"בישראל כבר לא מדברים על מתים מקורונה. הגרף הזה מזכיר שאנחנו חזק במפת התמותה"

בשבועות האחרונים עקפה ישראל מדינות רבות בשיעור המתים לנפש, אך שיעור התמותה ביחס לתחלואה נמוך לעומת מדינות אחרות ■ ד"ר יוסי רוזנבלום: "אנחנו נהפכים למדינה מצורעת" ■ פרופ' רן בליצר: "השגנו יציבות שברירית"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת טיפול נמרץ קורונה, בבית החולים השרון
מחלקת טיפול נמרץ קורונה, בבית החולים השרוןצילום: תומר אפלבאום

לפי נתוני ה-CDC האירופאי, שיעור התמותה מקורונה בישראל בשלושת השבועות האחרונים (מתים ביחס לגודל האוכלוסייה) גבוה יותר מבמדינות אירופה שהיו שיאניות התמותה של הגל הראשון, ובהן איטליה, ספרד, צרפת ובלגיה. ישראל עדיין נמוכה בשיעור התמותה היומי ממדינות "שיאניות קורונה" מחוץ למערב אירופה, דוגמת ארה"ב וברזיל או מזרח אירופה, כמו רומניה ובולגריה.

מתחילת המגפה במארס, נפטרו 643 ישראלים מקורונה, מהם יותר מ-300 מתחילת יולי. בימים האחרונים, ממוצע המתים היומי בישראל היה כ-12 ביום. 

ישראל בצמרת
ישראל בצמרת

לדברי ד"ר יוסי רוזנבלום, מנהל רפואי במכבי יזמות וחממת eHv, "בישראל אפשר להגיד שהורדנו מהפרק את הדיון על המתים. כמעט לא מדברים על זה, ובניגוד לגל הראשון אין למתים פנים, שמות וגילים. הגרף הזה מזכיר לנו שאנחנו חזק על המפה של התמותה, לצערנו הרב". 

כשמדברים על זה מיד עולה הטענה שבישראל מתים בערך 126 אנשים ביום בשנה רגילה, וכ-45 אלף בשנה, כך שהמשמעות של מאות בודדות של מתים מקורונה מתחילת השנה היא שולית.

"הגרף הזה מציג רק דבר אחד - מקומה של ישראל ביחס לעולם המערבי מבחינת התמותה מהקורונה. המגפה התחילה בכל העולם בערך באותו זמן ובמדינות רבות הצליחו לרסן את התמותה. אנחנו לא. כל מי שמדבר על תמותה נמוכה בישראל - צריך להבין שזה כבר לא המצב. הגרף מראה איפה אנחנו אל מול מדינות המבינות שיש להן בעיה, ואנחנו במקום לא טוב ביחס לגודל האוכלוסייה. אנחנו נהפכים למדינה מצורעת, וזה עוד דבר שיש לו משמעות בלתי רגילה. אנחנו נהפכים למדינה הזאת במזרח התיכון שחולים ומתים בה".

הסיכוי למות מקורונה - ירד

למרות נתוני התמותה הגבוהים יחסית למדינות אירופה, הפער בין מספר המתים בישראל למדינות אירופה נמוך מהפער בין מספר הנדבקים בישראל לבין המדינות הללו. במלים אחרות, בישראל יש הרבה יותר נדבקים אבל פחות תמותה. לדברי פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית וראש קבינט המומחים המייעץ לפרוייקטור הקורונה, "ההפרש בפער נובע מכך שאנחנו אחת המדינית עם שיעורי תמותת חולים (case fatality rate) הנמוכה ביותר בעולם".

פרופ' רן בליצר
פרופ' רן בליצרצילום: אייל טואג

בליצר מתייחס למחקר של מכון כללית למחקר, שהראה שהסיכוי למות מקורונה בגל הנוכחי בישראל ירד ב-60% לעומת הסיכוי למות בגל הראשון. "הצלחנו לשמור על האוכלוסייה המבוגרת והאוכלוסייה הצעירה עם מחלות רקע בסיכון, מה שמקטין את התרגום של עלייה בתחלואה לעלייה בהתמותה ומייצר חיץ מגן", אומר בליצר, "אבל החיץ לא מלא, ולכן בכל זאת נצפית העלייה הכואבת בתמותה". 

סיבה נוספת לירידה בתמותה בגל השני, כפי שעלה מהמחקר, היא העלייה באיכות הטיפול בחולים הקשים בבתי החולים. "פה הנתונים עדיין לא ברורים, אבל להערכתי, הגורם הוא הטיפול התומך הנכון, הטיפול התרופתי, האיתור המוקדם של חולים בסיכון עם תסמינים - והבאתם המוקדמת לטיפול, ההתעקשות לתת טיפול אינטנסיבי מיטבי לכל חולה לשם דחיית ההנשמה, והחיבור למכשיר אקמו (חמצון) כשצריך. כל זאת באופן ברור יוצר ריכוך בין גרף התחלואה לגרף התמותה", אומר בליצר. "ועדיין - העלייה בתמותה כואבת. 15% מהם צעירים מגיל 70, ושיעור הצעירים מבין אלה במצב קשה רק עולה. אמנם בצעירים אחוז קטן יותר מהנדבקים נהפכים לחולים קשה, אבל גם שם מפתחים סיבוכים". 

לסיכום, אומר בליצר, "בכל הגרפים רואים מגמת יציבות שברירית בשבועיים שלושה האחרונים, מגמת היציבות שאנחנו מדברים עלייה נצפית גם בגרף התמותה, בדומה לגרף ההידבקות וגרף החולים הקשים החדשים. היה שלב של עלייה מהירה בכל הגרפים לאורך חודש יולי, ובשבוע השלישי החלה הבלימה בכולם, שעדיין נשמרת. אבל זה מצב שברירי, והשחיקה במערכת הבריאות אינה מצב רצוי, אף כי אינה מגיעה לאי ספיקה. היציבות קונה לנו אורך נשימה לתכנון וייצוב מערכי קטיעת שרשראות הדבקה, ולהימנעות מצעדים דרסטיים של החמרה".

לדבריו, "התמונה מראה שכשמדינות מנסות להחזיק משק (יחסית) פתוח ולשמור על משמעת לאורך זמן, הן חוות אתגרים דומים לאלו שאנו חווים, אף כי בהיקף ובקצב פחות מוקצנים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker