שאלות ותשובות

אזרחים ייאלצו לפתור בעצמם סכסוכים שיצר משבר הקורונה - מה המשמעויות?

ההמלצות שפירסם הצוות המיוחד שהקים משרד המשפטים להתמודדות עם סכסוכים נוצרו עקב הקורונה בין צדדים שחתמו על חוזים – איכזבו את המגזר העסקי ■ מה היו הציפיות, והאם יש אפשרות שנראה הסדר פרטני גם בשוק השכירות העסקית?

אפרת נוימן
שוק הכרמל סגור בעקבות משבר הקורונה
אפרת נוימן

במגזר העסקי קיוו בחודשים האחרונים שהצוות הבין-משרדי שהקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד ארז קמיניץ, לבחינת ההשפעה שיש למשבר הקורונה על דיני החוזים - יביא למסקנות שישחררו לפחות חלק מהאי-וודאות הקיימת. 

המשבר יצר מחלוקות רבות בין צדדים לחוזה: החל משוכרים בקניונים שהפסיקו לשלם שכירויות אחרי שהחנויות נסגרו, לקוחות שקנו כרטיסי טיסה והטיסות בוטלו מבלי שהוחזר להם כסף, ספקים שלא קיבלו תשלום ממסעדות שעצרו את הפעילות, זוגות שנאלצו לבטל אירועים וצרכנים שלא קיבלו שירות או מוצרים עליהם שילמו. 

ארז קמיניץ משרד המשפטים
עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי)צילום: אוליבייה פיטוסי

אבל המסקנות שפורסמו אתמול (ג') הותירו את הצדדים ברוב הענפים ללא סיוע בפתרון המחלוקות, עם המלצות כלליות "להנמיך את להבות המחלוקת המשפטית", להתנהל "בתום לב" ולהגיע "לפתרון מוסכם בדרכי שלום". במלים אחרות, במשרד המשפטים אומרים לצדדים לחוזה שנקלעו לסכסוך - שיתאימו את החוזים למצב החדש שנוצר.

מה היתה מטרת הקמת הצוות?

המטרה היתה לגבש את המדיניות המשפטית הראויה בכל הקשור להיבטים החוזיים הנובעים ממשבר הקורונה שצפוי להביא לאלפי תביעות בין צדדים לחוזה. למשל, כיצד להתמודד עם חוזים שלא ניתן לקיים ומה עושים עם שוכרים שלא יכולים לשלם את דמי השכירות.

מה הצוות החליט?

מסקנת הצוות היא שמשבר הקורונה הביא עמו נסיבות חריגות ונדירות למדי ועל כן, ניתן לומר שמדובר באירוע לא צפוי. יחד עם זאת, הצוות לא מביע עמדה חד-משמעית ביחס לקיום יתר התנאים הנדרשים בעניין סיכול חוזה (כוח עליון). לכן, קבע הצוות כי לא ניתן לקבוע מראש מה תהיה התוצאה המשפטית בכל מקרה ומקרה. 

הסדרים פשוטים

אז במקרה של מחלוקות בין ספק לבעל מסעדה, או בין שוכר לבעל נכס, אין הכרעה? 

אין פתרון ברור של נוסחה. יש רק המלצה: מפני שיש חוסר בהירות רב בשאלה מה תהיה התוצאה המשפטית בכל מקרה ומקרה שיעסוק בשיבוש האפשרות לבצע את החוזה נוכח משבר הקורונה, יש לנהל משא ומתן בתום-לב ולפעול בשיתוף פעולה על מנת להתאים את החוזים לנסיבות שהשתנו בשל משבר הקורונה. 

איך מתאימים את החוזה?

למשל, יש לפעול לקיום החוזה בקירוב, להשעות את חיוביו או לשנות חיוביו, או, אם קיום החוזה איננו אפשרי או איננו מעשי, לפעול לסיום ההתקשרות בדרך הסכמה.

זאת המלצה די כללית וגם לא מחייבת.

נכון. הצוות שקל להמליץ על פתרון חקיקתי מפורש אך לנוכח מחלוקות בצוות בעניין זה ומסיבות נוספות (שלא הובהרו) הוחלט על המלצה בלבד. זאת למעט מופעים, אולמות אירועים וגני ילדים שבהם נקבעו הסדרים פרטניים שיעוגנו בחקיקה.

לכן גם האכזבה במגזר העסקי? 

כן, הם ציפו לאמירות יותר ברורות ולא כלליות כמו "להנמיך את להבות המחלוקות המשפטיות", ו"לקיים מו"מ בתום לב", שהן המלצות טריוויאליות שלא אומרות הרבה. יחד עם זאת, קיימת באופן מפורש האמירה שמשבר הקורונה הוא למעשה אירוע בלתי צפוי.

מסעדה סגורה בנמל תל אביב. "קטסטרופה לענף"
מסעדה סגורה בנמל תל אביב. "קטסטרופה לענף"צילום: תומר אפלבאום

מה היתה הציפייה?

היתה ציפייה כי המסקנות יפיגו את חוסר הוודאות, שיקבעו כללים משפטיים ברורים. עו"ד שאול ציוני, שותף במשרד ציוני פילרסדורף פיליפ המתמחה בליטיגציה מסחרית, אומר כי "אפשר היה למשל לקבוע משתנים ממשיים להתאמה של חוזים כמו התאמה של דמי השכירות לפדיון בחוזי שכירות מסחריים. כלומר תהיה הנחה בדמי השכירות בהתאם לירידה בפדיון או למשל ביטול החובה לשלם פרמיה על ביטוחים במקרה שלא התקיים הסיכון הביטוחי בתקופת הרלוונטית". 

מצד שני, אפשר להבין את המורכבות והשוני בין מקרה למקרה.

נכון, אם ניקח לדוגמה מקרים של שוכרי משרדים שחוו ירידה בהכנסות אך עדיין השתמשו במשרדים, לעומת בעלי משרדים או עסקים שלא היו יכולים בכלל להשתמש בנכס המושכר. השוני ביניהם מחייב גם התייחסות שונה. יש מקרים שמשבר הקורונה משפיע רק בעקיפין, כמו למשל שוכרי דירות שנתקעו בלי פרנסה ויכולת לשלם שכירות, אז יש בעלי דירות שיש להם הכנסה ממקורות נוספים ויכולים לספוג חוק שיעניק דחייה בתשלומי השכירות. לעומתם, יש משכירים שדמי השכירות הם מקור ההכנסה היחיד שלהם, ולא יוכלו לעמוד בחוק כזה. זה בעייתי לנסח חוק שיוכל לאזן כל מקרה ומקרה.

האם לפי המסקנות של הצוות יש מקרים שבהם כן ניתן לסיים חוזה בטענת סיכול (כוח עליון)?

עו"ד ציוני אומר כי "ניתן לומר באופן כללי שבמקרים שבהם בשל משבר הקורונה צד מסוים לא היה יכול לקיים כמעט לחלוטין את החוזה לתכלית שלשמה הוא התקשר, חל הסיכול. המשמעות היא שהצד השני יכול לסיים את ההסכם, אבל זה לא פתרון מתאים לכל ההתקשרויות החוזיות וייבחן בבית המשפט".

שאול ציוני
שאול ציוניצילום: ללא קרדיט

מה ניתן לעשות במקרים שבהם הצדדים לא רוצים לסיים את ההסכם?

ציוני: "הצוות לא התייחס לכך באופן מעמיק, אך הזכיר כי קיימת אפשרות של התאמת החוזה לנסיבות משתנות מכוח עקרון תום הלב או של פרשנות תכליתית של ההסכם, כך שתשפיע למעשה על חיובי הצדדים בתקופת הקורונה. השאלה הרלוונטית צריכה להיות, אילו תנאים בחוזה הצדדים היו קובעים, לו היו יודעים מראש על משבר הקורונה". 

האם ניתן באופן חד-צדדי לשנות את חיובי ההסכם?

ציוני: "אפשרות זו קיימת משום שניתן לטעון במקרים מסויימים שצד שלא מסכים להתאים את החוזה לנסיבות החריגות של משבר הקורונה הוא חסר תום לב ומפר את ההסכם. במקרה שכזה יש לבצע התאמה 'שמרנית' יחסית ורק זו ההכרחית לשמור על ליבת ההסכם. בכל מקרה קיים סיכון שבית משפט יהיה סבור שאותה התאמה חד-צדדית היא דווקא הפרה של ההסכם".

בכל מקרה ההמלצות של הצוות לא עוזרות כאן ובית המשפט יכריע בכל מקרה ומקרה

נכון, וזה חוסר הוודאות שקיים ושצפוי להביא להצפה של המערכת המשפטית בתביעות. 

גרנד קניון עופר בבאר שבע
גרנד קניון עופר בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

למה דווקא במקרים של גנים, אירועים ומופעים נקבע הסדר פרטני?

לפי ההסבר של הצוות, בענפים אלה הם זיהו מצוקה מיוחדת, או ענפים שניתן להחיל עליהם הסדרים פשוטים יחסית והוגנים בלוחות זמנים קצרים יחסית. 

הכנות לפתיחת גן ילדים בירושלים, בשבוע שעבר
הכנות לפתיחת גן ילדים בירושלים בימי הקורונהצילום: אמיל סלמן

בהמשך ייתכנו עוד הסדרים פרטניים? 

כן, הצוות הציע לקבוע הוראה המאפשרת גמישות בקביעת הסדרים פרטניים, בין היתר כהכנה ל"גל השני". לשר המשפטים תינתן סמכות לקבוע הסדרים פרטניים נוספים ככל שמוצדק ואפשרי לעשות כן, נוכח נזקים שעלולים להיגרם בשל הגל השני וביחס לשווקים שנדרשים להסדרה. זאת ביחס לחוזים שנכרתו לפני שפרץ המשבר. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker