מה אנחנו יודעים (ומה לא) על החיסון לקורונה של רוסיה

אתמול הכריז פוטין על אישור ראשון בעולם לחיסון לנגיף קורונה, והודיע כי רוסיה תתחיל בקרוב בחיסון האוכלוסייה ■ מהו האישור המדובר, האם זהו הישג טכנולוגי-מדעי יוצא דופן, ולמה המדענים מודאגים?

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעבדה בסנט פטרסבורג שמפתחת חיסון לקורונה, היום
מעבדה בסנט פטרסבורג שמפתחת חיסון לקורונהצילום: Anton Vaganov/רויטרס

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הכריז אתמול (שלישי) כי רוסיה העניקה אישור ראשון בעולם לחיסון לנגיף קורונה, ואמר כי בקרוב יתחיל חיסון האוכלוסייה הכללית במדינה. פוטין אף הודיע כי בתו כבר חוסנה. ההכרזה התקבלה ברחבי העולם בסקפטיות רבה, שמעלה שאלות רבות.

מי פיתח את החיסון ואיך הוא עובד?

החיסון, שכונה "ספוטניק 5", פותח על ידי מכון גמליה במוסקבה, שכבר עסק בעבר בפיתוח חיסונים, למשל נגד אבולה. שיטת החיסון מבוססת על החדרה של נגיף צינון בשם אדנו-וירוס לגוף. הנגיף הונדס כך שלא יגרום למחלה, ויציג את חלבון המעטפת של וירוס קורונה בגוף, מה שיביא לתגובה החיסונית הרצויה. לפי פרסומים, החיסון ניתן בשתי מנות נפרדות.

השיטה אינה יוצאת דופן, והיא דומה לחיסון שעליו עובדים גופים אחרים ברחבי העולם, כמו אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף חברת אסטרהזנקה, וכן החברות ג'ונסון אנד ג'ונסון ו-CanSino בסין. החיסון הרוסי ייוצר בפועל על ידי חברת בינופארם הרוסית, המבטיחה לייצר 1.5 מיליון מנות בשנה, ולהתחיל בייצור המוני בספטמבר. לטענת הרוסים, הפיתוח מעניק חיסוניות של שנתיים בפני וירוס קורונה – בהתבסס על וירוסים קודמים שפותחו במכון בעזרת טכנולוגיה דומה.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטיןצילום: SPUTNIK/רויטרס

איזה אישור ניתן לחיסון?

לפי פרסומים, האישור הרגולטורי שניתן ברוסיה הוא בגדר אישור שעת חירום, והוא יאפשר להתחיל מיידית בחיסון אוכלוסיות בסיכון, כמו מבוגרים וצוותים רפואיים. חיסון רחב יותר של האוכלוסייה מותר רק מינואר 2021, אולי אחרי השלמת עוד ניסויים. עם זאת, לפי שר הבריאות הרוסי, מבצע חיסון נרחב יתחיל עוד קודם לכן, בסתיו.

האם זהו הישג טכנולוגי-מדעי יוצא דופן?

לא בהכרח. מדענים ששוחחו עם אתרי מגזין נייצ'ר וסיינס הבהירו כי הטכנולוגיה מאחורי החיסון אינה מורכבת או חדשנית, וכי השלמת הפיתוח של התרכיב לא היתה מהירה יותר מבמיזמים אחרים. למעשה, במידה מסוימת, פיתוח תרכיב החיסון הוא השלב הקל (ולפיכך לא בהכרח היה צורך בביצוע תקיפות סייבר כדי לגנוב מידע מהמערב, כפי שנרמז באחרונה). השלב המורכב, הקשה, הבעייתי והממושך הוא בקרת האיכות וניסויים ממושכים שיוודאו כי החיסון אכן פועל, אפקטיבי ובעיקר – בטוח לשימוש. בנושא זה הרוסים עיגלו כמה פינות.

אילו ניסויים התבצעו בחיסון?

ככל הידוע, האישור ניתן לאחר שהחיסון נבדק על 76 מתנדבים בלבד – כאשר לא פורסמו תוצאות מלאות באופן פומבי כמקובל. על פי נתונים שכן פורסמו, משתתפים בניסוי שקיבלו את החיסון פיתחו נוגדנים יעילים, וסבלו מתופעות לוואי קלות בלבד, כמו חום וכאבי ראש.

בדרך כלל, חיסון מקבל אישור רק אחרי שמשלימים את שלב 3 של הניסויים הקליניים בבני אדם: ניסוי נרחב על אלפי או עשרות אלפי אנשים, שמטרתו לוודא כי החיסון יעיל ובטוח לאורך זמן. נראה שהרוסים פשוט דילגו על השלב הזה לפני שהעניקו אישור לחיסון. רוסיה אמרה שהיא תתחיל רק היום בניסוי שלב 3 בקרב 2,000 אנשים, במדינות כמו איחוד האמירויות, ערב הסעודית, רוסיה, מקסיקו.

מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיה
מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיהצילום: ANTON VAGANOV/רויטרס

למה מדענים בעולם מודאגים?

החשש הגדול בקרב מדענים וארגוני בריאות, כולל ארגון הבריאות העולמי, הוא שחיסון שלא נבדק בצורה מספקת עלול להתברר כלא יעיל – וחמור מכך, לגרום לתופעות לוואי מסוכנות. מדענים חוששים למשל מתופעה שתחמיר משמעותית את מחלת הקורונה בעקבות חשיפה של אנשים מחוסנים לנגיף. מעבר לסכנות הישירות הנשקפות לאנשים שיקבלו את החיסון – לכישלון עלולה להיות השפעה גלובלית. שיבוש בחיסון עלול לסכן את עתידו של כל מיזם חיסון אחר בעולם, ולעורר חשש, ספקנות ורתיעה מקבלת החיסון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker