הקורונה, חברת החשמל או חברות הדלק: מה מעכב את עמדות הטעינה המהירות?

ב-2019 זכו כמה חברות ישראליות במכרז להקמת עמדות טעינה למכוניות חשמליות, בסבסוד ממשלתי ■ כיום רק רבע מהעמדות המהירות זמינות לשימוש — ושליש מהעמדות לטעינה רגילה ■ בענף מודים כי העיכוב נובע גם מחוסר כדאיות כלכלית לטווח קצר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמדת טעינה של EV Meter בחניון בהרצליה. "קל להקים עמדה במרכז מסחרי. הבעיה היא בעיקר בתחנות דלק"

אחת הדאגות העיקריות של בעלי מכונית חשמלית היא טווח הנסיעה שמאפשרת סוללת המכונית. מי שהתקין בביתו עמדת טעינה פרטית לא סובל מבעיה כזו: מדי בוקר הוא יוצא לדרך עם סוללה שמספיקה ל–300 ק"מ נסיעה לפחות, עד הטעינה הבאה. עבור אחרים, הפתרון הוא עמדות טעינה מהירות ברחבי הארץ — אך בינתיים נראה כי עמדות הטעינה הקיימות לא מצליחות לספק את הביקוש.

בשעות העומס באמצע השבוע או בשבתות משתרכים תורים ארוכים של מכוניות חשמליות בהמתנה לעמדת טעינה פנויה. לעתים, הנהגים נדרשים להמתין שעה וחצי עד שיגיע תורם (טעינה מהירה ממלאת 80% מהסוללה בתוך חצי שעה). מצב זה מספק תשובה לשאלה "הביצה והתרנגולת" של המכוניות החשמליות — כלומר, האם עמדות הטעינה יקדימו את המכוניות או להפך — ומוכיח כי הביקוש לטעינה מהירה עולה על ההיצע.

הסיבה לכך ברורה: במכרז של משרד האנרגיה מ–2019, זכו ספקים בהיתר להקמת 108 עמדות טעינה מהירות ברחבי הארץ, שהקמתן היתה צריכה להסתיים ב–2020. כיום, במחצית השנייה של 2021, רק 27 עמדות טעינה מהירות הוקמו וזמינות לשימוש — רבע מהיעד שנקבע במכרז.

עמדות הטעינה למכוניות חשמליות מתחלקות לשני סוגים: עמדות רגילות בזרם חליפין (AC) ועמדות מהירות בזרם ישיר (DC). העמדות הרגילות מספקות טעינה איטית שנמשכת כמה שעות ולכן מתאימות בעיקר לבעלי חניות פרטיות. עמדות מהירות מאפשרות טעינה של 80% מהסוללה בחצי שעה ולכן הטעינה בהן היא מעין תחליף לתדלוק במכונית רגילה. מיעוט העמדות המהירות בישראל מגביל את השימוש במכוניות חשמליות ואולי אף מאט את החדירה שלהן לשוק הישראלי.

חברות הפעילות בתחום מספקות כמה הסברים לעיכוב בפרישת העמדות המהירות. "קל להקים עמדת טעינה במרכז מסחרי" מסביר בכיר באחת מהחברות. "יש שם תשתית והספק פנוי שמתאים לפחות לעמדה אחת. אלה עמדות שהקמנו יחסית במהירות. אבל האתרים הכי אסטרטגיים הם תחנות דלק. הבעיה היא שתחנה לא צריכה הרבה חשמל, ויש שם הספק של כ–80 אמפר, שלא משאיר מספיק חשמל לעמדת טעינה למכוניות. לכן אנחנו צריכים להקים שם חיבור של 300–400 אמפר — ובשלב הזה אנחנו נתקעים".

לדברי אותו בכיר, הבעיה היא בהתנהלות חברת החשמל: "זמני התגובה של חברת החשמל איטיים, זה יכול לקחת שלושה חודשים ואפילו שנה. לכל מחוז בחברת החשמל יש כללים משלו. כל התהליך מסורבל וממושך". לדבריו, ברוב תחנות הדלק אין חסם ממשי להקמת עמדת טעינה, אך "גם כשמבחינה טכנית העניין לא מסובך — אנחנו לא מצליחים לעשות את זה".

מכונית טסלה בטעינהצילום: אייל טואג

עלות ההקמה של עמדת טעינה במקום ציבורי כרוכה בתשלום לחברת החשמל, בסכומים שנעים בין 20 אלף ל–100 אלף שקל. כאשר מוסיפים לכך את עלויות הבינוי ואת מחיר העמדה עצמה, מגיעים להוצאה של 150–300 אלף שקל עבור עמדה אחת. לכן, גם אם החברה תגבה מהלקוחות מחיר גבוה יחסית עבור הטעינה, למשל 2 שקלים לקוט"ש (קילוואט שעה), ייקח לה זמן רב להחזיר את ההשקעה בכל עמדה.

מנגד, מנהל בספקית שירותי טעינה אחרת מאשים דווקא את חברות הדלק בעיכוב: "לחברות אין שום אינטרס לקדם מכוניות חשמליות. באחת מחברות הדלק אמרו לי שבאותה חצי שעה שבה מכונית חשמלית נטענת בעמדה, אפשר לקלוט חמישה לקוחות רגילים עם מכוניות מונעות בבנזין, שגם יקנו בחנות הנוחות של התחנה". לדבריו, חברות הדלק מסיטות כעת את השיח לנושא התדלוק במימן, אך הדבר "הפך להיות הסלוגן של כל מי שרוצה לעכב את המכוניות החשמליות ולהמשיך להזרים דלק. המטרה היא שכולנו נחכה לטכנולוגיה שמי יודע מתי ואם תגיע".

אותו מנהל מודה כי יש סיבות נוספות לעיכוב בהקמת עמדות טעינה מהירות: "הקורונה השפיעה על הקמת עמדות במרכזים מסחריים ובקניונים, משום שהם עמדו סגורים במשך תקופה ארוכה. הבעלים לא רצו שיסתובבו שם טכנאים". לדבריו, עיכוב נוסף נגרם בשל האטת הייצור במפעלים ומשבר השבבים העולמי, שפוגע גם בייצור ואספקת עמדות הטעינה.

עמדת טעינה לרכב חשמליצילום: Scharfsinn86/Getty Images/iStock

אישור מהשכנים

בעיה נוספת קשורה גם בהקמת עמדות טעינה בבתים משותפים. כיום, אם אחד הדיירים מעוניין להקים עמדה פרטית, עליו להשיג את הסכמת כל הדיירים האחרים בבניין. ככל הנראה, חובת ההסכמה תבוטל בחוק ההסדרים הקרוב, אך הדבר אינו פותר עדיין את המחלוקות הקשורות בניהול הרכוש המשותף.

"יש בתים משותפים שהחניה בהם אינה מסומנת ספציפית לכל דירה. במצב כזה, מדובר ברכוש משותף ואם אחד הדיירים רוצה לעשות משהו ברכוש המשותף, הוא צריך אישור מהשכנים. בנוסף, התקנת עמדה כזו תהפוך את מקום החניה למקום פרטי, למרות שזה רכוש משותף", אומרת עו"ד רוני איל להב, שותפה במשרד בוסי, נגבי, אביאני, כהן, איל ושות'.

לדבריה, "אפשר לפתור את זה על ידי הסכמה של בעלי הדירות להסבת כמה מקומות חניה לעמדות טעינה, אך הבעיה העיקרית היא בשאלה מי ישלם עבור צריכת החשמל. בחניונים ציבוריים הנושא מוסדר, משום שבעל המכונית מתחבר לעמדת הטעינה באמצעות אפליקציה שמחשבת את השימוש והתשלום". בבניינים משותפים, לעומת זאת, החיבור הוא ללוח החשמל המרכזי של הבניין — נושא שיעלה גם הוא בחוק ההסדרים.

מכונית חשמלית בהטענהצילום: הדס פרוש

עמדות בלעדיות לבעלי מכונית טסלה

נהגי המכונית החשמלית הנמכרת בישראל, טסלה מודל 3, לא צריכים לעמוד בתורים לעמדות טעינה מהירות. כמו במדינות האחרות שבהן טסלה פועלת, גם בישראל החברה מקימה רשת עמדות טעינה מהירות בשם Superchargers. לחברה כבר ארבע עמדות פעילות — בתל אביב, חיפה, מצפה רמון ואילת. החברה מתכננת להקים עמדות נוספות בירושלים, קרית גת, מודיעין, טבריה והרצליה. בכל מתחם של טסלה יש כמה עמדות טעינה מהירות בהספק גבוה — החל ב–150 קילוואט במצפה רמון ועד 250 קילוואט באילת ובתל אביב.

עמדות אלה הן לשימוש בלעדי של בעלי מכוניות טסלה, והיא החברה היחידה שמספקת תשתית טעינה מהירה בהיקף כזה, אך לא לאורך זמן: גם אוריון מוביליטי, יבואנית GAC הסינית, התקינה כמה עמדות טעינה בלעדיות למכוניותיה, ובהן שלוש עמדות לדגם GE3 של החברה, שאותו אי־אפשר לטעון בעמדות טעינה של חברות אחרות. גם כלמוביל, יבואנית מרצדס, בוחנת פתרונות טעינה שונים למכוניות החשמליות שהיא צפויה לשווק.

בסוף השנה צפויה להגיע לכאן EQS, מכונית פאר יקרה וחשמלית, שלקוחותיה אמורים לקבל טעינה מהירה חינם, וכעת נבחן כיצד הדבר יתבצע. גם אורכיד, יבואנית פורשה, מציעה עמדת טעינה מהירה ייעודית במוסך החברה בהרצליה.

רונן יבלוןצילום: תמיר לוי

רונן יבלון, מנכ"ל ג'ילי ישראל, מכיר את התחום מכמה כיוונים. הוא מסיים במקביל את תפקידו כמנכ"ל ספקית הטעינה EV Edge. "אני לא רואה מצב שבו יצרניות ויבואניות רכב יפרשו רשת טעינה בכל הארץ" הוא אומר. "זה תחום מאתגר שבו צריך מומחיות, גודל וגם שירות לקוחות. אני לא חושב שצריך לערבב בין מכירת רכב לבין הקמת עמדות טעינה. לקוחות ג'ילי ייהנו מפרישת רשת ציבורית גדולה — גם אם היא לא תהיה של ג'ילי".

האם העמדות האיטיות נהפכו למיותרות?

עמדות הטעינה המהירות הן רק חלק קטן מעמדות הטעינה שמשרד האנרגיה מסבסד. מכרזי המשרד כללו גם הקמת 2,483 עמדות רגילות (איטיות) במרחבים ציבוריים, חניונים, מרכזי בידור וקניות וגם במקומות עבודה. לפי נתוני משרד האנרגיה, רק שליש מהעמדות האיטיות הוקמו, וכבר נשמעות שאלות לגבי נחיצותן. התפישה לפיה נהגים יתחברו לעמדה איטית כשהם יוצאים לקניון או בחנייה קצרה בחניון אינה רלוונטית לבעלי עמדת טעינה ביתית. בנוסף, כאשר למכוניות יש טווח של 300–400 ק"מ, הטעינה נדרשת רק בנסיעות ארוכות, ובמקרה כזה היא צריכה להיות מהירה.

עומר בוביס, מנכ"ל יצרנית עמדות הטעינה EV Meter, חולק על ההנחה הזאת. "עמדות הטעינה כיום הן בקצב של 7–11 קילוואט, אבל בעתיד מכוניות יוכלו לקבל טעינה מעמדה תלת־פאזית בהספק של 22 קילוואט. זה אומר שבשעתיים אפשר למלא חלק ניכר מהסוללה, וזה לא כל כך איטי". לדבריו, "הקמה של עמדת טעינה איטית עולה 5,000 שקל, לעומת עמדת טעינה מהירה שמחירה 35 אלף יורו. הרבה יותר פשוט לרשת את המרחב הציבורי בעמדות איטיות. זה גם יאפשר לאנשים ללא עמדת טעינה ביתית לבחור במכונית חשמלית".

במשרד האנרגיה עובדים בימים אלה על סבב שני של מכרזים להקמת עמדות טעינה מסובסדות. מסתמן כי הפעם יעודדו במשרד יותר עמדות טעינה מהירות על חשבון איטיות, אך פרטי המכרזים עדיין לא ברורים, והם צפויים להתפרסם רק אחרי אישור תקציב המדינה.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "עד כה הוקמו כ-700 נקודות טעינה ברחבי הארץ, כאשר עד סוף השנה תושלם הקמתן של יותר מ-2,000 נקודות טעינה. הקמת העמדות התעכבה משמעותית לאור מספר הסגרים שהיו בתקופת הקורונה בישראל. מלבד זאת, חברות רבות נתקלו בקשיים לייבא עמדות לארץ, בשל פעילות מצומצמת של חברות רלוונטיות בתחום, הפועלות במדינות שהיו גם הן תחת סגרים. בנוסף, הקמת העמדות, בייחוד המהירות, דורשת חיבור לרשת החשמל ובחלק מהמיקומים נדרש שדרוג של הרשת, מה שמאריך את משך הקמת העמדה.

"משרד האנרגיה עובד בימים אלה על סדרה של מכרזים נוספים להקמת עמדות טעינה ציבוריות, באופן דומה למכרזים שיצאו בסיבוב הראשון, זאת בכפוף לאישור תקציבי. מכרזים אלה צפויים לצאת במספר מסלולים: מכרז להקמת עמדות טעינה מהירות, מכרז להקמת עמדות טעינה איטיות ברשויות המקומיות. המשרד בוחן גם מסלולי תמיכה נוספים בהקמת עמדות. במסגרת דיוני התקציב, עושה משרד האנרגיה מאמץ להעמיד למסלול זה של תמריצים תקציב דומה לזה שהיה בסיבוב הראשון, כלומר, כ-30 מיליון שקל".

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "לחברת החשמל יש אינטרס מובהק לחבר מהר, ככל שניתן, חיבורים נוספים לרשת החשמל. נכון להיום, חברת החשמל ממתינה להנחיות הרגולציה בכל הקשור לחיבור של עמדות הטעינה. עלות החיבור נקבעת על ידי הרגולטור המפקח על חברת החשמל. נשמח לבחון טענות נקודתיות לגבי עיכובים, ככל שיש. בכל אופן, כל מקרה נבדק פרטנית, בהתאמה למיקום ולקיבולת של רשת החשמל באותו אזור".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker