"היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אנרגיה

"היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה"

הארגון ממליץ להקים קרן הון ממשלתית לרווחי הגז, ולהעלות את הבלו על דלקים לייצור חשמל עד פי 16, על מנת שישקף את העלות הסביבתית כמקובל באירופה

תגובות

 ארגון ה-OECD קובע כי בצד ההתקדמות הרבה שנרשמה בשנים האחרונות, ישנם עוד צעדים רבים להשגת מדיניות אנרגטית מיטבית בישראל. בין היתר ממליץ הארגון להקים קרן הון ממשלתית לרווחי הגז, כדוגמת קרנות דומות בעולם. בנוסף, קובע הדו"ח כי היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה.

הארגון קובע כי בצד ההתפתחות בשוק הגז, ישראל ממשיכה להיות תלויה בנפט ופחם בייצור חשמל, באופן גבוה יחסית למרבית מדינות ה-OECD. הסתמכות זו באה לידי ביטוי גם בפליטות פחמן גבוהות יחסית לצריכת האנרגיה הראשונית.

OECD על כלכלת ישראל ב-2011

בנושא הגז, הארגון קובע כי ישראל לא תהיה שחקנית משמעותית בשוק הגז הבינלאומי, וכי בתרחיש האופטימי ביותר תייצר רק כ-0.4% מתפוקת הגז העולמית. עתודות הגז בישראל עומדות להערכת הארגון על שווי של כ-15,000 דולר לנפש, מעט יותר מהולנד ובריטניה, אך פחות משישית מזו של נורבגיה. הארגון מביע דאגה מהיקף התחרות בשוק הגז, שבו הקידוחים הקיימים והקרובים להפקה נמצאים כולם בשליטת קבוצה בראשות נובל אנרג'י.

הארגון קובע כי רווחי המדינה מהגז, לאחר אימוץ מסקנות ועדת ששינסקי, עומד על ממוצע המפיקות הגדולות ב-OECD. הארגון גם ממליץ להקים קרן הון ממשלתית לרווחי המדינה מהגז, שתיועד לפרוייקטים מסויימים וניתן יהיה למשוך ממנה רק את הריבית. זאת, על מנת שלא יתבזבזו הכספים בתוך הסעיפים הכלליים של התקציב (כך לפי הארגון), וכן כדי למנוע את "המחלה ההולנדית". לאחר מציאת גז סמוך להולנד בסוף שנות ה- 50, תעשיית הגז דחקה את שאר התעשיות במדינה, תוך הקטנת התעסוקה, וכן גררה ייסוף בשער הגילדן. לפיכך מוקמות במדינות רבות קיום קרנות הון כאלה, המיועדות גם לחלק את ההכנסות מהמשאב הטבעי המתכלה בין דורנו לבין הדורות הבאים על ידי משיכה הדרגתית של הכספים. במחירי הגז הנוכחיים, הארגון צופה שסף הקרן יגיע לשיא של כ-15% מהתמ"ג בישראל.

בנוגע ליצוא הגז, הדו"ח קובע כי הדבר אפשרי, אך יש לבחון כל פרוייקט יצוא באופן כלכלי וכי אל למדינה לסבסד פרוייקטים ליצוא. הארגון מתנגד גם לסבסוד הרחבת רשת חלוקת הגז (חלוקה מקומית לצרכנים פרטיים קטנים), שכן החשמל משמש כתחליף מושלם לגז בבתים, ותשתיתו כבר פרושה בכל הארץ. לפיכך, לפי הארגון, אין למדינה אינטרס מיוחד להרחיב את תשתית חלוקת הגז. בנושא הולכת הגז ברחבי המדינה, ממליץ הארגון להפריד את רשות הגז הטבעי, הגוף הרגולטורי בתחום, ממשרד התשתיות הלאומיות.

בתחום החשמל מציין הארגון את הדחיפות בהשלמת הרפורמה במשק החשמל, הכוללת הכנסת יצרני חשמל פרטיים, וקביעת לוחות זמנים מסודרים בנושא. לפי הארגון, על ישראל לאמץ מודל תחרותי מבוסס שוק, שבו שולטת המדינה רק במקטע ההולכה, ולעומת זאת נמצאים הייצור והחלוקה לצרכנים הפרטיים בידיים פרטיות. הארגון קובע כי רזרבות החשמל של ישראל "נמוכות עד כדי אי נוחות" ומהוות רק כ-9% מהיצור בשיא, וממליץ להעלות אותן לשיעור של 15% עד שנת 2014.

מחיר החשמל, קובע הדו"ח, נמוך בצורה מלאכותית. זאת, בין היתר, בשל חובותיה של חברת החשמל, העומדים על כ-60 מיליארד שקל. לעומת זאת, מחיר החשמל (לפני מיסים) בישראל נמוך בצורה השוואתית ונמצא ברבעון התחתון של מדינות ה-OECD (בהתאמה לכח הקנייה ושער החליפין). סיבה נוספת למחירי החשמל הנמוכים, על פי הארגון, היא שהבלו על הדלקים לייצור חשמל אינו משקף כהלכה את המחיר הסביבתי של פליטות הפחמן בשריפתם. הארגון ממליץ להעלות את הבלו על המזוט פי 16.4, את הבלו על הגז הטבעי פי 12.8, ואת הבלו על הפחם (גם לאחר העלאתו הצפוייה בשנה הקרובה) פי 3.8.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#