הסכמה בנוגע למימון ימי הבידוד: הממשלה והמעסיקים יחלקו בעלויות

לפי ההסכמות בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים, העובדים עשויים לספוג הפסד שכר בגין היומיים הראשונים של הבידוד ■ הסיכום הוגש לאישור בג"ץ, שפסל את ההסדר הקיים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תל אביב בזמן קורונה
תל אביב בימי קורונה (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: AMIR COHEN/רויטרס

פחות מיממה לפני המועד האחרון שקצב בית המשפט העליון, הודיע הבוקר (ד') משרד האוצר כי הגיע לסיכום עם נציגי המעסיקים והעובדים על ההסדר לתשלום ומימון השכר לעובדים הנשלחים לבידוד לפי הנחיות משרד הבריאות, עקב חשש להדבקה בנגיף הקורונה - מבלי שנדבקו בנגיף.

עם זאת, כמה מארגוני המעסיקים במשק, שלא היו שותפים לסיכום בגרסתו הסופית, תקפו אותו, בטענה שהוא מטיל נטל בלתי-סביר על המעסיקים ועל העובדים. לפי טענתם, הממשלה - שהיא זו שמחייבת את הציבור בבידוד, למשל במקרים של חשיפה לנשאים של נגיף הקורונה - היא זאת שצריכה גם לממן את העלות של הבידוד.

לפי הסיכום החדש, ימי הבידוד יופחתו ממצבת ימי המחלה של העובד, כך שהוא יקבל שכר בגין רובם. בעלות התשלום בימים הראשונים יישא העובד, ואילו הממשלה והמעסיקים יחלקו בעלות הנותרת, באמצעות התחשבנות שיערכו ביניהם. משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים (המאגדת בין השאר את התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכת המסחר) פנו לבג"ץ כדי לזכות בהסכמתו להבנות החדשות, וכדי לקבל ארכה של חודש לשם עיגון ההסכמות בחקיקה - שתוחל רטרואקטיבית על אוקטובר.

התשלום לעובד בגין ימי הבידוד יהיה לפי הקבוע בחוק באשר לימי מחלה - ללא תשלום על יום הבידוד הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני והשלישי, ו-100% מהיום הרביעי לבידוד. ההסתדרות תוכל להגיע לסיכום מיטיב עם מעסיקים, כך שהם יוכלו לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה כבר מהיום הראשון לבידוד - אבל הממשלה לא תממן זאת. לפי ההסכמה שהושגה, עובדים שאין ברשותם ימי מחלה צבורים יקבלו מהיום הרביעי רק 70% משכרם, במימון הממשלה.

לדרישת המעסיקים, ההסכמות לא יחולו על עובדים שיחויבו בבידוד מפני ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל, שלא בשליחות מעסיקם. העובדים יחויבו לדווח על הבידוד באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

דוכנים סגורים בשוק הכרמל בת"א בשל משבר הקורונהצילום: מוטי מילרוד

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר: "נמשיך לפעול כדי להחריג עסקים המעסיקים עד חמישה עובדים, כדי שעלות הבידוד לא תיפול על כתפי המעסיקים והעובדים".

הסיכום הושג בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ ותקפו את ההסדר הקיים, לפיו ימי הבידוד נחשבים לימי מחלה, אף שאין ודאות כי המבודדים אכן חלו - ועל כן נטל המימון של שכר העובדים בימים אלה הוטל בעיקר על כתפי המעסיקים. בית המשפט דן בעתירות - שהגישו התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון חברות הניקיון וחברת סל שירותי סיעוד - ופסק לפני כחודשיים כי ההסדר הקיים יבוטל עד 1 באוקטובר.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כתבה בפסק דינה כי "חזקה על כלל הגורמים הרלוונטיים" שעד מועד זה, "תיבחן על ידם השאלה מיהו הגורם שראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור בהקשר זה, ותיקבענה הוראות מתאימות לטובת העובדים, המעסיקים והציבור בכללותו".

ההסכמות "נולדו בחטא"

נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי, המתחרה בנשיאות המעסיקים והעסקים, ולא היתה שותפה לסיכום החדש בגרסתו הסופית - תקפה את הסיכום הבוקר. על פי הנשיאות, ההסכם החדש "שערורייתי ומביש", ומשמעותו "דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים לטובת מימון ימי הבידוד", תוך פגיעה במצבת ימי המחלה של העובדים.

לטענת אמיתי, הסיכום החודש "יוביל לריסוק כלכלי של המגזר העסקי", ובכוונת נשיאות המגזר העסקי להתנגד לו בבג"ץ. "אנו בטוחים שחברי הכנסת לא ייתנו את ידם לשום חקיקה ולשום הסדר מעוות שבמסגרתו תטיל המדינה על מעסיקים שבקושי שורדים, לשלם עבור ימי הבידוד במקום שהמדינה תשלם על כך", אומרים בנשיאות המגזר העסקי.

גם התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת בין השאר בעלי מפעלים קטנים, תקפה את הסיכום, הציגה אותו כמחטף והודיעה כי בכוונתה לפנות נגדו לבית המשפט. נשיא ההתאחדות, יוסי אלקובי, אמר: "אין דין מעסיק קטן כדין מעסיק גדול. עסק של חמישה עובדים ששלושה מהם לא מגיעים הוא עסק סגור שמפסיד. מי יפצה אותו?". לדברי אלקובי, "לא נקבל את המתווה המדובר ולא נהסס לנקוט צעדים, לרבות ביטול ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות".

מנכ"לית ההתאחדות, רוית גרוס, הוסיפה: "משרד האוצר הגיע להסכמות עם ארגון שלא מייצג את כלל המשק". לדבריה, "על ההחזר להיות רטרואקטיבי, מתחילת משבר הקורונה, ולא רק על אוקטובר". 

צילום: אגף הדוברות בהסתד

נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים (להב), רועי כהן, אמר כי ההסכמות "נולדו בחטא" והושגו על ידי גוף שאינו מייצג את העצמאים והעסקים הקטנים, "אלא את התעשיינים ואת העסקים הגדולים". לדבריו, דרישה מהמעסיקים לממן את ימי הבידוד היא "פשוט חוצפה מצד משרד האוצר - במשך החודשים האחרונים, מי שנאלצו לשאת בימי הבידוד הם המעסיקים, בעלות של 3.3 מיליארד שקל. מן ההוגנות שבכל מתווה שיוסכם, לפחות בחודשים הקרובים המדינה תישא באותה העלות". 

ההסכמות החדשות אינן משותפות אפילו לכל הגופים שעתרו לבג"ץ נגד ההסדר הקיים. עו"ד ליאת תבל, באת כוחה של חברת סל שירותי סיעוד, העותרת בראשנה נגד ההסדר, אמרה כי תתנגד בבית המשפט להסכמות. "המתווה שהציג משרד האוצר הוא מתווה רע שמגלגל מחדש את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד לפתחם של העובדים והמעסיקים הקורסים", אמרה. "הבידוד איננו המצאה ישראלית, ובמדינות רבות, הממשלה נושאת בנטל הכלכלי שכרוך בו". 

בסקירה שפירסם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) ביולי 2020 נכתב כי בכל מדינות הארגון שהנתונים לגביהם זמינים, קיים הסדר כלשהו לתשלום לעובדים המצויים בבידוד. במקרים רבים, הממשלות משתתפות במימון - אם כי בחלק מהמקרים, ההסדר מוגבל למקרים שבהם עובדים סובלים מתסמינים של נגיף הקורונה.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שהיה שותף להסכמות החדשות, אמר כי הוא שבע מרצון מהן, וכי "תפקיד ההסתדרות הוא לשמור על העובדים, תוך ראייה כוללת של טובת המשק". לדבריו, האי-ודאות שנוצרה עד כה עוררה חשש להפרה של הוראות הבידוד. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker