המשטרה חילקה יותר קנסות בערים שבהן מעט חולי קורונה

אכיפה לא קוהרנטית: 500 קנסות קורונה חולקו במודיעין עילית החרדית, שבה 720 חולים, וברהט הבדואית חולקו 3,000 קנסות - למרות שיש בה רק 96 חולים

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים אוכפים עטיית מסיכות בירושלים, שעומדת בראש טבלת הנדבקים והקנסות
שוטרים אוכפים עטיית מסיכות בירושלים, שעומדת בראש טבלת הנדבקים והקנסותצילום: אוהד צויגנברג

יותר מ–300 אלף קנסות, בשווי כולל של 170 מיליון שקל, הטילה משטרת ישראל על אזרחים בגין הפרות שונות של חוקי ותקנות הקורונה. עד כה שולמו רק כ–30 מיליון שקלים, בגין 70 אלף קנסות.

מספר הקנסות הגבוה והעול שמוטל על אזרחים בזמן משבר כלכלי עמוק מעלים את השאלה אם קנסות אכן משיגים את מטרתם - הרתעת הציבור מפני הפרת התקנות, ומניעת הדבקה והפצה של נגיף הקורונה. בעוד מטרת החוקים והקנסות שמוגשים בעקבות אי ציות אליהם היא לשמור על ריחוק פיזי ולצמצם את ההידבקות בנגיף, מהנתונים עולה כי אין בהכרח הלימה בין מספר הקנסות שהטילה המשטרה בערים שונות לבין מספר החולים בכל עיר.

הנתונים, שפירטו את מספר קנסות הקורונה בחלוקה לפי ערים, נמסרו מרשות האכיפה והגבייה - הגוף שגובה את הקנסות שמטילה משרת ישראל - בעקבות בקשת חופש המידע שהגישה עו"ד רבקי דבש, לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. לפי הנתונים, בין מאי לאמצע אוקטובר, העיר שבה הוטל מספר הקנסות הגבוה ביותר היתה ירושלים - 52 אלף קנסות. מיד אחריה, תל אביב עם 14 אלף קנסות; חיפה עם 5,500 קנסות; נתניה עם 4,326 קנסות; ופתח תקוה עם 3,762 קנסות.

בראש טבלת הנדבקים והקנסות: ירושלים

ואולם מלבד ירושלים, שמככבת הן בראש טבלת הקנסות והן בראש טבלת הנדבקים, אין בהכרח הלימה בין מספר גבוה של קנסות לבין ערים שהן מוקד התפרצות. כך למשל, בבני ברק, שמדורגת במקום השני במדד התחלואה עם 17,127 חולים בקורונה, הוטלו רק 2,578 קנסות; בעוד בתל אביב, שבה 829 חולים בלבד, חולקו 14,118 קנסות. עם זאת, ייתכן שמספר הקנסות הגבוה בירושלים ובתל אביב מוטה בשל מדיניות הקנסות המוגברת שנקטה המשטרה בהפגנות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ערים נוספות שבהן לא נמצאה הלימה בין התחלואה לקנסות הן אשדוד, עם 763 חולים ו–2,829 קנסות; בית שמש עם 440 חולים ו–2,595 קנסות; והעיר החרדית מודיעין עילית, שבה 725 חולים ומספר קנסות נמוך למדי - 522.

מתחם בדיקות קורונה ברהט, באפריל
מתחם בדיקות קורונה בהרט, באפריל. המשטרה חילקה 2,987 קנסות אף שבעיר מתגוררים 96 חולים בלבדצילום: אליהו הרשקוביץ

הבעיה ניכרת במיוחד בערים שבהן מספר החולים קטן בהרבה בהשוואה לערים אחרות, אך מספר הקנסות בהן לא ירד בהתאם. כך למשל, בחיפה יש 272 חולים אך מספר הקנסות שהוטל בה הוא 5,461; בלוד יש 134 חולים והוטלו בה 4,022 קנסות; בראשון לציון 256 חולים והוטלו בה 3,652 קנסות; וברמלה 250 חולים ו–3,649 קנסות. מקרה קיצוני במיוחד הוא של העיר הבדואית רהט - שבה הטילה המשטרה 2,987 קנסות אף שבעיר מתגוררים 96 חולים בלבד.

באחרונה פורסם ב–TheMarker תמצית מחקר שערכו ד"ר עידו באום מהמכללה למינהל (והפרשן המשפטי של עיתון זה), ד"ר אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וד"ר דלית גפני, כלכלנית וסגנית דקאן בית הספר לכלכלה במכללה למינהל. לפי המחקר, מדיניות האכיפה של המשטרה בגל הראשון של התפרצות הקורונה התאפיינה בחוסר קוהרנטיות.

נתוני המחקר הצביעו על כך שקיים מתאם בין מספר המתים למספר הקנסות וכי מספר המתים היומי - ולא מספר החולים - השפיע באופן ישיר על מספר הדו"חות. באופן דומה נמצאה השפעה למספר היומי של חולים קשים, וכן למספר המונשמים היומי.

המשטרה: "האכיפה שוויונית ומקצועית"

בתגובה לפרסום המחקר, טענה המשטרה כי היא "מבצעת אכיפה חכמה, שוויונית ומקצועית בכל מקום בו מתגלות הפרות, הן באופן יזום והן בעקבות דיווחים. הניסיון לחפש קשר ליניארי של 100% בין מכלול נתוני התחלואה, ההדבקה והתמותה לבין כמות האכיפה חסר היגיון מעשי, שכן האכיפה קשורה בעיקר בהיקף ובאופי ההפרות שבהן נתקלים שוטרים, בהיקף ההגבלות שהוטלו בתקנות ובאופיין, לצד ניסיון למקדה במקומות הומי קהל ורוויי תחלואה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker