מומחים לפרטיות מציעים לכנסת: אפליקציות וצמידים חכמים יחליפו את כלי המעקב של השב"כ

לפי הצעת החוק, הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות לאיתור קרבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות - בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם ■ השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי וחינמי, יתבסס על מידע מוצפן ואנונימי

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צמיד מעקב (אילוסטרציה)
צמיד מעקב (אילוסטרציה)צילום: דון מקינון / אי-אף-פי

מומחים להגנת הפרטיות הגישו אתמול (שני) לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת  נוסח הצעת חוק שיאפשר לממשלה להשתמש בטכנולוגיות אזרחיות במאבק בנגיף הקורונה - במקום שהממשלה תעשה שימוש בכלים של השב"כ.

בין המומחים שגיבשו את הצעת החוק נמצאים מייסדי עמותה בשם "פרטיות ישראל", שנמצאת בימים אלה בשלבי רישום. רשימת המומחים כוללת, בין היתר,  את פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי-הדין פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל, איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות למשפט.

לפי הצעת החוק, הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות לאיתור קרבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות - בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם. השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי וחינמי, יתבסס על מידע מוצפן ואנונימי ויחליף את השימוש בכלי המעקב של השב"כ.

עו"ד חיים רביה
עו"ד חיים רביהצילום: ניב רביה

החלופות יכללו אפליקציה שתיועד להתקנה במכשיר טלפון חכם, וכן חומרה ייעודית כמו צמיד או כרטיס חכם - שתאפשר לנטר קירבה בין חולה לאדם אחר גם בקרב האוכלוסיה החרדית או אנשים אחרים שאינם משתמשים בטלפונים חכמים.

הצעת החוק של המומחים קובעת לוחות זמנים להפצת הטכנולוגיות – תוך 30 יום מהחקיקה יופץ יישומון ייעודי ותוך 60 יום נוספים תופץ גם החומרה שמאפשרת ניטור קרבה ללא טלפונים חכמים. במקביל, מורה ההצעה כי הממשלה תקבע, באישור ועדת החוץ והביטחון, אמות מידה כמו מספר המשתמשים בחלופות, שבהתקיימן תפקע הסמכת השב"כ להוסיף ולסייע במאבק הקורונה.

הגנה על הפרטיות

במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות למידה שאינה עולה על הנדרש, קובעת הצעת החוק של המומחים עקרונות לפעולת החלופות האזרחיות למעקבי השב"כ. בין השאר היא מורה כי השימוש בהן ייעשה רק בהסכמה מדעת של המשתמש ומרצונו החופשי, כי הן לא יאספו או יפיצו מידע אישי מזהה, כי כל המידע שיעבדו יהיה אנונימי ומוצפן, וכי הוא יישמר רק באופן מקומי במכשיר המשתמש. נתוני הקרבה שייאספו בדרך הזו יימחקו מאליהם לאחר 21 יום.

פרופ' קרין נהון
פרופ' קרין נהוןצילום: עדי כהן צדק

הטכנולוגיות האלה, קובעת ההצעה, יאפשרו למשתמש שאובחן כחולה קורונה לעדכן משתמשים אחרים שהיו במגע קרוב עמו ב-14 הימים שקדמו לאבחונו, בציון מועד מקורב של השהות - בלי לזהות את החולה עצמו. לא יועבר מידע מהיישומון אלא בפעולה רצונית ומודעת של המשתמש, ולא יועבר מידע לממשלה אלא בהסכמת המשתמש ומרצונו החופשי.

אינטרס לאומי

לבסוף, כדי להרתיע ניצול לרעה של מידע שיאספו הטכנולוגיות האזרחיות, הצעת החוק קובעת שורה של עבירות פליליות שהעובר עליהן צפוי לעונשי מאסר וקנסות. בין השאר, שימוש במידע שנאסף שלא למטרה שלשמה נועד, ודרישה מעובד או ממי שנתון למרות למסור מידע שנאסף או התקבל באמצעות טכנולוגיות לאיתור מגעים.

מיכאל בירנהק
מיכאל בירנהקצילום: מיכאל בירנהק

"פיתוח חלופות אזרחיות לכלי המעקב של השב"כ אחר נתיבי התנועה וההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעמם נפגשו הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה", אומרים עו"ד רביה ופרופ' בירנהק. "אין מחלוקת שהמעקב של השב"כ, ארגון ביון מסכל, אחרי אזרחי המדינה הוא צעד קיצוני ומסוכן שיש לחדול ממנו לאלתר. הצעת החוק נועדה לחייב את הממשלה לפעול באפיק אזרחי, וקובעת אמות מידה להגברת אמון הציבור בטכנולוגיות החלופיות ולעידוד השימוש בהן. אם ישראל תפעל כך היא תצטרף למעגל המונה עשרות מדינות, שברובן המכריע נאבקות בקורונה בהצלחה רבה", מוסיפים השניים.

"חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד מאוחדים בתמיכה בטכנולוגיות אזרחיות חלופיות ואפקטיביות", אומרת פרופ' נהון, ומוסיפה: "גם השב"כ מסתייג מהסמכתו לטפל בעניין אזרחי במהותו. הזמן בשל לקבוע אמות-מידה לפיתוח ויישום החלופות האזרחיות לפעולתו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker