"נקודת החושך הכי גרועה במשבר היתה חלוקת המענקים. הפוליטיקה חילחלה, זה מזעזע"

פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס "היום שאחרי": בשוק העבודה צפויה מהפכה אדירה, שבה "עיסוקים שהתרגלנו אליהם ייעלמו"

יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס "היום שאחרי"
יעל בלקין

"התופעה של צעירים שנפלטים ממעגל התעסוקה בעקבות משבר הקורונה מדאיגה, מפני שצבירת ניסיון תעסוקתי בשלבים הראשוניים חשובה מאוד להמשך הדרך, וכיום השלב הזה נשלל מעשרות אלפי צעירים" - כך אמר מנואל טרכטנברג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. הדברים נאמרו בשיחה עם עורכת TheMarker, סיון קלינגבייל, בכנס "היום שאחרי", שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר.

טרכטנברג – שהיה ב-2017-2015 חבר כנסת מטעם סיעת המחנה הציוני – מותח ביקורת נוקבת על תפקוד הממשלה במשבר, וטוען שלמדינה יש תפקיד משמעותי בסיוע לצעירים שיושבים בבית. "היו נקודות אור ונקודות חושך מאוד ברורות בטיפול במשבר, ומבחינתי הנקודה הכי איומה היא החלוקה של כסף לכל דכפין, 750 שקל לכל אחד, שהסתכמה ב-6 מיליארד שקל", אמר. "שקוף שזה נעשה מסיבות פוליטיות - הפוליטיקה חילחלה פנימה, ומזעזע לראות את זה. מי שחושב שמדובר בכסף קטן טועה, כי במצב שאנחנו נמצאים בו צריך לכוון את הארטילריה למקומות הנכונים, או שלא יישאר לנו להמשך כשנצטרך".

בהסתכלות קדימה, טרכטנברג טוען שהדבר החשוב ביותר הוא להעביר תקציב לממשלה. "במקרה הטוב לא יהיה תקציב עד מאי-יוני, ומדינה לא יכולה להתנהל ככה", הוא טען, והציג את נושא ההכשרה המקצועית כדוגמה לנזק ארוך הטווח שנוצר כתוצאה מהיעדר תקציב. "זו היתה התקופה הכי טובה בשביל זה, כשצעירים גם ככה נפלטו משוק התעסוקה, אבל אי-אפשר היה להתניע את זה כי לא נכנס לחוק התקציב ולא הוקצה. לא מספיק רק להזרים כסף – הכסף התקציבי צריך להיכנס פנימה לתוך סעיפי תקציב מוגדרים, וזה מה שהכשיל את ההכשרות המקצועית. בהיעדר תקציב אפשר רק לעשות פעולות חירום או כאלה שחורגות מתקציב המדינה".

השינוי בידי הצעירים

טרכטנברג לא מתחבר לכינוי "הדור האבוד" ביחס לצעירים שנפגעו ממשבר הקורונה, וטוען שאנחנו רחוקים מהמשבר הכלכלי שהיה באירופה ב-2008. "המשבר הפעם לובש אופי אחר לחלוטין - זה לא משבר פיננסי", אמר. "מקורו לא בכלכלה, אלא זהו משבר בריאותי שגולש לכלכלה. פליטת הצעירים החוצה משוק העבודה היא תוצאה של כך שהממשלה היתה צריכה לסגור מגזרים שלמים כדי להתמודד עם הקורונה, ולכן זה לא דומה, וגם המנגנונים שיחזירו את המצב לקדמותו לא יהיו דומים. פה יש התערבות ממשלתית שגורמת לאבטלה, ולא להפך".

לדברי טרכטנברג, שוק העבודה לא יחזור להיות כפי שהיה, וההסבר לכך נעוץ גם בקורונה, אבל גם במהפכה הדיגיטלית. "צריך לחשוב במונחים של כניסת החשמל בתחילת המאה ה-20", אמר. "זה סדר הגודל של המהפכה, והיא נמצאת רק בראשיתה. עיסוקים שהתרגלנו אליהם ייעלמו, ואחרים יקומו במקומם. הצעירים הם אלה שצריכים להיות עמוד השדרה של התהליך הזה. הם צריכים לקחת על עצמם את התפקידים החדשים, לפתח את הכישורים שדרושים למהפכה הזאת, ולהניע את גלגלי הכלכלה באמצעות השינוי המבני הגדול הזה. לישראל בכלל ולדור הצעיר בפרט יש יכולת הסתגלות, יש להם יכולת תושייה בלתי רגילה - שזה מה שדרוש כיום - ויש לנו רוח יזמית טכנולוגית.

צעירים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בתקופת מגפת הקורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: הדס פרוש

"לכן, צריך לעשות כל מאמץ לרכוש אוריינות דיגיטלית. זה לא רק להפעיל אייפון, אימייל או וואטסאפ, זה הרבה מעבר לזה, אבל כל אחד יכול לרכוש לעצמו אוריינות דיגיטלית בסיסית שמאפשרת כניסה לשוק העבודה העתידי. בנוסף, צריך להיות מוכנים לתהליך למידה מתמשך. זה לא לרכוש תואר וזהו - יוצאים לדרך, מוצאים עבודה ויש קריירה. זה לא עובד ככה. צריך כל הזמן לשכלל ולעדכן את הכישורים בעולם הדיגיטלי ובממשק בינו לבין עולמות אחרים".

טרכטנברג קרא לצעירים לא לחכות למדינה, ולהתחיל לרוץ לבד. "זה כבר קורה מעצמו", אמר. "הצעירים לא מחכים גם לאוניברסיטאות, ורוכשים לעצמם ידע ברמה גבוהה מאוד מקורסים מקוונים. כל הזמן אומרים שהמדינה הצליחה לא רע, ואני אומר שזה מעיד על המדינה, שעל אף ממשלותיה - היא מצליחה. עם זאת, יש דברים שרק ממשלות יכולות לעשות, ובזה אנחנו נכשלים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker