פתחו חלון, עטו מסכה: מומחים מסבירים כיצד להפחית הדבקה בחללים סגורים

חוקרי האוניברסיטה העברית, הטכניון והמרכז הרפואי הדסה פירסמו מסמך עם קווים מנחים להתמודדות עם הנגיף ■ הסיכון להידבקות נקבע לפי שילוב של גורמים: מספר הווירוסים שנפלטת באוויר, זמן ועוצמת החשיפה וכן תחלופת האוויר בחלל סגור

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעבדה לבדיקת קורונה בכללית
מעבדה לבדיקת קורונה בכלליתצילום: AFP

בשלב זה כבר ברור שסכנת ההדבקה בקורונה מתגברת בחללים סגורים ולא מאווררים עם אנשים רבים. הבעיה שרבים שוהים זמן רב בחללים כאלה – בעבודה, בבתי ספר ובחנויות, למשל. מסמך חדש שפירסמו חוקרי האוניברסיטה העברית, הטכניון והמרכז הרפואי הדסה, מפרט קווים מנחים לציבור לצמצום הדבקה בקורונה בחללים סגורים.

הידע חדש שהצטבר בחודשים האחרונים לגבי צורת ההעברה של נגיף קורונה, מבשר על חדשות רעות וחדשות טובות. הרעות: אפשר להידבק בקורונה גם אם שומרים על שטיפת ידיים ומרחק של שני מטרים. חוקרים בעולם ובישראל משוכנעים כי בתנאים מסוימים, אפשר להידבק בקורונה על ידי אירוסולים (טיפיות זעירות שאנו פולטים מהאף ומהפה, מתייבשות ונוטות לרחף באוויר בזמן ממושך). זאת, אף שההנחה עד כה של ארגון הבריאות העולמי, היתה שמנגנון ההדבקה העיקרי היה טיפות גדולות יותר שנעלמות מהאוויר במהירות.

החדשות הטובות הן שבניגוד למחלות כמו חצבת, אבעבועות רוח ושחפת, נגיף קורונה כנראה אינו יכול להדביק דרך האוויר בתנאי אוורור רגילים. הדבקה בקורונה דרך הטיפיות שמרחפות באוויר מתרחשת בעיקר בסביבה לא מאווררת, שבה יש ריכוזים גבוהים של הנגיף.

גם עם מסכה - אל תשכחו לשטוף ידיים
גם עם מסכה - אל תשכחו לשטוף ידייםצילום: אמיל סלמן

על פי החוקרים, הסיכון להידבקות על ידי אותן טיפיות שמרחפות באוויר נקבע על ידי כמה גורמים משולבים. ראשית, מספר הווירוסים שנפלטים באוויר, שקשור לעומס הנגיפי בדרכי הנשימה של החולה, הפעילות שמבצע החולה (צועק, שר, מתעמל), ושימוש במסכה על ידי החולה. גורם נוסף הוא זמן ועוצמת החשיפה, והשלישי הוא תחלופת האוויר בחלל סגור: ככל שהתחלופה נמוכה יותר, הסיכון להדבקה גבוה יותר. החוקרים מעריכים כי ההדבקה באמצעות הטיפיות הזעירות המרחפות באוויר היא העומדת מאחורי אירועי הדבקת-על - אדם בודד המדביק רבים באירוע המוני.

לפיכך, לצד שמירה על מרחק, שטיפת ידיים בסבון, ככלל עדיף להימנע משהייה בחללים סגורים עם אנשים אחרים, ולהעדיף ככל האפשר שהייה באוויר הפתוח. מאחר שזה לא תמיד אפשרי, החוקרים ממליצים על השיטות הבאות עבור הפחתת הסיכון בהדבקה בחללים סגורים.

  • ריחוק ושימוש במסכות - מסכות יעילות בהפחתת הדבקה מצד אנשים א-סימפטומטיים. לגבי אנשים סימפטומטיים – צריך לפעול כדי למנוע שהייתם בחללים סגורים בחברת אנשים אחרים.
  • אוורור - נקודה בעייתית בקיץ הישראלי. ההמלצה המרכזית היא לאוורר חדרים באמצעות פתיחת חלונות ודלתות. עדיף, אם אפשר, לפתוח יותר מכיוון אוויר אחד (שני חלונות או חלון ודלת). אבל גם פתיחה של חלון אחד מעלה משמעותית, לפי החוקרים, את החלפות האוויר. בחללים בנויים עם מערכות אוורור ומזגנים – יש לדאוג ככל האפשר להכניס אוויר צח מבחוץ, וכמה שפחות לסחרר את האוויר הפנימי – מה שיכול לפזר את הווירוס בכל המבנה. עד כמה שהדבר אפשרי, כדאי להגביל ככל האפשר את השימוש במזגנים ובמאווררים שמביאים לפיזור הטיפיות בכל החלל הבנוי.
  • צמצום מספר האנשים וזמן השהייה בחללים סגורים.

את המסמך חיברו 14 חוקרים ומומחים מהאוניברסיטה העברית (מביה"ס לבריאות הציבור ומכון רקח לפיסיקה), הטכניון והמרכז הרפואי הדסה, ששלחו אותו גם למשרד הבריאות. בין מחברי המסמך הישראלי ניתן למצוא את ד"ר מיכאל אסף, פרופ' ינון אשכנזי, ד"ר עמית בן קיש, פרופ' דוד ברודאי, פרופ' דורון גזית, ד"ר שמשון יעקבי, פרופ' נדב כץ, פרופ' רן ניר פז, עמיעד ספקטור, ד"ר רן פישר, פרופ' אורה פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אורי קלי, ד"ר רענן רז.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker