הפקק בנמלי הים: "הסחורה שלנו תקועה - ומוצרים מטורקיה ממלאים את המדפים באירופה"

מחסור בכוח אדם ובשטחי אחסון יצר פקק של עשרות אוניות בכניסה לנמלי חיפה ואשדוד - הפוגע ביצואנים, יבואנים ומפעלי תעשייה ■ "חברות ספנות מדלגות על ישראל"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספינות ממתינות להיכנס לנמל חיפה, לפני שבוע

"היצוא שלנו תקוע, תוקעים לנו את החומרים המיובאים ובינתיים מוצרים מטורקיה תופסים את המקום שלנו במדפים באירופה" — כך הזהיר חנן כהן, מנהל מפעל סאסא־טק בגליל העליון, מפני השלכות הפקק החמור בנמלי הים, השער המרכזי של הסחר הישראלי.

מפעל סאסא־טק מייצר חומרי ניקוי ומוצרי קוסמטיקה, ומספק אוריאה לחברות תחבורה בישראל — חומר חיוני לתפעול משאיות ואוטובוסים. לדברי כהן, אם לא יימצא פתרון לפקק בנמלים, ייאלץ המפעל להשבית או לסגור חלק מקווי הייצור אחרי יום העצמאות.

הפקק, שבו ממתינות כעת 40–60 ספינות, משקף עומס חריג בנמלי הים, שהתגבר בשבועות האחרונים על רקע הגידול בהזמנות של מוצרי צריכה ובכמויות היבוא של מוצרים וחומרי גלם לתעשייה, מעבר לקיבולת הקיימת של הנמלים. בעקבות כך פנו נציגי התעשיינים לשרת התחבורה, מירי רגב, האחראית על הנמלים, ודרשו ממנה לפעול בדחיפות למציאת פתרון למשבר.

במכתב לרגב, שעליו חתומים יורם זבה, נשיא לשכת הספנות; גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים; ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים; ועו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, נכתב: "בשבועות האחרונים אנו חווים עומס חריג בנמלי הים התיכון, כשמטענים לא מועמסים ונפרקים בפרק זמן סביר. משמעות העיכובים הינה פגיעה בקבלת סחורות, מוצרים וחומרי גלם, פגיעה במוניטין היצוא הישראלי, פגיעה בכושר הייצור ותשלומים עודפים המושתים על בעלי המטענים".

בעוד שהעומס ניכר בשני הנמלים הגדולים — חיפה ואשדוד — העומס החריג ביותר הוא בחיפה. נמלי הים של ישראל סבלו מעומס בשנים האחרונות, שהחריפו בהדרגה מסוף 2017 — בשל הפסקה בגיוס עובדים לקראת פתיחת הנמלים הפרטיים שצפויה להתרחש באוקטובר הקרוב.

במכתב לשרת התחבורה נטען כי המצב התפעולי בנמלים כיום הוביל ל"מצור ימי שמשפיע על כל המגזר העסקי ומאיים על שרידות עסקים: יבואנים, יצואנים, משלחים, חברות ספנות וסוכניהם, חברות הובלה יבשתית — כולם נפגעים קשות".

בנמל חיפה מאשרים כי כמות המטען הכללי שהגיעה לישראל בחודש האחרון היתה חריגה מאוד בהיקפה. בניגוד לאוניות מכולות, שלהן מוקצים מראש זמן נמל וכוח אדם לפריקה, אוניות מטען כללי אינן מגיעות בזמנים קבועים וממתינות בתור לכניסה לנמל לפי סדר עדיפות שנקבע מראש בהתאם למוצר שהן מובילות.

זבה, נשיא לשכת הספנות, אומר כי יבואנים בתחום המטען הכללי (ברזל, גרעינים, מלט, עצים ועוד) סובלים מצוקה קשה בשל ההמתנה הארוכה לכניסה לנמלים. לדבריו, זמן ההמתנה הממוצע הוא עשרה ימים, אך יש מקרים שבהם אוניות מטען כללי נאלצות להמתין חודש עד שיוכלו להיכנס לנמל ולפרוק את מטענן. "אוניית מכולות לא תחכה חודש. תפקידה לפרוק ולהמשיך ליעד הבא", אומר זבה. "לכן, אוניות מטען כללי כמעט הפסיקו לפקוד את נמל חיפה משום שאינו יכול לעמוד בעומס".

לפי מקורות בתחום, ב–2019 המתינו בכניסה לנמלים בישראל כ–20 אוניות בכל רגע נתון. זמן ההמתנה הממוצע באותה שנה היה שבוע, אך כיום ממתינות האוניות 3–4 שבועות בממוצע עד לפריקת המטען. פריקת אוניות מטען כללי נמשכת זמן רב יותר ומבוצעת באמצעות המנופים של האוניות עצמן, ולא אלה של הנמל.

יורם זבה, נשיא לשכת הספנותצילום: דורון גולן

ב–2020, שנת הקורונה, חלה ירידה במספר אוניות המטען הכללי שהגיעו לישראל — אך זמני ההמתנה שלהן בכניסה לנמלים עלו בחדות. כך למשל, זמן ההמתנה הממוצע של אוניית מטען כללי בנמל אשדוד היה 44 שעות ב–2019 — וטיפס לממוצע של 99.3 שעות ב–2020.

"הפכו את הנמל למגרש חניה"

ההישענות של ישראל על יבוא מחו"ל אחראית לחלק מהעומס בנמלים, בכל הנוגע לשטחי אחסון. כך למשל, אוניות מכולות שמגיעות לנמלים פורקות את המכולות שלהן ומעמיסות חדשות. מכולות ריקות אמורות להישלח לנמלים אחרים, לשימוש חוזר — אך האחריות לכך היא של היבואנים, שמעדיפים לא לבזבז זמן נמל יקר למטרה זו (אוניות מכולות נפרקות ונטענות בזמן קצוב מראש). בשל העומס הקיים, התוצאה היא הצטברות של מכולות ריקות, מעבר לקיבולת האחסון של הנמלים.

כדי להתמודד עם הבעיה החליטו בחברת נמלי ישראל (חנ"י) לפתוח מחסנים לוגיסטיים לאחסון 20 אלף מכולות ריקות; בנמל אשדוד מקיימים "מבצעי פריקה" שבהם מועמסות מכולות ריקות על אוניות ששטות במיוחד למדינות היעד — במימון היבואנים.

"נתקענו עם אלפי מכולות ריקות בישראל", אמר גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים. אם לא תהיה פעולה מיידית מצד משרד התחבורה, מאיים בן הרוש להשבית את תנועת המשאיות לנמל אשדוד, שבו משאיות אינן יכולות לפרוק את המכולות שהן נושאות. לטענתו, ניתן לפתור את המחסור בשטחי אחסון למכולות אם יוחלט לפנות את כלי הרכב החדשים שמאוחסנים בנמלים, וכן באמצעות פתיחת מרכזים לוגיסטיים נוספים. "השטחים האלה נהיו חניונים ל–40 אלף מכוניות. זה מטורף", אומר בן הרוש.

למעשה, משאית שאינה יכולה לפרוק את המכולה היא משאית מושבתת, כי אי־אפשר להעמיס עליה מטען אחר. בנוסף, אם חברת ההובלה לא מחזירה את המכולות בתוך חודשיים, היא נדרשת לשלם דמי שיהוי לחברת הספנות. ואולם חברות ההובלה לא מצליחות להחזיר את המכולות בזמן — בגלל העומס בנמלים. "הכל פרטאצ' אחד גדול", אומר בן הרוש.

לדבריו, גם פתיחת הנמלים הפרטיים לא תפתור את הבעיה. "יגיעו לשם אוניות של 18 אלף מכולות, לא 9,000 כמו היום. הם לא ערוכים לזה — הנמלים עובדים 24 שעות, אבל מסופי האחסון הפרטיים נסגרים כל יום ב–17:00 בערב. המצב רק יחמיר".

כשהתייעלות נתקלת במחסור בכוח אדם

אחת הבעיות המרכזיות שעמן מתמודדים הנמלים היא מחסור בכוח אדם. גיוס עובדים קבועים הוא מהלך מורכב הכרוך בהסכמים קיבוציים, דבר שאינו בא בחשבון בעת ששני הנמלים נמצאים בהליכי התייעלות וחתמו על הסכמים לצמצום מספר העובדים בהם.

בנמל חיפה נחתם לפני כשנתיים הסכם התייעלות לקראת מכירתו לגורם פרטי, והוא נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. בנמל אשדוד הושגו רק באחרונה הסכמות סופיות עם העובדים, בתום שבע שנות משא ומתן.

אפשרות נוספת היא גיוס עובדים זמניים לעבודה בנמל, אך מקור ממשלתי אומר כי "אין דבר כזה עובדים זמניים. הם הופכים לקבועים, בעיקר כשצריך להתמקצע". לדברי מקור אחר, תקופת ההכשרה של עובד היא כמה חודשים ולכן כדאי להמתין לפתיחת הנמלים החדשים, שיכשירו את העובדים בעצמם. מנגד, בענף יש מי שמציעים דווקא להכשיר עובדים כעת — וכך הם יוכלו לעבוד בנמלים החדשים ללא תקופת הכשרה.

הצעה אחרת, שעלתה השבוע בדיון שנערך במשרד התחבורה, היא ניוד עובדים — מנגנון הקיים במדינות אחרות. כלומר, שימוש בכוח אדם מנמל אילת לצורך עבודה בנמל אשדוד. ואולם זה פתרון חלקי מאוד משום שמספר העובדים בנמל אילת מצומצם ביותר. ההסתדרות התנגדה להצעה נחרצות משום שבעיניה זהו פתח לשינויים נוספים של עובדי הנמלים.

מכוניות מיובאות בנמל אשדוד. "אם היו מפנים אותן - היה מקום למכולות"צילום: אילן אסייג

גם האפשרות של הכשרת עובדים שבעתיד יעברו לנמלים חדשים אינה רלוונטית, משום שבנמלים החדשים תבוצע הפריקה והטעינה בצורה אוטומטית הרבה יותר; כמו כן, שימוש בציוד של הנמלים החדשים לצורך הפחתת העומס בנמלים הוותיקים אינה אפשרית — כי אין מקום להציב בו את המנופים.

זבה סבור כי ניתן ליצור מסגרת העסקה זמנית לעובדים בנמל: "צריך לאפשר הסכמים חדשים לעובדים ארעיים, במיקור חוץ. לפעמים יש הכרח לעשות דברים יוצאים מהכלל". בהתאחדות התעשיינים הציעו להוסיף לעובדי הנמלים משמרת אחת או יותר בשבוע, בתשלום — וטוענים כי ארגוני העובדים הביעו נכונות לכך. לפי נשיא ההתאחדות, תומר, "זה כמו מילואים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי: "למרות כל המאמצים שהנהלות הנמלים עושות כדי להתמודד עם בעיות השעה, מוטלת עליהן החובה הישירה לפתור את כל הבעיות, למען כלכלת המדינה והמגזר העסקי, גם באמצעים חדשים. אי־אפשר להתמודד עם בעיות חריגות באותן נורמות עבודה שהיו מקובלות בעבר".

לפי תומר, המצב משפיע על התעשייה הישראלית גם בכל הקשור לזמינות חומרי הגלם, ומוסיף לעלייה שנרשמה באחרונה במחירי התובלה הימית — בין היתר בגלל מחסור במכולות. לדבריו, שרשרת הייצור כולה נפגעת מכך. למשל, מפעל שאינו מקבל פלדה אינו יכול לייצר מוטות למפעל שזקוק להם לייצור שולחנות. תומר טוען כי העומס גורם לחברות ספנות גדולות לדלג על ישראל ואף לבטל קווים. תומר הציע כי משרד התחבורה יעניק לנמלים הפרטיים אישור הפעלה זמני, לפני המועד המתוכנן, כדי שיעמיסו בהם מכולות ריקות לצורך שחרור שטחי אחסון בנמלים הוותיקים.

כל ההצעות היצירתיות לא עוזרות בינתיים למפעל סאסא־טק. שש מכולות של המפעל שמיועדות ליצוא תקועות בנמל, וכמה חברות ספנות שעובדות באופן קבוע עם החברה אמרו שהן לא יפקדו את חופי ישראל בגלל העומס בנמלים. "לאף אחד אין תשובה לשאלה מתי זה ייגמר", אומר המנכ"ל כהן. "בחודשיים האחרונים היתה הידרדרות, אבל עכשיו זאת ממש קריסת מערכות".

נמל אשדודצילום: תומר אפלבאום

אין פתרון באופק

מנמל חיפה נמסר בתגובה: ״אל מול הביקוש הגבוה, אנו מנהלים את העומס באחריות ותוך ניצול מיטבי של המשאבים. השבוע האחרון הצלחנו להענות לחלק ניכר מהביקושים. אנו מודים לכל מי שבוחר לקבל את שירותינו, ומחויבים לעשות את המיטב״.

מנכ"ל נמל אשדוד, משה (שיקו) זנה, מסר: "קיים משבר עולמי בשרשרת המטען, שפוגע קשות גם בישראל ואינו צפוי להיפתר בחודשים הקרובים. אנחנו מעריכים כי בתוך שלושה שבועות יצומצמו העומסים ומספר ימי ההמתנה הממוצע לרמה סבירה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker