ישראל שוב בפסגה: מקום חמישי אפקטיבי בעולם בתחלואת קורונה לנפש

דעיכת ההגנה החיסונית, יחד עם אווירת "סוף קורס" — הפכו אותנו מנס עולמי לכישלון עולמי ■ הממשלה, מבלי להודות בכך, פוזלת לאסטרטגיה הבריטית: להגן על המבוגרים, ולתת לתחלואה להתפשט בקרב צעירים בקצב מרוסן ■ קשה מאוד להצליח בכך

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
הנשיא הרצוג וראש הממשלה בנט במתחם החיסונים בתל השומר. כישלון עולמי
הנשיא הרצוג וראש הממשלה בנט במתחם החיסונים בתל השומר. כישלון עולמיצילום: יונתן זינדל/פלאש90
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

לא הספקנו למצמץ, וישראל שוב בפסגה העולמית של תחלואת הקורונה. נתונים מהשבוע האחרון מדרגים את ישראל במקום 15 בעולם בתחלואת הקורונה לנפש. אם נתעלם משורה של איים זניחים וערי מדינה, בפועל ישראל היא היום המדינה החמישית בעולם בהיקף תחלואת הקורונה בשבעת הימים האחרונים.

איך הפכנו מנס עולמי לכישלון עולמי בפרק זמן קצר כל כך? יש לכך כנראה הסבר כפול. האחד, העובדה שהפכנו לנס עולמי בזכות מבצע החיסונים המהיר והראשון בעולם, ופיתחנו תחושה של "תם הטקס". ישראל חזרה לחיי שגרה והפסיקה כליל לשמור על ריחוק חברתי. השני, הדעיכה המהירה והמאכזבת של החיסון. ישראל התחסנה ראשונה בעולם, ובתום חצי שנה האפקטיביות של החיסון דעכה בשיעורים שסדקו את חומת ההגנה שהעניק לנו החיסון.

ללא ספק, הדעיכה המהירה של חיסון הקורונה היא אכזבה קשה. מבוגרים בני 60 ויותר, שהתחסנו חיסון מלא במהלך חודש ינואר, נהנו במארס-אפריל מהגנה של 97% מפני מחלה קשה. כיום ההגנה היא של 81% בלבד. הסיכון קפץ פי שישה בתוך ארבעה חודשים בלבד.

על כך צריך להוסיף את הדעיכה בהגנה מפני הדבקה. הנתון הזה אינו ברור לחלוטין, אבל ההערכה היא שההגנה מפני הדבקה היא כיום על 50% בלבד. בהיקפי התחלואה העצומים של וריאנט הדלתא בישראל, וכאשר ההגנה של החיסון מפני הדבקה היא 50%, יש יותר מדי מבוגרים שנחשפים למחלה ועלולים לפתח מחלה קשה.

מומחים טוענים ששיעורי הדעיכה של חיסון הקורונה מפתיעים לרעה. לטכנולוגיה המופלאה של ה-mRNA יש, מתברר, גם חסרונות. אבל חייבים גם לומר דברים בשבחו של החיסון: 50% הגנה מפני הדבקה פירושם שללא-מחוסן יש סיכון כפול להידבק מלמחוסן, והגנה של 80% מפני מחלה קשה עדיין אומרת שללא-מחוסן יש סיכון גבוה פי חמישה לפתח מחלה קשה מלמחוסן. יחד, אגב, שני הנתונים עדיין מעניקים הגנה כנראה של קרוב ל-90%, כלומר ללא מחוסן יש סיכון גבוה פי תשעה לחלות במחלה קשה מלמחוסנים.

זאת ועוד, מחקר שנעשה בסינגפור לימד כי כמות הנגיפים שנמצאת אצל מחוסנים דומה בימים הראשונים לאחר ההדבקה לכמות שנמצאת אצל לא-מחוסנים, אבל החל מהיום החמישי כמות הנגיפים אצל המחוסנים דועכת במהירות. מכיוון שהעומס הנגיפי בדרך כלל מתואם עם היכולת להדביק אחרים, בסינגפור הסיקו מכך כי המחוסנים מידבקים הרבה פחות מהלא מחוסנים.

זהו, אגב, טיעון חשוב מאוד שצריך לעלות נגד מתנגדי החיסון: לא רק שהחיסון מגן עליהם מפני הדבקה ומחלה קשה, אלא שהוא גם ככל הנראה מונע מהם להדביק אחרים. אם הם אינם דואגים לעצמם ולבריאותם, לפחות שידאגו לבריאות של אחרים.

הניסוי הישראלי והניסוי הבריטי

דעיכת החיסון הביאה להחלטה הישראלית, התקדימית בעולם, לחסן את המבוגרים במנת חיסון שלישית, בתקווה כי המנה השלישית תשוב ותעלה את רמת ההגנה שהחיסון מספק לזו שראינו בינואר-אפריל.

קשישה מתחסנת השבוע במתחם כללית בירושלים בחיסון שלישי. תקדים עולמיצילום: אוהד צויגנברג

בימים אלו בוחנים במשרד הבריאות את ההשפעה של מנת החיסון השלישית — אם היא מפחיתה או לא מפחיתה את שיעורי ההדבקה. במבט ראשון נראה שהמנה השלישית משיגה אפקט, וששיעור הנשאים המתגלים מקרב המחוסנים בשלישית נמצא בירידה. אלא שעוד מוקדם כנראה להסיק את המסקנה הזאת – בהחלט יכול להיות שהירידה בהדבקה נובעת משינוי התנהגות (המחוסנים יודעים שחולפים 5-10 ימים עד שהחיסון השלישי מתחיל להשפיע, ובימים האלה הם נזהרים), וגם מהטיה של האוכלוסייה הנדגמת. מי שרצו להתחסן ראשונים במנה שלישית הם כנראה מלכתחילה מי שהיו זהירים יותר, ונטו להידבק פחות.

צריך להחזיק אצבעות כי החיסון השלישי ישיג את מטרתו, ויעלה מחדש את רמת ההגנה החיסונית של האוכלוסייה המבוגרת, מפני שהחיסון השלישי הוא הכדור היחיד שיש לישראל בקנה היום. אי-אפשר שלא להשוות את הזינוק בתחלואה בישראל לירידה בתחלואה בבריטניה — בריטניה ממוקמת חמישה מקומות יותר נמוך מישראל בהיקפי התחלואה בשבוע החולף, אף שבריטניה הסירה את מרבית מגבלות הקורונה. ההסבר העיקרי לפערי התחלואה בין שתי המדינות הוא הטריות של החיסון – בבריטניה חיסנו מאוחר יותר, ולכן כשזן הדלתא התפרץ שם הוא פגש אוכלוסייה עם הגנה חיסונית טריה ומלאה. מאוד יכול להיות שגם שילוב של כמה סוגי חיסון — גם פייזר וגם אסטרה זנקה — שיפר את ההגנה החיסונית של האוכלוסייה בבריטניה.

בכל מקרה, בעוד ישראל מבצעת ניסוי תקדימי בעולם של מתן מנת חיסון שלישית, גם בריטניה החלה לבצע ניסוי תקדימי משלה, זה של חסינות עדר. ממשלת בריטניה החליטה לתת לתחלואת הקורונה לעלות, מתוך הנחה שבהיקפי ההדבקה המהירים של זן הדלתא — לא ניתן יותר לבלום את התחלואה, ולכן עדיף לה כבר לעלות עתה, במהלך חודשי הקיץ.

זהו ניסוי אמיץ וחריג, אבל הוא מתבסס על הגנה חיסונית טובה של האוכלוסייה הפגיעה בבריטניה. בשעה שהמבוגרים מוגנים על ידי החיסון, קל יותר לקחת את הסיכון של התפשטות נרחבת של המחלה בקרב הצעירים בלבד.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. ניסוי תקדימי של חסינות עדרצילום: PIPPA FOWLES / 10 Downing Street

בישראל הניסוי הזה כרגע בלתי אפשרי, מפני שההגנה החיסונית שלנו כאמור בדעיכה, ולכן גם אנחנו חוטפים כעת שיעורי תחלואה גבוהים מאוד. אבל אם הניסוי של החיסון השלישי יעלה יפה — מרבית האוכלוסייה המבוגרת תתחסן, והמנה השלישית אכן תחזיר את ההגנה החיסונית לרמתה המלאה מלפני חצי שנה — אפשר יהיה לשקול לבדוק את הגישה הבריטית. בפועל, זה כנראה מה שממשלת ישראל עושה, מבלי להודות בכך. פליטת הפה של השרה איילת שקד, על כך שצריך לדעת להכיל מתים בזמן מגפה, מרמזת על כיוון החשיבה הזה שמתרוצץ ברמות הבכירות ביותר בממשלה.

שיעבוד האוכלוסייה לחיסונים חוזרים

האם זהו ניסוי מושכל? המתנגדים מציינים את הסיכון הרב. החיסון, גם כשהוא טרי וחזק, מספק הגנה של עד 95% בלבד. זה אומר שיהיה עדיין שיעור כל כמה אחוזים של מבוגרים שימשיכו להיות חשופים להדבקה ומחלה קשה. כאשר תפוצת התחלואה כה רחבה, וכמעט כולם בסכנת הדבקה, הרי שגם אחוזים בודדים מתוך מיליוני מבוגרים הם עדיין מספרי תחלואה גבוהים.

לכן המתנגדים מציעים להמשיך ולהגן על האוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה הפגיעה, באמצעות חיסון מתחדש. במחיר של 10 דולרים למנת חיסון, גם אם צריך לחסן 2 מיליון מבוגרים פעמיים בשנה, באופן קבוע, העלות המצטברת היא זניחה בהשוואה לזו של סגר, או של קריסת מערכת הבריאות. בהזדמנות הזו אפשר לשקול כבר לגוון עם חיסונים אחרים, וזולים יותר מזה של פייזר, שכן זה כנראה משפר את ההגנה על האוכלוסייה.

תלמידי בית ספר זיו בירושלים לומדים עם מסיכותצילום: אמיל סלמן

מצד שני, משמעות ההצעה הזאת היא השתעבדות של האוכלוסייה בישראל, בפרט האוכלוסייה המבוגרת, לחיסונים חוזרים, אם החיסונים ימשיכו לדעוך אחרי חצי שנה. זאת, לעומת מי שנדבקים במחלה ומחלימים, שכמעט אינם נדבקים בשנית. המחלימים מוגנים בהרבה מהמחוסנים, וזהו ההסבר למדיניות הבריטית שמשליכה את יהבה על הדבקה בקרב צעירים, עם מעט מאוד תחלואה קשה כתוצאה מכך. מומחים גם מעריכים כי אם נמשיך בקצב ההדבקה הנוכחי, ונחדש את ההגנה החיסונית של האוכלוסייה המבוגרת, נוכל להגיע לחסינות עד לתחילת אוקטובר.

הבעיה היא מה יקרה בדרך. החולשה של אסטרטגית ההדבקה ההמונית של צעירים היא, כאמור, המספרים הגדולים.

לכן, בישראל מנסים כנראה, באופן לא רשמי, למצוא מודל אמצעי: מצד אחד להמשיך ולהגן על המבוגרים עם בוסט חיסוני, ומצד שני לתת לתחלואה להתפשט, אבל בקצב מרוסן. צעדי הריחוק החברתי שננקטים, ההתלבטות לגבי חיסון שלישי לבני 40 ויותר, וגם המשך ההתלבטות בנוגע לסגר, הם הניסיון לעשות גם וגם. פליטת הפה של שקד, שהיא מיהרה לסגת ממנה, מלמדת על עומק ההתלבטות בתוך הממשלה. לא בטוח שזה יצליח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"