שלישים) נמכר בעסקות גדולות שנחתמות בין חברות הדלק לחברות אוטובוסים, משאיות וציי רכב מוסדיים - לרוב בתום הליך תמחור תחרותי. רק שליש מהסולר לתחבורה נמכר בתחנות הדלק, וזאת בעיקר לציי רכב המשתמשים בהתקן דלקן, כשרק מיעוטו נמכר ללקוחות מזדמנים.

עם זאת, תמונת מצב זו ייתכן שהשתנתה כבר. "היו ניסיונות של תחנות מוניות לרכש ישיר של סולר בכמויות גדולות בשיווק ישיר. עם זאת, עלויות תפעול צוברי הדלק וניפוק הסולר היו גבוהות מדי, וכיום מתדלקות רוב המוניות, כמו גם המשאיות שאינן חלק מציי רכב גדולים, באמצעות דלקנים, במחירים שספק אם הם מתחרים באלה של הלקוחות המזדמנים", מספר יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן-הרוש.

כל חברת דלק מפרסמת מחירון סולר, המתעדכן מעת לעת. עם זאת, איש לא משלם את מחיר המחירון, שהוא כיום כ-14.5 שקל בממוצע לליטר סולר. ציי רכב חותמים מבעוד מועד על הסכמים שבהם נקבע שיעור הנחה מהותי ממחיר המחירון. לקוח מזדמן ישלם כיום כ-7.5 שקלים לליטר סולר - ועדיין, כך מתברר, הוא יסבסד את החוזים המוזלים של הלקוחות המוסדיים.

"מעגלים פינות בבטיחות"

מבדיקות שערכו רשות ההגבלים העסקיים ומשרד התשתיות, עלה כי שיעור הצרכנים המזדמנים בסולר עולה על 30%, ואילו מרווח השיווק הלא מפוקח שגובות חברות הדלק ממכירת סולר לצרכנים אלה עולה בהרבה על מרווח השיווק שגבו עבור ליטר בנזין.

כזכור, מרווח השיווק בבנזין קוצץ בספטמבר השנה ב-25%, לאחר שהתברר כי נופח באופן מלאכותי לאורך השנים, כך שאיפשר לחברות הדלק לגרוף רווחים לא להן, הנאמדים במאות מיליוני שקלים בשנה. מכאן ניתן רק לשער בכמה נאמד העיוות בגביית המרווח בסולר - ועד כמה עמוק הסבסוד לכאורה של הצרכנים המזדמנים את ציי הרכב.

אלא שהעיוות אינו מנת חלקם של הצרכנים המזדמנים בלבד. "ישנן אינדיקציות לכך שמחיר המכירה של הסולר, לפחות לחלק מציי הרכב, מגלם גם הוא מרווח שיווק הגבוה מהמרווח המפוקח בבנזין", ציין באחרונה האוצר. מחיר המחירון לסולר משתנה תדיר, ועמו גם המחיר הסופי לאחר הנחה נקובה - בתהליך שעשוי לבלבל חלק מהלקוחות העסקיים. ואמנם, בימים אלה הוגשו בקשות לתביעות ייצוגיות נגד חברות דלק גדולות, בטענה שהעלאת מחיר המחירון גררה עלייה אוטומטית במחיר הסולר לחלק מהלקוחות העסקיים, ששילמו לטענתם מחירים הגבוהים אף מהמחיר לצרכן המזדמן.

"אנו חושבים שהכנסת הסולר לפיקוח היא מבורכת ונכונה", אומר שלומי דגן, כלכלן במועצה לצרכנות. "לאחר שהוסר הפיקוח ראינו שהמחיר עלה בעשרות אחוזים, ושציי רכב או לקוחות מאורגנים מקבלים מחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחיר לצרכן הפרטי. אמנם שיעור המכוניות המונעות בסולר קטן יחסית, אך במעגל השני, חוסר התחרות מייקר שירותים ומוצרים לכלל הצרכנים. כשארבע חברות שולטות ב-90% מהשוק, לא יכולה להיות תחרות. שוק תחנות הדלק דורש רפורמה כדי שתהיה בו תחרות רצינית".

בן הרוש קורא גם הוא להחזיר את הפיקוח על הסולר. לדבריו, "זה ישפיע בצורה דרסטית. כשאתה עובד ולא מרוויח, אתה חוסך באחזקה ובטיפולים, 'מעגלים פינות' בבטיחות. אי אפשר לגלגל את עלויות הסולר ללקוחות, שנמצאים גם הם בקשיים".

את המחיר ישלמו ציי הרכב

לכאורה, הכנסת מרווח השיווק הקמעוני לפיקוח מביאה עמה מגבלות - ואף צמצום הרווחים שנותרים בידי הספקים. ואולם כאמור, חברות הדלק הגדולות בחרו במפתיע - או שלא במפתיע - למלא פיהן מים. אחת הסיבות לכך עשויה להיות העובדה שקיבוע של מרווח שיווק מקסימלי יאפשר לשוק להתיישר לפיו, באופן שימנע תחרות פרועה על המחיר לצרכן - כל זאת תוך יצירת מראית עין של שליטת הממשלה במחיר.

המחיר המפוקח נקבע על ידי כלכלני מינהל הדלק שבמשרד התשתיות, על בסיס חישובים סבוכים המשקללים בין היתר עלויות יבוא, תחזוקה ומכירה. אלה נפרסות לפרטי פרטים - וערכיהן נקבעים לעתים על בסיס הערכות שרירותיות, או כאלה המתבססות על נתונים שממציאות חברות הדלק עצמן (עלויות שכר עובדים למשל או דמי שכירות).

"אי אפשר להתחשבן כל הזמן עם חברות הדלק על כמה עובדים מוכרים דלק וכמה מוכרים במבה. הרגולטור לא צריך להתעסק בזה", הודה באחרונה בוועידת אנרגיה ועסקים עו"ד משה שחל, שכיהן בעצמו כשר אנרגיה.

בנוסף, הפיקוח על מרווח השיווק שגובות חברות הדלק בסולר עשוי להיות תועלתני בעיקר עבור השחקנים הגדולים בשוק.

המחיר המפוקח נקבע על ידי חישוב ממוצע עלות המכירה של החברות השונות, משוקלל בנתח השוק של כל אחת. לפיכך, החברות בעלות נתח השוק הגבוה יותר - כמו פז או דלק ישראל - עשויות ליהנות מיתרון לגודל; ואילו חברה כמו דור אלון או Ten תזכה לרווח שולי נמוך יחסית. "אם עושים ממוצע של אנשים בגובה שונה ומכניסים את כולם לחדר בגובה הממוצע, אז הגבוהים סובלים והנמוכים מבסוטים", תיאר זאת בוועידה מנכ"ל דור-אלון, ישראל יניב.

חברות הדלק הגדולות לא ימהרו לפיכך להתנגד להטלת הפיקוח על הסולר, אלא שגם מצדן של החברות הקטנות בענף לא נשמע קול זעקה. "אנו לא נגד פיקוח על מחירי הסולר", אומר דני בן נר, מנכ"ל חברת הדלק Ten, המחזיקה בכ-4% מתחנות התדלוק בישראל. "אנו כבר עובדים כאילו יש פיקוח, ושומרים על מרווח שיווק הוגן. אנו שולחים בכל חודש ללקוחותינו את המחירון שלנו ואת זה של המתחרות, ומנסים לגרום להם לראות לא את גובה ההנחה, אלא את המחיר אחרי ההנחה. החזרת הפיקוח למחירי הסולר תיצור שקיפות ובהירות. הפיקוח גם יתקן עיוותים. הפערים במחירים ללקוחות השונים גדולים מאוד, וכשיהיה פיקוח יהיה יותר איזון. המחירים ללקוחות הקטנים יירדו והמחיר לעסקיים יעלו קצת".

לפיכך, דומה כי הטלת פיקוח על הסולר נהנית מתמיכה גורפת מצד כל המעורבים בשוק הדלק - גם אם בשתיקה. הממשלה תפגין מעורבות פעילה תוך דאגה לצרכן הקטן, הצרכן ייהנה ממצג של חסות שלטונית מגוננת, חברות הדלק הגדולות ייראו במהלך אפשרות למפלט מתחרות מחירים עזה, ואילו הקטנות ייהנו מביטול הסכמי הדלקן שכבלו ציי רכב לחברות הגדולות.

המפסידים הגדולים, כנראה, כמו גם בקיזוז מרווח השיווק של הבנזין, יהיו הלקוחות המאורגנים הגדולים - שלא יוכלו עוד ליהנות מהנחות מפליגות שאותן סיבסדו הלקוחות הפרטיים. "הורדת מרווח השיווק בבנזין גררה עלייה של עד כ-4% במחיר הדלק לצרכנים המאורגנים", טוען נועם קום, יו"ר פורום נוהגים היי-טק, המאגד את חברות היי-טק בישראל המנהלות ציי רכב גדולים. "אמנם אין לנו הרבה נגיעה לסולר כרגע, אך תהליך דומה עשוי לקרות גם בשוק הזה אם יוטל פיקוח על המחיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#