דעה | הממשלה רוצה לנצח את הקורונה? שתפסיק להסתיר מידע מהציבור

בניסיונותיה להגדיל את שיעור המתחסנים, הממשלה מטילה הגבלות על הבלתי מחוסנים. מה שעשוי להיות יעיל בהרבה מכך הוא צעד פשוט: להגביר את השקיפות

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
נפתלי בנט קורונה
צילום: אוהד צויגנברג
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

בניסיונותיה להיאבק במגפת הקורונה, הממשלה משלמת כעת את מחירן של שתיים מהטעויות שעשתה: גניזת הפרוטוקולים מדיוני הממשלה לעשרות שנים והסתרת ההסכמים שחתמה עם יצרניות החיסונים, החברות פייזר ומודרנה.

לשני הצעדים האלה יש, לכאורה, הסברים הגיוניים: הסתרת פרוטוקולים מדיוני הממשלה היא ברירת המחדל, וגם הסכמים מסחריים של המדינה אינם חשופים לציבור. אבל אם ההסברים האלו היו עוברים בשקט בתקופות אחרות, הרי שבזמן מגפה עולמית, כששקיפות היא מילת מפתח בדיון הציבורי – הצעדים האלה גורמים להרמת גבה, לכל הפחות. מה שנראה כהסתרה יכול לשמש את מי שמתנגחים בממשלה ומתנגדים למדיניות שלה למאבק בקורונה, בכל הנוגע לחיסונים ולדרישות התו הירוק.

באופן הזה, המדינה יורה לעצמה ברגל. היא מבקשת להגן על אזרחיה, בעוד אלה מגלים רמות גבוהות של חוסר אמון ולא מוכנים להגן על עצמם – מה שפוגע באזרחים אחרים ולא מאפשר השתלטות על המגפה.

בדצמבר 2020 עתרה התנועה לחופש המידע לבג"ץ בדרישה לפתוח את הפרוטוקולים מדיוני הממשלה. מנכ"לית התנועה, רחלי אדרי חולתא, אמרה שממשלת ישראל צריכה ללמוד מבריטניה, שבה החליטו באחרונה לפתוח באופן יזום לציבור את כל המסמכים שנוגעים להחלטות מדיניות הקורונה, כך שהציבור לא ירגיש שמישהו מסתיר משהו. בישראל נדרש לא פעם מאבק כדי ליישם את השקיפות, בוודאי כאשר צה"ל והמטה לביטחון לאומי (המל"ל) מעורבים בניהול המשבר.

עוד לפני שבג"ץ אמר את דברו בסוגיית השקיפות, נשמעו קולות נוספים מתוך הממשלה. היום (שלישי) הוצג הדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. "בשנה זו התעצמה ההכרה בחשיבותה של השקיפות השלטונית, במיוחד בעת קבלת החלטות המשפיעות באופן רחב על הציבור, וזאת למען חיזוק אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה", כתב בפתח הדו"ח מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי.

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה לחופש המידע, הזכיר כי המגפה "חידדה את הצורך בשקיפות מנגנוני השלטון במדינת ישראל", והוסיף כי "היה ראוי לשקף לציבור באופן יזום, קרוב ככל הניתן לזמן אמת, את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא ההתמודדות עם הנגיף, ואת הנתונים ששימשו לצורך קבלת ההחלטות. אלו נעשו בצורה חלקית בלבד ובלתי מספקת, והיו מקור לביקורת רבה על גופי השלטון. הלקח שיש ללמוד הוא שעל מקבלי ההחלטות להביא בחשבון את אינטרס השקיפות כבר בעת תהליכי קבלת ההחלטות - ולהקצות את המשאבים המתאימים על מנת לשחרר את המידע בסמוך ככל הניתן לאירועים".

הביקורת הזאת לא נעלמת מעיני הציבור, ובעיקר לא מעיני מהגרעין הקשה של מתנגדי החיסונים וממי שסבלו מתופעות לוואי בעקבות המנה הראשונה או השנייה של החיסון, ולכן נמנעים מקבלת המנה השלישית.

סקר עמדות שנערך בקרב 1,400 ישראלים בספטמבר, על ידי המכון למדיניות ציבורית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בהנהלת פרופ' מיכל גרינשטיין וייס, מעלה דרישה לשקיפות. מהסקר, שבוצע במסגרת מחקר שנערך כבר יותר משנה ובודק את השלכות הקורונה, עולה כי בעוד הטלה של הגבלות על בלתי מחוסנים תעודד התחסנות של מיעוט - הגברת השקיפות עשויה לסייע באופן דרמטי להגדלת מספר המחוסנים.

קבינט הקורונה, ביוני. הטעויות שנעשו ניתנות לתיקון בקלות צילום: קובי גדעון / לע"מ

בקבוצת הלא מחוסנים (14% מכלל הנשאלים) רק 23-10% ענו כי הגבלות כמו מניעת כניסה לקניונים, חובת בדיקה יומית בתשלום, איסור כניסה למקומות עבודה או העלאת פרמיית ביטוח יעודדו אותם להתחסן. לעומת זאת, 46-41% מבין אותם נשאלים אמרו כי שקיפות בנושא תופעות לוואי, ההסכמים עם יצרניות החיסונים ודיוני הממשלה, יעודדו אותם להתחסן.

בקרב מי שחוסנו בשתי מנות ונמנעים מקבלת המנה השלישית (41% מכלל הנשאלים), הנתונים חדים אף יותר: 69-59% אמרו כי יתחסנו אם יחושו שרמת השקיפות בנושאים האלה גבוהה יותר.

ברור לכל כי האמון שרוחש הציבור לממשלה וגורמיה, למשל משרד הבריאות, הוא גורם קריטי בהשתלטות על המגפה. כל רגע שבו המדינה ממשיכה להתעקש שלא להתנהל בשקיפות, כפי שהציבור מצפה – מרחיק אותנו מחזרה לשגרה.

הבשורה הטובה היא שהטעויות שנעשו ניתנות לתיקון בקלות. המדינה צריכה להחליט שאין לה מה להסתיר, ולפתוח את כל הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בנושא הקורונה – והציבור ישפוט. המדינה חייבת גם לפרסם את ההסכמים המסחריים עם חברות התרופות, במטרה להוכיח כי איש לא מתכוון להרע לציבור הישראלי. במקביל, יש להציג בכנות מלאה את תופעות הלוואי של החיסונים. הצעדים האלה אינם בלתי אפשריים - והם יגבירו את האמון של הציבור במי שמקבלים את ההחלטות על גורלו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"