הדו"ח שמזהיר: "מחלקות הקורונה בירושלים על סף קריסה"

דו"ח צוות "הברומטר הרפואי", שמינה פרויקטור הקורונה רוני גמזו, קובע כי המצב בבתי החולים בירושלים "גבולי ומחייב נקיטת צעדים מיידים להקלת העומס על בתי החולים" ■ "הצוותים הסיעודיים עובדים תחת עומסים כבדים. לאורך זמן שחיקה זו תפגע ביכולת העמידה של בתי החולים"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית החולים שערי צדק בירושלים
בית החולים שערי צדק בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אמיל סלמן

בתי החולים יהיו מסוגלים לעמוד בטיפול בחולי הקורונה בשבועיים הקרובים מבלי לפגוע ברמת הטיפול, בתנאי שתימשך עלייה מתונה בלבד בתחלואה הקשה ושיהיה ויסות יעיל יותר של העומסים בין בתי החולים - כך קובע צוות "הברומטר הרפואי" שמינה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו. הצוות הוקדם במטרה לנטר את המצב בבתי החולים בכל הקשור לטיפול בחולי הקורונה, לצד המשך פעילות השגרה, לזהות מגמות ולהתריע על אי ספיקה עתידית ביכולת העמידה של בתי החולים.

עם זאת, המצב באזור ירושלים "גבולי ומחייב נקיטת צעדים מיידים להקלת העומס על בתי החולים באזור", ובנוסף - אם תהיה עלייה מהירה של 40-30 חולים קריטיים נוספים - הדבר עלול "להביא את המערכת בירושלים ובמרכז הארץ לסף הספיקה", נכתב בדו"ח.

"אופי הפעילות במחלקות הקורונה, מורכבות החולים והצורך במיגון גורם לא-סימטריה בהקצאת משאבי כוח האדם והציוד לטובת מחלקות הקורונה", מסביר הדו"ח. "מחלקות אלה מחייבות איוש ביחס מטפל-מטופל כמעט כפול ודורשות משאבים וקשב ניהולי רב. בנקודת הזמן הנוכחית, לרוחב המערכת, בין 30% ל-50% ממשאבי הטיפול הנמרץ, וכרבע עד מחצית ממשאבי האגף הפנימי מושקעים בטיפול בחולי הקורונה ברחבי הארץ".

פרופ' רוני גמזו
פרופ' רוני גמזוצילום: מוטי מילרוד

הצוות מביע דאגה ממצבם של בתי החולים הקטנים כמו אסותא אשדוד ומעייני הישועה, שבהם מספר המחלקות הפנימיות ומספר מיטות הטיפול הנמרץ קטן, ולכן הם "מוגבלים מאד ביכולת מתן הפתרונות ובגמישות הנדרשת להתמודדות עם אשפוז מטופלי קורונה", ועלולים להגיע למצב של שיתוק. "יש לשים דגש מיוחד על מרכזים אלו ולהגביל ככל הניתן את הפניית המטופלים אליהם", נכתב בדו"ח.

פגיעה במוטיבציה

בית חולים בתקופת הקורונה. עובדים ממוגנים
בית חולים בתקופת הקורונה. גוזלן: "כשאתה בכזה שיעור אבטלה, יחד עם מגפה, אז יש פגיעה בביקושים גם בלי סגר"צילום: אייל טואג

בדו"ח הראשון שהגיש הצוות לגמזו, מונפים עוד כמה דגלים אדומים. הדו"ח מציין בדאגה את מצב השחיקה של הצוותים הסיעודיים שקשורים או מושפעים מהטיפול בחולי הקורונה. "הצוותים הסיעודיים במרבית בתי החולים עובדים תחת עומסים כבדים ובמיוחד במחלקות הקורונה. לאורך זמן שחיקה זו תפגע ביכולת העמידה של בתי החולים", נכתב בדו"ח.

עוד נכתב כי "בחלק מבתי החולים סימני השחיקה כבר ניכרים ויכולת העמידה נפגעת". הצוות ממליץ לווסת טוב יותר את חולי הקורונה בין בתי החולים, וכן "לתת דגש ולהקצות משאבים לנושא השחיקה בקרב הצוותים וליצור סל משאבים למרכזים השונים לטיפול בעומס ובשחיקה, ליצירת ודאות ולמתן תמריצים. אנו רואים תחום זה כאחד מהמרכזיים ליכולת עמידת בתי החולים לאורך זמן".

הצוות קובע כי נכון להיום, רמת הטיפול בחולי הקורונה עדיין עומדת בסטנדרטים המקובלים בשגרה, אך הדבר בא על חשבון עומס משמעותי שמוטל על הצוותים. "מעבר לחשיבות הברורה של מדד זה, השמירה על רמת טיפול מיטבית מהווה גם נדבך מרכזי במוטיבציה של הצוותים להתגייס למאמץ. פגיעה בסטנדרט זה תיחשב בעיני רבים מהם כקו אדום", נכתב בדו"ח.

הדו"ח קובע כי יש לפעול לשילוב ידיים אפקטיבי בין קופות החולים בקהילה לבין בתי החולים כדי לצמצם ככל הניתן את ההפניות לבתי החולים באמצעות הרחבת הטיפול בקהילה ובמוקדים לרפואה דחופה, להתמקד באוכלוסיות מיוחדות כמו חולי דיאליזה עם קורונה שכיום כולם מאשופזים, ולווסת עומסים. פעולות אלה יאפשרו עלייה של כ-30% ויותר ביכולת ההכלה של החולים הבינוניים והקשים בכלל בתי החולים.

מחסור באחיות

בצוות חברים נציגים מבתי החולים ומהקופות, ובהם פרופ' עידית מטות מאיכילוב, ד"ר איתי פסח משיבא, גילה היימס מרמב"ם, פרופ' סיגל סבירי מהדסה, פרופ' פייר זינגר מבילינסון, ד"ר מירי מזרחי ראובני ממכבי, ד"ר דורון נצר משירותי בריאות כללית וד"ר הדר אלעד ממשרד הבריאות.

הצוות ממליץ לפעול בכמה אפיקים כדי להביא לניצול מקסימלי של יכולות המערכת ולהמנע מאי ספיקה. ההמלצה המרכזית היא לבצע איגום משאבים בין בתי החולים לקופות החולים, ולגייס את יכולות הקהילה, כמו מוקדים לרפואה דחופה ואשפוזי בית, כדי לצמצם את מספר הפונים לחדרי המיון והמאושפזים בבתי החולים.

שנית, יש לשכלל את הוויסות של חולי הקורונה וכן חולים אחרים בין בתי החולים, כדי למנוע מצבים של בתי חולים מסוימים שנושאים ברוב הנטל וקורסים תחתיו.

המלצה שלישית נוגעת למשאב שבמחסור הקשה ביותר: אחיות בעלות ניסיון ומומחיות בטיפול נמרץ, מיון ופנימית, שבהן יש חסר ניכר. הצוות ממליץ "לאחד את כלל האחיות בוגרות הקורסים העל-בסיסיים בטיפול נמרץ ודומיו (כולל ילדים), לפתוח קורסים נוספים וכן להסיט אחיות מצה"ל.

בנוסף מתייחס הדו"ח באופן ספציפי לחולי קורונה המחוברים למכשירי האקמו: "חולי האקמו החיוביים דורשים ריכוז מאמץ סיעודי חריג: נדרשים כשבעה תקני סיעוד לטיפול בחולה אקמו חיובי, אחד לעומת 3.5 תקנים בחולה אקמו ללא קורונה. מנגד, בכל המרכזים מספר האחיות המוכשרות לטיפול באקמו מצומצם. ניהול אקמו צריך שיהיה כמשאב לאומי, עם התייחסות וויסות קפדניים של חולים אלו בין המרכזים", נכתב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker