"לא עשיתי אף פעם בעיות לבנק, אבל הם לא מסבירים למה הם לא מאשרים את כל ההלוואה"

לפי סקר של התאחדות התעשיינים, מפעלים קטנים ובינוניים מתקשים יותר בקבלת אשראי, בהשוואה למפעלים גדולים ■ הקושי נובע גם מכך שהבנקים דורשים מהם יותר ביטחונות ומאשרים להם הלוואות חלקיות

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אזור תעשייה קסם
אזור תעשייה קסםצילום: תומר אפלבאום

שלומי (שם בדוי) הוא תעשיין מאזור הצפון המעסיק כ–70 עובדים. אף שהסגרים השביתו את פעילות הייצור שלו, הוא תיכנן להרחיב את המפעל ולצורך זה ביקש מהבנק שלו הלוואה בסך 4 מיליון שקל — אבל קיבל אישור ל–1.5 מיליון שקל בלבד.

הסכום הזה אמנם יאפשר לשלומי להמשיך בפעילות השוטפת, אבל הוא יכול לשכוח מתוכניות ההרחבה של המפעל. "אין לי קשיי אשראי", הוא מספר. "אבל היו לי תוכניות פיתוח ונאלצתי לדחות אותן כי האשראי שקיבלתי לא מספיק למימושן. המשמעות של ההרחבה היתה להעסיק עוד עובדים ולספק פרנסה, אבל זה לא יקרה".

דבריו של שלומי מייצגים קושי של תעשיינים קטנים ובינוניים לקבל אשראי מבנקים בתקופת הקורונה. התאחדות התעשיינים ערכה בינואר סקר שבחן את קשיי המימון של חברות תעשייה, והציג פערים בין מפעלים גדולים למפעלים קטנים ובינוניים, שהתקשו יותר לקבל אשראי מספק.

הסקר הוא חלק ממדד חסמי המימון והאשראי בתעשייה שמפרסמת התאחדות התעשיינים, וכולל חמישה תחומים: תזרים שוטף — קווי האשראי ועלותם במערכת הבנקאות, ומוסר תשלומים של לקוחות וספקים; שימוש בפתרונות מימון חוץ־בנקאיים להון חוזר; שימוש בקרנות מימון לצורכי השקעה בשדרוג טכנולוגי; שימוש בקרן בערבות מדינה במשבר הקורונה; ותחזית לקשיי מימון ואשראי.

באופן כללי, הסקר מלמד על יציבות בקווי האשראי למפעלים: 84% מהתעשיינים דיווחו כי לא חל שינוי או שחלה עלייה בקווי האשראי שהעניקו הבנקים. ואולם הממצא המדאיג יותר הוא שככל שהחברה קטנה יותר, כך חל צמצום משמעותי בקווי האשראי שלה — ומספר החברות עם מחזור של עד 100 מיליון שקל שספגו צמצום באשראי היה יותר מכפול בהשוואה לחברות הגדולות.

אזור תעשייה הר חוצביםצילום: אופק צילומי אוויר

בנוסף, 21% ממשתתפי הסקר דיווחו כי הבנקים העמידו דרישות נוספות לשמירה על תנאי האשראי. וגם במקרה הזה, ככל שהחברה קטנה יותר, כך עלה שיעור החברות שהתמודדו עם דרישות נוספות.

"נושא המימון מעניין משום שלפני הקורונה המפעלים הקטנים והבינוניים לא חוו בעיות אשראי מיוחדות — הבעיות המרכזיות שלהם היו שער החליפין והביורוקרטיה", אומרת איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר המועצה למפעלים קטנים ובינוניים. נחמיאס ורבין גם מנהלת ביחד עם אחיה מפעל להשקיה וטיפול במים, ומספרת שהיא לא סובלת אמנם מקשיי מימון, אך היא נחשפת לתעשיינים רבים שהציפו מולה את הבעיה.

לדבריה, "תעשיין קטן שמעסיק 50 עובדים סיפר לי שהתחושה היא שהם עומדים מול מאוורר ענקי ולא יודעים מאיזה כיוון הרוח תעיף אותם". היא מזכירה כי בעיות המימון הן חוליה נוספת בשרשרת הבעיות שעמן מתמודדים תעשיינים קטנים — כמו העלייה במחירי ההובלה הימית, העלייה במחירי הנפט והתנודתיות החדה בביקוש לחומרי גלם בעולם.

נחמיאס ורבין אומרת כי קיימות בעיות מימון ואשראי גם במפעלים שעבדו במהלך הסגרים — ולא היו זכאים לקבלת פיצויים. לדבריה, "כל מנגנוני הפיצויים והקרנות ניתנים למפעלים שספגו ירידה במחזור. במפעלים רבים המחזור לא ירד, כי הם עבדו בסגרים — אבל ההוצאות שלהם עלו בגלל הקורונה: מסכות, תשלום ימי בידוד או מחלה, ועוד מיליון ואחת סוגיות שלא חושבים עליהן.

"במפעלים הקטנים והבינוניים חווים בעיה הרבה יותר קשה מבחינת האשראי", היא מוסיפה. "כל מערכת היחסים שלהם עם הבנקים השתנתה. הנושא הכי קריטי זה מימון הון חוזר. מסגרות האשראי לא נפגעו משמעותית, אבל הבנקים דורשים הרבה יותר ביטחונות".

איילת נחמיאס ורביןצילום: אייל טואג

לפי המדד של התאחדות התעשיינים, ניתן לראות מגמה ברורה בקרב חברות קטנות ובינוניות בכל הנוגע לצורך בשימוש בקרנות בערבות המדינה והקרן ההדדית — לצורכי הון חוזר והשקעה בשדרוג טכנולוגי. 39% מהחברות עם מחזור של עד 10 מיליון שקל ציינו שלא עשו שימוש בקרנות, לעומת 50% מהחברות עם מחזור של 11–100 מיליון שקל, ו–59% מאלה עם מחזור של 101–400 מיליון שקל.

עוד נמצא בסקר כי ככל שהחברה קטנה יותר, כך עולה שיעור השימוש במסלולים של הקרן בערבות המדינה — לשימושים כלליים. 58% מהחברות עם מחזור של עד 10 מיליון שקל עשו שימוש במסלולי הקרן — לעומת 54% מהחברות עם מחזור של 11–100 מיליון שקל, ו–42% מהחברות הגדולות בעלות מחזור של 101–400 מיליון שקל.

הקטנים נאלצו להגיש יותר בקשות להלוואה

כמו כן, ככל שהחברה קטנה יותר, כך היא נאלצה להגיש יותר בקשות לקבלת הלוואה. 18% מהחברות עם מחזור של עד 10 מיליון שקל הגישו שלוש פעמים בקשות להלוואה — לעומת 9% מהחברות עם מחזור של 11–100 מיליון שקל.

גם ההלוואה ששלומי ביקש היתה בערבות המדינה, אבל הוא לא קיבל הסבר לכך שאושר לו רק פחות ממחצית הסכום שביקש: "זו הלוואה שרובה אישית. ערבות המדינה היא חלק קטן מאוד.

"זה קצת מרגיז כי הבנתי שהמדינה מעמידה את האמצעים — הבנקים קיבלו מבנק ישראל הרבה כסף", הוא מסביר. "לא עשיתי אף פעם בעיות לבנק, אבל הם לא מסבירים למה הם לא מאשרים את כל ההלוואה. זה כמו עם ועדת החריגים של נתב"ג — אף אחד לא באמת יודע מה השיקולים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker