במפקדת אלון מדווחים על התקדמות באיכות החקירות - אך מקומות ההדבקה טרם פוצחו

בכיר במפקדת אלון של פיקוד העורף, האמונה על החקירות: "רוב המאומתים הם לא מהעולם החרדי - הציבור פשוט רואה שהמשק נפתח וגם כמות המגעים עולה" ■ בפיקוד העורף רוצים לקחת חלק מרכזי במבצע החיסונים - וצפויים להיתקל בהתנגדות קופות החולים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפקדת אלון של פיקוד העורף
רוני לינדר

במפקדת אלון של פיקוד העורף מרוצים: יכולת הבדיקות עלתה משמעותית וצפויה להגיע בתוך שבועות ספורים ל-100 אלף בדיקות ביום. בנוסף, החקירות השתכללו ונהפכו ליעילות יותר עם איתור של הרבה יותר מגעים לעומת העבר ושיפור במדדי איכות כמו הרמטיות החקירה - מספר המאומתים לקורונה שזוהו בשלב מוקדם ונשלחו לבידוד.

גם החקירות השתכללו והן מעלות גם מקרים שבהם יש הצלבות בין מקומות שבהם שהו נדבקים, שיתוף הפעולה של הציבור עם החקירות עולה כל הזמן, ויותר אנשים שנשלחים לבידוד ובדיקה אחרי ששמם עלה בחקירות האפידמיולוגיות - אכן מגיעים להיבדק. 

אז מדוע למרות כל זאת התחלואה עולה בקצב מהיר? "אני בטוח שאילולא פעילות מפקדת אלון, ה-R (מקדם ההדבקה; ר"ל) היה יותר גבוה", אומר בכיר במפקדה. "הביצועים שלנו בנובמבר, החודש שבו עברנו מבניית הכוח להפעלה מלאה, קפצו בכל המדדים. ולצד זאת, פתחו בתי ספר, קניונים, משק ויש יותר טיסות ממדינות אדומות. המדינה עובדת ואנחנו מסיימים לחקור את כל הנדבקים שמתגלים ביום".

אמבולנס מגיע למלונית הקורונהצילום: מוטי מילרוד

בסקירה של גורם בכיר במפקדת אלון על פעילות המפקדה הוא פירט את ההתפתחויות שחלו בשבועות האחרונים מאז עברה המפקדה, שאחראית על קטיעת שרשראות ההדבקה לפעילות מלאה.

לדבריו, במדד של מספר המגעים עליו מדווח כל נדבק בחקירתו יש עלייה משמעותית: מ-10% מהנחקרים שדיווחו על עשרה מגעים ומעלה, ל-44%. בנוסף, חלה ירידה בשיעור הנבדקים שמדווחים על אפס מגעים - מ-25% בחודשים הראשונים ל-2% בלבד כיום.

אחת הסיבות לקפיצה במספר המגעים היא הפיכת כל בני המשפחה לברירת מחדל של מגעים לגבי כל נדבק. כלומר, אם לאדם יש עוד חמישה בני משפחה - הם נחשבים אוטומטית למגעים ונשלחים לבידוד ובדיקה, אלא אם הוכיחו שלא פגשו בו.

במפקדת אלון מייחסים את העלייה בשיתוף הפעולה גם בקמפיין שהעלו בנושא, ולפרסומים על אי שיתוף פעולה. "ממוצע המגעים לכל נדבק כרגע הוא 11.5, והעלינו את היעד ל-12 מגעים לנדבק", אומר הבכיר.

הבכיר במפקדה דוחה את הביקורת על כך שלכאורה הגדרת המשפחה כמגע הקפיצה מלאכותית את המדד. לדבריו, "לא הכל זה משפחות - אין הרבה משפחות עם עשרה בני משפחה. רוב המאומתים הם לא מהעולם החרדי - הציבור פשוט מתחיל להפנים את המצב, מבין את החורף ומסתכל קדימה ורואה שהמשק נפתח וגם כמות המגעים עולה. 80% מהמשיבים כיום מדווחים על לפחות חמישה מגעים - וזה הישג שאפשר לעבוד אתו". 

האתגר הגדול ביותר של המפקדה כעת הוא חשיפת מקורות ההדבקה - היכן אנשים נדבקים. המידע הזה קריטי לממשלה כדי לתכנן את המדיניות שלה בפתיחה והפעלת ענפים שונים במשק - אך כרגע הוא לא זמין למקבלי ההחלטות.

לפי נתוני מפקדת אלון, גם כיום 90% מהאנשים אומרים שנדבקו בבית (40%)  או שאינם יודעים היכן נדבקו (50%). לכן, המפקדה לא יודעת עדיין לספק תשובות לממשלה - היכן אנשים נדבקים.הפתרון הוא לגלות את מקורות ההדבקה באמצעות חקירות מתוחכמות והצלבות של מקומות שהייה של הנדבקים. 

הבכיר סיפר על הקמת צוות משימה שכולל 30-20 חוקרים, שתפקידו לייצר חקירות איכותיות יותר, שלא מתמקדות רק במגעים של הנדבקים, אלא גם במקומות הדבקה ואירועי התפרצות. "זה צוות שעושה חיבור בין חקירות - אם חולה דיווח למשל שהיה בסופרמרקט מסוים, וחולה אחר גם דיווח על אותו המקום - מערכות המידע יניפו דגל אדום. אותו הדבר בין בני אדם - אם שני אנשים היו עם אדם שלישי והם מאומתים - נגיע לאותו אדם ונדרוש ממנו להיבדק".

כדוגמה להצלחת השיטה החדשה הוא מזכיר התפרצות במפעל של מטבחי סמל ביבנה. "ההתפרצות עלתה מהחקירות. ביצענו במפעל 150 דגימות לכל העובדים, ו-30 יצאו חיוביים". 

צוות מיוחד הוקם לחקירה של טיסות שהתגלה בהן חולה מאומת. עם זאת, במפקדת אלון מוטרדים מאוד מנושא הכניסה של נוסעים חיוביים לקורונה לישראל, בעיקר מטורקיה ומיוון. "אנחנו חוטפים לא מעט גולים מקרב החוזרים ממדינות אדומות, לכן אנחנו בעד מהלך לא פחות מדרמטי לגבי השבים משם. מדובר באנשים שחוזרים מהמדינות האלה ומדווחים שנכנסים לבידוד אבל לא נכנסים - ואנחנו לא מצליחים לכפות עליהם את הבידוד והם מסתובבים ומדביקים".

במפקדת אלון תומכים בהצעה שהשבים ממדינות אדומות יעברו בדיקה בשדה התעופה או במלון מבודדים וישהו 12 יום במלוניות עד לסיום הבידוד. 

הבכיר הציג עוד שלושה מדדים שיש בהם שיפור בשבועות האחרונים, מלבד מספר המגעים של כל נדבק: הראשון הוא הרמטיות החקירה - כמות המאומתים שזוהו מראש בחקירות, כלומר - איזה אחוז מבין החיוביים החדשים ביום עלו קודם לכן בחקירה. "באוקטובר המספר היה 15%, ובשבוע האחרון הגענו ל- 55%", אומר הבכיר, וקובע כי זה נתון "פנומנלי". 

המדד השני הוא הרמטיות החקירה לחולים קשים - מהו שיעור החולים הקשים שאותרו עוד דרך חקירת המגעים. "השיעור עלה מ- 8% ל- 31%, כלומר מפקדת אלון מזהה שליש מכמות המגעים שנהפכים לחולים קשים", אומר הבכיר. 

המדד השלישי הוא אפקטיביות הטיפול במגעים - מהו שיעור האנשים שמזוהים כמגעים שהולכים להידגם. כאן מדווחים במפקדת אלון על הקפיצה הגדולה ביותר: "בנובמבר, קרוב ל- 70% מהמגעים שאיתרנו נדגמו - כ-14%מהם יצאו חיוביים - לעומת 5% באוגוסט".

בפיקוד העורף גם רוצים להתרחב מעבר לבדיקות ולחקירות, ולקחת חלק מרכזי במבצע חיסוני הקורונה. במהלך סוף השבוע התקיימו בפיקוד דיונים ארוכים בנושא, והבקשה אף הוצגה למשרד הבריאות. רעיון זה צפוי להיתקל בהתנגדות גדולה מצד קופות החולים ואולי גם מתוך משרד הבריאות, מכיוון שהקופות הן הגופים עם הניסיון הרב ביותר בחיסון האוכלוסייה, גורם אזרחי שהציבור מכיר וסומך עליו, והגורם שיכול להבטיח את רציפות המעקב והטיפול אחר המתחסנים. לא ברור עדיין עד כמה פיקוד העורף נחוש להיכנס לתחום החיסונים, אך אם הוא יתעקש על כך - צפוי קרב לא פשוט בעניין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker