עוקץ ההתפלה: מדוע המדינה מסתפקת ב-30% בלבד מהקנס על מתקן שורק? - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוקץ ההתפלה: מדוע המדינה מסתפקת ב-30% בלבד מהקנס על מתקן שורק?

ועדת הבדיקה למחדל המים המותפלים יכלה לקנוס את מתקן ההתפלה שורק ב-170 מיליון שקל, בגין אספקת מים עכורים - אך שיקללה רק חלק מכמות המים ומתקופת ההטעיה, והסתפקה בהמלצה לקנס של 46 מיליון שקל ■ משרד האנרגיה: "צוות האכיפה יקבע את גובה הקנס"

30תגובות
מתקן התפלת המים שורק
עופר וקנין

שתי הזכייניות לשעבר של מתקן ההתפלה בשורק, האצ'יסון ווטר ו-IDE של אלפא מים ודלק, היו יכולות לפתוח בקבוקי שמפניה בשבוע שעבר. באדיבות הממשלה, הן יכולות לשים מאחוריהן את הפרשה המביכה של הזרמת מים מותפלים באיכות נמוכה מהתקן, תוך הטעיה מכוונת לכאורה של המדינה. הסנקציה היחידה שעליהן לטפל בה מאותה תסבוכת היא קנס בסך 46 מיליון שקל, שוועדת הבדיקה הממשלתית שמונתה לנושא המליצה להטיל עליהן.

הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שהגישה בשבוע שעבר את המלצותיה, היטיבה עם החברות. לא זו בלבד שמנעה חקירה פלילית ומיהרה לנקותן מכל חשד, היא סללה עבורן את הדרך להשתתפות במכרז ההתפלה שורק 2, הגדול מסוגו בעולם ומוערך ב-2.5 מיליארד שקל - היא אף הסכימה בשלב זה על קנס־פיצוי נמוך מכפי שהיתה יכולה להטיל.

לפי מסקנות הוועדה, מדי יום, בסמוך לשעת בדיקת המעבדה (שתוצאותיה הועברו לממשלה), ביצע חדר הבקרה במפעל שינוי באופן התפעול שהשפיע על רמת המליחות של המים שסיפק. שינוי זה יצר מצג שווא, שלפיו המים המסופקים על ידי המתקן עומדים בדרישות ההסכם מול המדינה - רמה של 20 מ"ג כלורידים (חומרים מליחים) בליטר מים. בפועל, ברוב שעות היום, איכות המים שסופקה לציבור היתה ירודה, ורמת הכלורידים בחלק מהזמן זינקה פי ארבעה ויותר לעומת דיווח המתקן.

כך, אף שוועדת הבדיקה איששה את החשד שלפיו הימנעות מהפחתת רמת הכלורידים במים חסכה לחברה המפעילה 8 מיליון שקל מדי שנה על חשבון טיב המים שהזרימה לצנרת הארצית, דאגה הוועדה לזכות את IDE והאצ'יסון מכל קשר להונאה, כשהדגישה שהחברות לא ידעו עליה, אף שנציגיהן ישבו בדירקטוריון חברת ההפעלה, שספגה את כל האשמה.

אם לא די בכך, הוועדה חישבה עבורן קנס מופחת שהתבסס על שנה וחצי (סוף 2017 עד תחילת 2019) של הזרמת מים באיכות ירודה. זאת, כשהקנס נגזר רק מכמות המים שהיתה במכלים שמהם נלקחו הדגימות - ולא מכלל המים שסיפק המתקן באותו יום של חריגה. כך, המליצה הוועדה לקנוס את האחראים להטעיה רק בגין שליש מהמים שהוזרמו לצנרת.

במשרד האנרגיה מיהרו לטעון כי מי שיקבע את גובה הקנס יהיה צוות אכיפה, שיוקם בשיתוף הפרקליטות. ואולם צוות כזה כבר ליווה את עבודת הוועדה.

נוסח מעומעם

בדיקה שערך TheMarker בסיוע מקורות במשק המים מעלה כי הוועדה הקלה בכיוון שסימנה לגבי גובה הקנס, שיכל בקלות להגיע ל-170 מיליון שקל. זאת, על בסיס ההסכם עם חברת ההפעלה של שורק, שלפיו הקנס אמור להיות 5 אגורות לכל חריגה במ"ג של מים מותפלים מסופקים.

לוועדת אדירי הגיעו שני סוגי נתונים שהצביעו על חריגה במליחות המים. אלה כללו נתונים מדויקים לגבי החריגות ברמת המליחות שביצעה חברת מקורות אחת לארבעה ימים. מקורות ביצעה 223 דגימות מים משורק ב-2017, 2018 ו-2019, מתוכן נמצאו חריגות כלורידים ב-218 בדיקות (97.8% מהדגימות).

בנוסף, קיבלה הוועדה מדידות יומיות שוטפות של מוליכות חשמלית, שמעידה על רמת מליחות המים, אם כי בוודאות מובהקת פחות. למרות זאת, ציינה הוועדה כי "רמת המוליכות החשמלית מהווה אינדיקציה לריכוז כלורידים במים גם בשעות שלגביהן לא קיימת בדיקה ישירה". לפי נוסח זה ניתן להבין כי הממצאים העידו על רמת מליחות גבוהה במשך רוב שעות היממה.

קו פרשת המים

נתונים נוספים לחישוב הקנס כללו מידע על נפח מכלי האגירה של מקורות, שאיחסנו את מי המתקן, 150 אלף מ"ק סך הכל. דגימותיה של מקורות נלקחו מהמכלים.

נתון רלוונטי נוסף לחישוב הקנס אינו מופיע בדו"ח וסביר כי הוועדה ידעה עליו, שכן שהוא הנתון הבסיסי שנדרש לחישוב הקנס - כמות המים שהמשק צרך מהמתקן בכל יום. נתון זה אינו חופף לנפח המכלים, מכיוון שאלה מולאו והוציאו את המים למשק כמה פעמים ביום. הנתונים - כפי שהגיעו ל-TheMarker ממקורות בכירים במשק המים - מצביעים על הזרמה של 14–29 אלף מ"ק מים בשעה, או 560 אלף מ"ק ביממה בממוצע.

עובדי המתקן העידו על התנהלות שיטתית

ועדת אדירי התעלמה מהחריגות בכלורידים במשך שנה ורבע לצורך חישוב הקנס. אלה התחילו באמצע 2016, אך הוועדה התחילה לספור אותן רק ברבעון האחרון של 2017 עד סוף הרבעון הראשון של 2019, אז נפסקו. הוועדה הכפילה את גובה החריגה הממוצע ב-5 אגורות, וכן במספר ימי החריגה שנדגמו ובנפח מכלי המים של מקורות - והגיעה לסכום של 46 מיליון שקל.

הוועדה התבססה בחישוב הפיצוי על בדיקת המליחות המדויקת של מקורות, אך נמנעה מלהצליב אותה לצורך חישוב הפיצוי עם נתוני המוליכות החשמלית שמעידים על חריגה יומית מתמשכת וקבועה גם בשאר ימות השבוע.

חיזוק להנחה שההפרה נמשכה כל השבוע ניתן לוועדה משיחות עם עובדי המתקן, שסיפרו כי ההפרה בוצעה כל בוקר, ואף העניקו לה שם פנימי - "נוהל בדיקת בוקר", שבו שונה הרכב המים. כלומר, לוועדה היה מידע שההפרה בוצעה על בסיס יומי. היה לה מידע משלים מנתוני מוליכות חשמלית לגבי גובה משוער של ההפרה, אבל היא בחרה להתעלם מעובדות אלה בחישוב הקנס, בנימוק שאינה יכולה להתבסס על נתונים שאינם מובהקים.

למרות המינימליזם של הוועדה, שבחרה להתייחס רק למים במכלים בזמן הדגימות, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי הפיצוי צריך להיות גבוה יותר מזה שקבעה הוועדה. גם אם נלך לגישה המקלה של הוועדה לגבי ימי ההפרה המצומצמים, ראוי לייחס את ההפרה לכמות גדולה יותר של מים, זו שהמשק השתמש בה בפועל ממתקן שורק - 560 אלף מ"ק ביממה בממוצע.

חריגה ברוב שעות היום

אמנם אין בדיקות שמאמתות בוודאות של 100% את רמת המליחות במים כל שעה וכל דקה משעות היממה, אך גרף המוליכות החשמלית ועדויות העובדים תומכים בכך שכל המים שהזרים מתקן שורק היו במליחות גבוהה, למעט בזמן בדיקת הבוקר. לפיכך, המשמעות היא שהחריגה היתה במים שסופקו במרבית שעות היממה.

הוועדה התבססה על הצלבה בין נתוני המוליכות החשמלית לנתוני המליחות בגיבוש המלצותיה, אך לא בגיבוש ההמלצה המוסכמת לפיצוי. לגבי נתונים שהתקבלו מבדיקות מעבדה לגבי כמות הכלורידים המדויקת ולגבי המוליכות החשמלית המובהקת פחות, ציינה הוועדה כי "שילוב נתונים אלה... מביא למסקנה כי ריכוז הכלורידים במים שסופקו ברוב שעות היום חרג מהרף המקסימלי הנדרש על פי ההסכם". במקומות נוספים בדו"ח מצוין הפער בנתונים בין שעת הבדיקה לרוב שעות היום, שבהן המליחות היתה חריגה.

הצלבה שטובה להמלצות טובה גם לחישוב הפיצוי. נראה כי ניתן להתבסס בסבירות גבוהה ביותר על כך שבימים שבהם נמצאו חריגות, ההפרה נמשכה במשך כל שעות היממה. לפיכך, ניתן לייחס אותה למים שזרמו לאורך כל שעות היממה מהמתקן, 560 אלף מ"ק (למעט הדקות ששימשו לנוהל בדיקת הבוקר), ולא 150 אלף מ"ק נפח מתקני מקורות בזמן לקיחת הדגימה.

על פי חישוב זה, המבוסס על כמות מים הגדולה פי 3.7 מזאת שעליה התבססה ועדת אדירי, סכום הקנס אמור להיות גבוה פי 3.7 מזה שקבעה ועדת אדירי - 170 מיליון שקל (מהם ינוכו זמני בדיקת הבוקר שבהם המים היו תקינים). אם הוועדה היתה ממצה את כל המהלכים מול שורק, החל מהמחצית השנייה של 2016, הקנס עשוי היה להגיע לסכומים גבוהים יותר.

ממשרד האנרגיה נמסר: "צוות האכיפה הוא שיקבע את גובה הקנס".

מ-IDE נמסר: "ועדת אדירי ציינה במפורש כי ברור מעל לכל ספק שהפעולות החריגות שנבדקו לא הובאו לידיעת דירקטוריון IDE ודירקטוריון החברה המפעילה. בהתחשב בנתון זה, דברי ראש הוועדה מעידים כי העובדה שהמעשים החריגים מיוחסים להנהלת חברת המפעיל של המתקן תקבע את גובה הקנס שיוטל ואת אופיו, ואנו סבורים כי הוועדה או מי מטעמה יפעלו על פי הוראות הסכם הזיכיון והדין באופן ענייני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#