עניין של השקפה: הישראלים פסימיים לגבי המצב הכלכלי הצפוי, האמריקאים אופטימיים

מדד אמון הצרכנים בישראל המשיך לרדת ביולי – ובמחצית השנייה של החודש היה נמוך מהשפל שנקבע באפריל ■ ירידה חדה בכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הטיילת בנתניה
הטיילת בנתניה (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה)צילום: תומר אפלבאום

אמון הצרכנים בישראל המשיך לרדת ביולי על רקע ההחמרה המחודשת במשבר הקורונה. רמתו של המדד אמון הצרכנים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ירדה ל-(30%–) ביולי, לעומת (23%–) ביוני, (14%–) במאי ו-(31%–) באפריל.

בחלוקה של יולי לשתי מחציותיו, חלה החמרה במרבית רכיבי המדד בין המחצית הראשונה לשנייה של החודש. מדד אמון הצרכנים ירד מ-(28%–) במחצית הראשונה של החודש ל-(32%–) במחצית השנייה – רמה נמוכה אף מזאת שנמדדה באפריל.

בין ארבעת המאזנים המרכיבים את מדד אמון הצרכנים, חלה ביולי החמרה חריפה במאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה - הוא ירד ל-(42%–), לעומת (28%–) ביוני. גם המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד – מ-(34%–) ביוני ל-(43%–) ביולי; וכך גם המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה – מ-(6%–) ביוני ל-(13%–) ביולי. המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עלה במידה מזערית, מ-(23%–) ביוני ל-(22%–) ביולי.

הערכות הצרכנים בישראל לגבי השינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינתם בשנה הקרובה היו ביולי מהפסימיות ביותר במדינות המפותחות. הממוצע של המאזן המתייחס להערכות אלה במדינות גוש היורו היה (30%–), לעומת (42%–) בישראל. עם זאת, ההשוואה בין מדינות שונות אינה פשוטה – היות שיש מדינות שהצרכנים בהן נוטים להיות אופטימיים יותר מבמדינות אחרות בימי משבר ושגרה כאחד. לדוגמה, בעוד בפורטוגל המאזן הנוגע למצב הכלכלי הצפוי במדינה צלל במארס ל-(64%–), בארה"ב הוא לא ירד השנה אל מתחת לאפס, ואף זינק מאז תחילתו של משבר הקורונה – בדרכו לשיא של 38% ביוני, שממנו ירד ביולי ל-29%.

מדד אמון הצרכנים

מדד אמון הצרכנים והמאזנים המשוקללים בו תחומים בטווח שבין (100-) לבין 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, 100, הוא מעיד על אופטימיות רבה יותר. כשהמדד קרוב לאפס, הוא מעיד על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

המדד מבוסס על סקר שבו נשאלים בני 21 ומעלה אם הם מעריכים שכל אחד מרכיבי המדד ישתפר מאוד, ישתפר, יישאר ללא שינוי, יוחמר או יוחמר מאוד בשנה הקרובה. התשובות הקיצונית ("ישתפר מאוד" או "יוחמר מאוד") מקבלות משקל כפול בחישוב המדד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker